לדלג לתוכן

בית הגדי

בית הגדי
השכונה החדשה בבית הגדי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע[1] ‎148 מטר
תאריך ייסוד 1951
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 867 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.3% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
6 מתוך 10

בֵּית הַגַּדִּי הוא מושב דתי בנגב הצפון־מערבי, מזרחית לעיר נתיבות. המושב הוא המושב הגדול ביותר בתחומי המועצה האזורית שדות נגב. היישוב נוסד בח' בכסלו ה'תש"י (29 בנובמבר 1949).

שמו נקבע על פי היישוב הקדום "בית הגידאה" (Bethagidea) המופיע במפת מידבא בנחלת שבט שמעון[3]. השם השתמר כנראה בשמו של הכפר הערבי הסמוך ח'רבת אַל-גֻ'נְדִי (מילולית: חורבת החייל, הלא היא חרבת קצין צפונית מזרחית ליישוב). החורבות, עליהן הוקם אזור תעשייה, כללו חורבות כנסייה ביזנטית.

המושב נוסד ב-29 בנובמבר בשנת 1949[4][5] על ידי קבוצת צעירים בוגרי הסקטור הדתי בבית הספר החקלאי מקוה ישראל, ברובם חברי תנועת בני עקיבא. צעירים אלו, שעלו ארצה מרומניה והונגריה במסגרת עליית הנוער עוד טרם הקמת המדינה, התארגנו במסגרת איגוד מושבי הפועל המזרחי. הם עלו לקרקע כ-4 ק"מ מזרחית לכביש עזה - באר שבע, והמושב קיבל את השם "נתיב המולדת"[6][7].

בתחילת הדרך התנהל היישוב כמשק שיתופי, אך איגוד מושבי "הפועל המזרחי" התקשה לגייס מתיישבים נוספים בהתאם לאופי היישוב השיתופי והמתיישבים, ועל כן המושב ננטש. בשנת 1951 הובאה למקום קבוצה של עולים מן האי ג'רבה שבתוניסיה, אשר שכנו במעברה שהייתה בקרבת מקום. בשנה זאת הוקמה ליד המושב תחנת טרקטורים ששירתה את מושבי כביש השבלים[8], (בשנת 1954 הוקמה מול מושב פדויים תחנת טרקטורים נוספת[9]), שונה שם המושב ל"בית הגדי", והפך ממושב שיתופי למושב עובדים.

בשנת 1955 סבל המושב מגנבות של בעלי חיים על ידי מסתננים[10] מרצועת עזה[11] ומירדן[12].

בשנות השמונים והתשעים התקיימה במקום ישיבה בשם 'אורות הנגב' ובראשה עמדו במהלך השנים הרב שמחה שטטנר והרב יהודה הלוי עמיחי.

בראשית המאה ה-21, הוקמה במושב שכונה חדשה במסגרת הרחבה קהילתית.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הגדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ מאיר כהן, בין הבשור לשיקמה: תפרוסת היישוב בתקופות נבחרות, 1993, עמ' 138
  4. ^ ד"ר מרדכי נאור, יישוב הנגב 1900-1960, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ה'תשמ"ו
  5. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, תשט"ז, 1956, כרך א', עמוד 100
  6. ^ מדריך ישראל החדש - הנגב הצפוני, כרך 16 - ידיעות ספרים
  7. ^ מפת האזור, 1952 עם סימון היישוב בשמו "בנתיב המולדת", באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
  8. ^ כביש בית קמה - נתיבות, מכונה כביש השבלים
  9. ^ הורחבה פעולת תחנות טרקטורים בנגב לקראת הקציר, דבר, 16 בפברואר 1954
  10. ^ מסתננים גנבו ממושב בנגב, דבר, 14 בדצמבר 1955
  11. ^ חמישה כבשים, דבר, 22 בפברואר 1955 ומפה ומשם, דבר, 16 במאי 1955
  12. ^ עז ומלבושים, דבר, 22 באוגוסט 1955