בית האזרח

בית האזרח

מידע כללי
סוג	מבנה ציבור
על שם	משה מרון
כתובת	רחוב ביאליק 42
מיקום	רמת גן
מדינה	ישראל
בעלים	עיריית רמת גן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1936–1944 (כ־8 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1944
חומרי בנייה	בטון, טיח, לבנים
אדריכל	אינג' א. ווינשטוק
סגנון אדריכלי	הסגנון הבינלאומי המאוחר
מידות
קומות	4
קואורדינטות	32°04′59″N 34°48′53″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   בית האזרח (למפת גוש דן רגילה)   בית האזרח (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית האזרח (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום בית האזרח tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

בית האזרח על שם משה ל. מרון הוא מבנה ציבור המהווה כיום מרכז פעילות אזרחים ותיקים ברמת-גן ומוגדר כמבנה לשימור. הבית ממוקם על יד כיכר רמב"ם, ברחוב ביאליק 42.

הבניין תוכנן על ידי ד"ר אינג' א. ויינשטוק, ונבנה בשנים 1936–1944. בחלק מתקופה זו עמד נטוש עקב חוסר תקציב, עד השלמתו. חלקו הקדמי של הבניין היה לבית האזרח, ובחלקו האחורי נוסדה בשנת 1945 הספרייה הציבורית הראשונה ביישוב, ספריית דביר ביאליק. בית האזרח הוקם כדי לשמש מרכז חברתי תרבותי לתושבי רמת גן. הבית משמש לקיום הרצאות בנושאים פוליטיים, דתיים וספרותיים, וכן לפעילויות של ארגוני נוער. מאז נבנה הבניין, התרחבה הפעילות בו ונבנו תוספות רבות לבניין המקורי.

היסטוריה

מבנה בית הספר העממי

מבנה בית הספר העממי הוא מבנה נוסף אשר שכן בירכתי המגרש של בית האזרח. המבנה שצורתו האות ח', נבנה בשנים 1930–1931. הוא כלל חדרי כיתות, חדר מנהל, חדר מורים וחדר אחות. בית הספר שימש למעשה כמרכז החיים של המושבה. לאחר מכן שימש בית הספר כבית המשפט של רמת גן וכיום נמצא על מגרש בית הספר חניון עירוני.

המבנה הנוכחי

בית האזרח תוכנן והוקם על ידי המהנדס ד״ר אינג' א. ווינשטוק בתקופה שבה הוקמת רמת גן כעיר כפרית, המבוססת על עבודה עברית. הבניין הוקם על ידי אגודת "דביר ביאליק – מרכז לתרבות עברית ברמת גן" בשיתוף עם המועצה המקומית. המבנה המקורי תוכנן בסגנון הבינלאומי המאוחר, כמבנה בעל שתי קומות. מבנה זה היה קטן מדי עבור צורכי העיר שהתפתחה במהירות, ובמשך השנים נוספו לו תוספות בנייה. היום, מאכלס הבניין את המחלקה המשפטית של עיריית רמת גן, מרכז פעילות לאזרחים הוותיקים, אגף מרכזות מידע ואת לשכת חברי המועצה של רמת גן.

אדריכלות

המבנה

המבנה המקורי תוכנן כמבנה בן שלוש קומות. קומת הקרקע מכילה מבואה וחלל מרכזי, קומת מרתף בנויה בצורת ח', וקומה עליונה הבנויה כקומת גלריה. התוכנית יצאה לפועל בצורה חלקית – החזית שמרה על התכנון המקורי, בעוד המבנה נבנה כמפלס אחד.

הסגנון

המבנה תוכנן בסגנון הבינלאומי המאוחר. סגנון אדריכלי זה נובע מתוך הסגנון הבינלאומי שהתפתח באירופה ובארצות הברית במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. הסגנון מאופיין בתכנון פונקציונלי, יעיל, השם דגש על קווים פשוטים וישרים, נמנע מקישוטים מיותרים, שימוש חסכוני של חומרי בנייה ושומר על אופי מופשט וצנוע. המאפיינים הבולטים של הסגנון הזה הם: תצריף רצועות אנכיות טיפוסיות לאורך חזית המבנה, מסה הבנויה בצורה אורתוגונלית, טיח המשמש כחומר גמר, גג שטוח, ומבנה המורכב ממסה אחת בעלת מראה סטטי ללא חלוקה לגושים או לנפחים.

תוספות מאוחרות

המבנה בצורתו הנוכחית עבר שינויים רבים מאז הקמתו, אשר באו לענות על צורכי העיר המתפתחת. בחלקו המערבי של המבנה נוספו שתי קומות, בחלקו המזרחי – נוסף אגף, ובחלק הפונה לצד דרום נוסף מחסן. כיום בנוי המבנה כמסה עיקרית אחת עם הרחבות.

האדריכל

המתכנן אינג' א. ווינשטוק, על בסיס מבנה מוקדם בתכנון רפאל מגידוביץ' שהיה מהנדס המועצה.

פיתוח השטח

פיתוח השטח בו ניצב המבנה כולל את "גן יעקב" שנמצא צפונית לבית האזרח. המבנה ניצב על מגרש שטוח, ובעל חזית מונומנטלית לכיוון רחוב ביאליק.

סביבת המבנה

כיכר רמב"ם

כיכר רמב"ם היא הכיכר המרכזית של העיר רמת גן ובה נמצא פסל ביאליק. הכיכר מופיעה במפת עיר גנים משנת 1921 של האדריכל ריכרד קאופמן, ומהווה נקודת ציון חשובה כחלק מציר ראשי המכיל את מבני הציבור וחוצה את הוואדי שבין גבעות רמת גן. סביב הכיכר הוקמו קולנוע אורדע, בית העירייה, בית הכנסת הגדול ובית האזרח.

רחוב ביאליק

רחוב ביאליק הוא הרחוב הראשי ברמת גן עוד מהקמתה. הרחוב נקרא על שמו של חיים נחמן ביאליק, שהיה מגדולי המשוררים העבריים והתגורר ברמת גן.

לקריאה נוספת

• טוביה מילנר, זכרונותיי מרמת גן בשנות ה-30 וה-40, עמותת בית האזרח, ספטמבר 2008
• מרדכי נאור, רמת גן במאה ה-20, בית אברהם קריניצי – מוזיאון וארכיון לתולדות רמת גן, 2008
• מרדכי נאור ופריאל חורש רוזן, תשעה עשורים ברמת גן, בית אברהם קרניצי - מוזיאון וארכיון לתולדות רמת גן, 2013

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית האזרח בוויקישיתוף

• התוכן בקישור, ארכיון בית קרניצי