בית הדין הבין-לאומי בהאג
בית הדין הבין-לאומי לצדק (בב"צ או בדב"צ; באנגלית: ICJ - International Court of Justice, בצרפתית: CIJ - Cour internationale de justice) הוא המוסד המשפטי העיקרי של האומות המאוחדות שהוקם ביוני 1945 ומשרדיו נמצאים בהאג שבהולנד. בית הדין פוסק לפי הדין המהותי של המשפט הבין-לאומי הפומבי, ופעילותו כוללת שתי קטגוריות:
- מתן פסקי דין בסכסוכים בין מדינות לאחר הסכמתן מראש של המדינות הרלוונטיות.[1]
- מתן חוות דעת בסוגיות משפטיות שמופנות אליו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות או מועצת הביטחון.[2]
חוקתו של בית הדין הבין-לאומי היא נספח למגילת האו"ם, כך שכל המדינות החברות באו"ם מאשרות אותה עם הצטרפותן לארגון. בהחלטה 9 של מועצת הביטחון של האו"ם משנת 1946 נקבע שגם מדינות שלא חברות בבית הדין יכולות בתנאים שהוגדרו להגיש תביעה. באותה תקופה שווייץ לא הייתה חברה באו"ם. בהחלטה 11 של מועצת הביטחון של האו"ם נקבעו תנאים להצטרפות שווייץ לבית הדין הבין לאומי.
הרכב וסדרי דין[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הדין מורכב מ-15 שופטים, כל אחד מהם ממדינה אחרת. השופטים נבחרים על ידי העצרת הכללית ומועצת הביטחון לכהונה בת תשע שנים, שבסיומה ניתן לבחור בהם מחדש. מדי שלוש שנים נערכות בחירות לחמישה שופטים.
המסגרת לפעולת בית הדין הבין-לאומי לצדק נקבעה ב"חוק בית הדין הבין-לאומי לצדק" (Statue of the International Court of Justice) אשר תוקן לאחרונה בשנת 2001.[3] סדרי הדין נקבעו ב"תקנות בית הדין" (International Court of Justice Rules of Court (1978)), אשר תוקנו באחרונה בשנת 2005.[4]
ההחלטות מתקבלות ברוב קולות של השופטים היושבים בדין, ואם הדעות נחלקות שווה בשווה, לנשיא קול מכריע.
כאשר מדינה אינה מצייתת לפסק דין של בית הדין, רשאית מועצת הביטחון לנקוט צעדים כנגד מדינה זו. לחוות דעת אין אופי מחייב.
הרכב חברי בית הדין הבין-לאומי בהאג, נכון ל-2023:
| שם | שם בשפת המקור | מדינה | תפקיד | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|---|---|
| ג'ואן דונהיו | Joan E. Donoghue |  ארצות הברית
|
נשיאה | 2015 | 2024 |
| קיריל גבורגיאן | Кирилл Геворгян |  רוסיה
|
סגן נשיאה | 2015 | 2024 |
| עבד-אל-קאווי אחמד יוסף | عبد القوي يوسف |  סומליה
|
שופט | 2018 | 2027 |
| שיו הנג'ין | 薛捍勤 |  הרפובליקה העממית של סין
|
שופטת | 2012 | 2023 |
| פטר טומקה | Peter Tomka |  סלובקיה
|
שופט | 2021 | 2030 |
| רוני אברהם | Ronny Abraham |  צרפת
|
שופט | 2018 | 2027 |
| מוחמד בנונה | محمد بنونة |  מרוקו
|
שופט | 2015 | 2024 |
| לאונרדו נמר קלדירה ברנט | Leonardo Nemer Caldeira Brant |  ברזיל
|
שופט | 2022 | 2031 |
| הילארי צ'רלסוורת | Hilary Charlesworth |  אוסטרליה
|
שופט | 2021 | 2030 |
| ג'וליה סבוטינדה | Julia Sebutinde |  אוגנדה
|
שופטת | 2021 | 2030 |
| דלוויר באנדארי | Dalveer Bhandari |  הודו
|
שופט | 2018 | 2027 |
| פטריק רובינסון | Patrick Robinson |  ג'מייקה
|
שופט | 2015 | 2024 |
| גיאורג נולטה | Georg Nolte |  גרמניה
|
שופט | 2021 | 2030 |
| נאווף סלאם | نواف سلام |  לבנון
|
שופט | 2018 | 2027 |
| יוג'י איווסאווה | 岩澤雄司 |  יפן
|
שופט | 2021 | 2030 |
סכסוכים נבחרים שהוכרעו בבית הדין הבין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תלונה של ארצות הברית נגד איראן, על שזו החזיקה בדיפלומטים אמריקנים.[5]
- תלונה של ניקרגואה נגד ארצות הברית, על שזו הפעילה כוח כנגד ניקרגואה.[6]
- סכסוך בין תוניסיה ללוב אודות גבולותיו של המדף הימי ביניהן.[7]
- סכסוך בין ארצות הברית לקנדה אודות מיקומו של הגבול הימי ביניהן במפרץ מיין.[8]
- תלונה של יוגוסלביה כנגד המדינות החברות בברית נאט"ו, על פעולתן במלחמת קוסובו.
