מצאנו מים (באר)
 | |
| בית הבאר, מדרחוב רוטשילד פינת מדרחוב זד"ל. בחזית בית המרחץ (כיום מסעדה), בעורף הבאר ומוצגי המוזיאון | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | באר מים |
| כתובת | מדרחוב רוטשילד פינת מדרחוב זד"ל |
| מיקום | ראשון לציון |
| מדינה | ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 23 בפברואר 1883 – הווה (141 שנים) |
| קואורדינטות | 31°57′51″N 34°48′18″E / 31.96405°N 34.80494°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מצאנו מים  מצפון: __ חולון, __ בת ים ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן מדרום: __ באר יעקב, __ נס ציונה, __ מועצה אזורית גן רווה ממערב: הים התיכון תחום בתוך שטח העיר: __ שפד"ן | |
  | |
באר "מצאנו מים" (ע"ש יוסף פיינברג) היא הבאר הראשונה בה נמצאו מים בראשון לציון. חפירת הבאר הושלמה ב-23 בפברואר 1883, עם ההגעה לעומק של 48 מטרים.[1] הקריאה "מצאנו מים!", שעלתה ממעמקי הבאר, נחקקה בסמל העיר והעניקה לבאר את שמה. לצד הבאר נבנו בית מרחץ ומקווה, בריכות מים ומגדל מים. ב-1977 נפסקה השאיבה מהבאר, וכיום היא משמשת כאתר תיירותי במסגרת מוזיאון ראשון-לציון. מבנה הבאר הוא אתר מורשת מוכרז.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם העלייה לקרקע התמודדו מייסדי המושבה ראשון לציון עם מצוקת מים קשה. תחילה ניסו להשתמש במי "עיון קרא" שבחולות, אך זה היה מזוהם והשימוש בו הביא לתחלואה בקדחת. אספקת המים השוטפת בוצעה בחביות ממקווה ישראל ובית דג'אן. ניסיון ראשון לחפירת באר בוצע במעלה הגבעה שבה התיישבו, במקום בו נמצאת כיום כיכר המייסדים. הבאר התמוטטה אחרי חפירה של כ-20 מטרים וננטשה.
חפירת הבאר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסיון חפירה שני בוצע בחלקה התחתון של הגבעה (פינת רוטשילד–זד"ל של ימינו).[2] החפירה נעצרה לאחר שנגמרו הכספים שהוקצו למשימה זו. ב-15 באוגוסט 1882 (ל' באב תרמ"ב) נשלח יוסף פיינברג לאירופה על מנת לגייס כספים למושבה. לפנייתו נענה הברון רוטשילד, שהלווה לתושבים 25,000 פרנק להמשך החפירה ולמטרות נוספות. על מלאכת החפירה הופקדו פקיד הברון האגרונום ז'סטין דיגור והביל"ויים, שזה עתה הגיעו למושבה. החפירה התבצעה באתים ומכושים, את האדמה הוציאו החופרים בדליים, תוך כדי שימוש בגלגלת, ובניית הדפנות נעשתה מלמעלה למטה עם התקדמות החפירה.
בנובמבר–דצמבר 1882 (כסלו תרמ"ג) עמד עומק הבאר על כ-30 מטרים. לזירוז החפירה נרכשו שני מקדחים, האחד בעל קוטר צר, מיפו, והשני מקדח ארוך מפריז. בינואר 1883 (שבט תרמ"ג) הגיע המקדח מפריז. כאחראי מקצועי על החפירה מונה יעקב פאפו, והוחל בבחינת דרכים אפשריות להוצאת המים מהבאר עם הימצאם.
בהגיעם לעומק של 46 מטרים נתקלו החופרים בשכבת סלע קשה, עליה גברו בתום 12 ימים.[3] ב-23 בפברואר 1883 (ט"ז באדר א' תרמ"ג), לאחר כ-6 חודשי חפירה, נמצאו מים בעומק של 48 מטרים, ומן הבאר עלתה הקריאה "מצאנו מים!". המאורע הונצח בסמל העיר, המציג באר ותחתיה הכיתוב "מצאנו מים". עבור שתיית כוס המים הראשונה מהבאר תרם צבי ליבונטין 40 פרנק.
המבנים והפעילות במתחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאיבת המים מהבאר התבצעה באמצעות משאבת קיטור. ב-1884 הוקם מעל הבאר בית באר ובו מקווה לטבילה ובית מרחץ. המבנה המקורי נבנה מאבני כורכר בחיפוי טיח. לצדה של הבאר הוקמו בריכה סגורה עם מים לשימוש ביתי ובריכה פתוחה כשוקת לבהמות וכבריכת שחייה. ב-1888 נחפרו תעלות השקיה מהבריכה הפתוחה אל שדה הניסויים ופרדס המושבה הסמוכים. מגדל מים, ובראשו בריכה סגורה עם מי שתייה, נבנה לצד הבאר ב-1898.
ב-1927 עברה הבאר, יחד עם מפעלי מים נוספים בראשון, לידי חברת "אביבה", שקיבלה זיכיון לאספקת המים במושבה למשך 20 שנה.
ב-1967 הוחלט להעביר ממקומו את בית המרחץ שפעל במקום. השאיבה מהבאר נפסקה ב-1977.
ב-1987 שוקם המבנה. שיקום חיצוני נוסף התבצע בשנים 2009–2010. האתר הוא חלק ממוזיאון ראשון-לציון, שמפעיל בו מיצג אורקולי על הבאר. מבנה הבאר הוא אתר מורשת מוכרז.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן מרדכי פריימן, ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון, כרך א, ירושלים – יפו: דפוס א' אתין, תרס"ז, עמ' 10, 16, 18; כרך ב, תרע"ג 1993, עמ' 226.
- אמיר שהם, תוכנית מס' רצ/4/40/1, מלון בוטיק במדרחוב: תיק תיעוד מקדים – נספח מנחה, "בית הבאר", דצמבר 2010, עמ' 95–125.
- דב חביב לובמן וזרובבל חביב, קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א 1971, עמ' 26.
- דוד יודילוביץ (עורך), ראשון לציון: התרמ"ב 1882 – התש"א 1941, מהדורה ב (דפוס צילום של מהדורת תש"א), ראשון לציון: אביבים, 1991, עמ' 44–45, 56–58.
- רן אהרנסון, הבארון והמושבות ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בראשתייה 1882–1890, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1990, עמ' 30.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באר המושבה באתר מוזיאון ראשון-לציון
- "מצאנו מים", על ההיסטוריה של מציאת המים בראשון לציון, באתר מניב
- אספקת מים בראשון לציון, באתר ראשון עירי
- דיווח על חנוכת המבנה המשוקם
- זלמן דוד לעוואנטין, פולייטון: תמונות וצללים (מחיי האיכרים באה"ק). (סוף), המליץ, עמ' 259–260, 12 במרץ 1886
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הנתון הוא על פי פרסומים מאוחרים ועל פי מוזיאון ראשון-לציון. ישנם מקורות ישנים שמציינים מספרים נמוכים יותר.
- ^ מקורות שונים מדווחים לעיתים על חפירה במקביל של הבארות, לפחות בחלק מהזמן, ולעיתים על חפירה של הבאר העליונה במועד מוקדם וחפירה שנייה שהחלה רק אחרי כישלון הראשונה.
- ^ על פי גרסה אחרת – 43 מטרים.
| מפת המרכז ההיסטורי של ראשון לציון | |
|---|---|
|
