בית האופרה המלכותי (ולטה)

בית האופרה המלכותי
It-Teatru Rjal

מידע כללי
סוג	בית אופרה, מבנה לשעבר, ארגון
מיקום	ולטה
מדינה	מלטה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1866
תאריך פתיחה רשמי	1866
תאריך פירוק	1942
אדריכל	אדוארד מידלטון בארי
קואורדינטות	35°53′47″N 14°30′37″E
האתר הרשמי

שרידי בית האופרה אשר שולבו בחזית התיאטרון הפתוח החדש

בית האופרה ב-1935

בניין הפרלמנט החדש בבניה בשנת 2013. משמאל לו נראים שרידי בית האופרה הישן

בית האופרה המלכותי (במלטית: It-Teatru Rjal, באנגלית: Royal Opera House) היה בית אופרה ששכן ברחוב הרפובליקה בעיר ולטה, בירת מלטה, סמוך לשער העיר.

היסטוריה

המבנה הוקם בין השנים 1862–1866 לפי תוכניתו של האדריכל הבריטי אדוארד בארי (Edward Middleton Barry), אשר תכנן, בין היתר, את מבנה התיאטרון בקובנט גרדן בלונדון. אורכו של המבנה היה 63 מטרים ורוחבו 34 מטרים, והוא יכל להכיל 1,095 צופים יישובים ו-200 נוספים בעמידה. בית האופרה נחנך ב-9 באוקטובר 1866. פנים הבניין נפגע באופן קשה במהלך שרפה שארעה ב-25 במאי 1873, אך הוא שופץ ונחנך בשנית ב-11 באוקטובר 1877, עת הועלתה בו האופרה אאידה. ב-7 באפריל 1942 במהלך הפצצת מטוסי הלופטוואפה על מלטה, המבנה חרב כמעט לחלוטין. ההריסות פונו מהאתר, אך מבנה חדש לא הוקם במקום, בשל עבודות בנייה ושיקום חשובות יותר שנדרשו ברחבי מלטה לאחר ההרס שנגרם לאיים במהלך המלחמה.

תוכניות השיקום

מאז, מדי פעם עלתה שאלת ייעודו של השטח הריק לדיון במלטה. ב-1953 הוגשו שש הצעות אדריכליות להקמת המבנה, ונבחרה הצעה זוכה. אולם חילופי השלטון עצרו את המשכו של התהליך בשל הטענה כי ישנם פרויקטים נדרשים חשובים יותר, ותקציב בסך 280,000 לירות שטרלינג שיועד לעניין בשנים 1955–1956 הופנה למטרות אחרות. בשנות ה-80 פנתה ממשלת מלטה אל האדריכל רנצו פיאנו, ואישרה את תוכניתו לשיקום המבנה ושער העיר הסמוך לו בשנת 1990, אך גם תוכנית זו נגנזה. ב-1996 ננקטה יוזמה נוספת בעניין, וגובשה תוכנית להפיכת האתר למרכז תרבות ומסחר שמתחתיו חניון תת-קרקעי, אך מחלוקת ציבורית מנעה שוב את הוצאת התוכנית לפועל. לאחרונה, בשנת 2006, הציעה הממשלה תוכנית להקים במקום בית פרלמנט חדש, שיחליף את אולם הפרלמנט הנוכחי השוכן בארמון הגראנד מאסטר במרכז העיר. גם תוכנית זו נתקלה בהתנגדות ציבורית, אך ב-1 בדצמבר 2008 הודיע ראש ממשלת מלטה לורנס גונצי (Lawrence Gonzi), כי יקצה לה תקציב בסך 80 מיליון אירו. שירותיו של פיאנו נשכרו בשנית, אך הוא הציע שלא להקים במקום מבנה חדש לפרלמנט, ותמך בהקמת תיאטרון פתוח תחתיו. פיאנו נימק את הצעתו בשטח הקטן, ובכך שלאחר שישים שנים בהן נותרו שרידי המבנה הישן במקום, הוא זכה למעמד של מונומנט היסטורי. הצעתו התקבלה ובשנת 2013 נחנך במקום תיאטרון פתוח שזכה בשם "כיכר התיאטרון המלכותי" (Pjazza Teatru Rjal), המנציח את שמה של האופרה המלכותית. בד בבד החלה הקמת מבנה הפרלמנט החדש מערבית לאתר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית האופרה המלכותי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של בית האופרה המלכותי
• התוכנית לפיתוח מתחם בית האופרה באתר ראש ממשלת מלטה