בית ג'יברין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית ג'יברין (יישוב לשעבר)
بيت جبرين
PikiWiki Israel 12065 Beit Govrin.jpg
וילת בית ג'וברין. המבנה נבנה על ידי ראש חמולת אל עזי. הווילה הוחרמה לשימוש הצבא הבריטי במלחמת העולם, לאחר מכן על ידי המצרים שפלשו לארץ
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז ירושלים
נפה חברון
שפה רשמית ערבית
שטח 56,185 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע יואב במלחמת העצמאות
תאריך נטישה 29 באוקטובר 1948
יישובים יורשים קיבוץ בית גוברין
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 2,430 (1945)
קואורדינטות 31°36′19″N 34°53′54″E / 31.60530833°N 34.89827222°E / 31.60530833; 34.89827222 קואורדינטות: 31°36′19″N 34°53′54″E / 31.60530833°N 34.89827222°E / 31.60530833; 34.89827222 
אזור זמן UTC +2
(למפת השפלה רגילה)
HaShfela.svg
 
בית ג'יברין
בית ג'יברין

בית ג'יבריןערבית: بيت جبرين) היה כפר ערבי גדול, ששכן 21 קילומטרים מצפון מערב לחברון. הכפר נכבש בידי צה"ל במהלך מלחמת העצמאות במבצע יואב ותושביו לא הורשו לחזור.

מקור שמו של הכפר הוא השם המקראי בית גוברין. הכפר נבנה באזור בו הייתה התיישבות עוד מימי קדם. התיישבות ראשונה באזור הכפר הייתה בתקופה הכנענית. במאה ה-8 לפנה"ס הכפר היה חלק מממלכת יהודה והוכר כעיר הקדומה בית גוברין. בימי המלך הורדוס היה המרכז המנהלתי של נפת אדום. לאחר המרד הגדול, הרומאים כבשו את הכפר והפכו אותו לקולוניה רומאית ולמרכז מנהלי מרכזי, אשר נקרא "אלותרופוליס".

בראשית המאה ה-7, הכפר נכבש על ידי המוסלמים, שהונהגו על ידי עמר אבן אל-עאץ. תחת השלטון הצלבני, שכבש את הכפר במאה ה-11, הכפר הדרדר מבחינה כלכלית, אך התפתח מחדש לאחר הכיבוש הממלוכי. בתקופת השלטון הע'ותמני הוטלו על הכפר מסים מסחריים. במהלך המאה ה-19, על רקע המסים הללו, מרד הכפר, שהונהג על ידי משפחת אל-עזי (כיום מן היישוב אל עזי), בע'ותמאנים. מרי זה הסתיים בהגליה והוצאה להורג של מנהיגים מקומיים. תחת שלטון המנדט הבריטי, השתייך הכפר לנפת חברון ושימש שוב כמרכז אזורי. בשנת 1942 הקימו הבריטים תחנת משטרה בסמוך לכפר. על פי סקר הכפרים משנת 1945, אדמות שנפרשו על פני 56,185 דונם (56.1 קמ"ר), מהן 0.28 קמ"ר שטח בנוי, והשאר אדמות חקלאיות.[1]

בתוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947, הכפר יועד להיכלל במדינה הערבית. ב-27 באוקטובר 1948, במהלך מלחמת העצמאות, לאחר שלוש התקפות מצריות מכיוון בית ג'יברין, כבשה חטיבה 8 של צה"ל את מבנה המשטרה הבריטי הסמוך לווילה ובהמשך את הכפר. תושביו נמלטו מזרחה והיו לפליטים החיים כיום בעיקר במחנות אל-פוואר ובית ג'יברין בדרום הר חברון. ב-1949 התיישבו יהודים בכפר והקימו בו את קיבוץ בית גוברין. חלק משטח הכפר הפך לגן הלאומי בית גוברין ובחלקו הצפוני של הגן עומדים על תילם אחדים ממבני הכפר ובית הקברות. קברו של הש'יח תמים א-דרי שוכן מערבית לקיבוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית ג'יברין בוויקישיתוף
  • גילי סופר, וילה מהאגדות, באתר ynet, 3 באוגוסט 2003 - על שרידי בתי הכפר הערבי בית ג'יברין

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
ציור של דייוויד רוברטס בית ג'יברין בשנת 1839