- יישום האמנה למניעה ולהענשה על פשעי רצח עם (בוסניה והרצגובינה נגד סרביה ומונטנגרו).[9]
- פרויקט גבצ'קובו-נגימרוס (Gabčíkovo-Nagymaros Project) (הונגריה/סלובקיה).[10]
- פעילויות חמושות בתחומה של קונגו (הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נגד אוגנדה).[11]
חוות דעת נבחרות שניתנו על ידי בית הדין הבין-לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוות דעת על גדר ההפרדה שבונה ישראל.[12]
- חוות דעת על חוקיות השימוש בנשק גרעיני.[13]
סכסוכים תלויים ועומדים בפני בית הדין נכון לשנת 2016[14][עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגבלות ימיות באוקיינוס ההודי (סומליה נגד קניה)
- סכסוך בנוגע לזכויות מעבר בים וזכויות נילוות (קוסטה ריקה נגד ניקרגואה)
- גישה לאוקיינוס השקט (בוליביה נגד צ'ילה)
- סכסוך גבולות ימיים ויבשתיים (ניקרגואה נגד קולומביה)
- השימוש במימי נהר הסילאלה (צ'ילה נגד בוליביה)
- הליכים פליליים מסוימים וחנינות (גינאה המשוונית נגד צרפת)
- נכסים איראניים מסוימים (איראן נגד ארצות הברית)
בית הדין וישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 בדצמבר 2003 החליטה העצרת הכללית של האו"ם, לבקש חוות דעת מבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בדבר "המסקנות החוקיות הנובעות מבניית החומה על ידי ישראל, הכוח הכובש, בשטחים הפלסטינים הכבושים". בית המשפט קיבל הצהרות כתובות ממדינות שונות, ושמע טיעונים בעל פה מ-23 ועד 25 בפברואר. ישראל סירבה להכיר בסמכותו של בית הדין לפסוק בעניין, לא מימשה את זכותה לשלוח שופט להרכב בית הדין, לא הציגה טיעונים בעל פה בפני בית הדין אלא רק טיעונים בכתב שרובם נסובו על סמכותו של בית הדין לדון בנושא ישראלי פנימי. גם ארצות הברית מתחה ביקורת קשה על בית הדין בהאג ויחד עם 22 מדינות דמוקרטיות הגישה חוות דעת לביה"ד שהגדר היא נושא פוליטי ולא משפטי.
בית הדין התעלם כמעט לחלוטין מההיבט הביטחוני של הגדר. האזכור היחידי לטרור נגד ישראל היה בהצהרה ש"ישראל ניצבת בפני התקפות אלימות כנגד האוכלוסייה האזרחית שלה, ושזכותה, ואף חובתה, להגיב כדי להגן על חיי אזרחיה, אך על הצעדים להיות בהתאם למשפט הבין-לאומי." בפועל קבע בית הדין שמאחר שההתקפות כנגד ישראל לא מבוצעות על ידי מדינה אחרת ובאות משטח בו היא שולטת, לא עומדת לה הזכות להגנה עצמית במקרה זה. פיסקה זו התקבלה בתמיהה רבה בקרב משפטנים רבים ותומכי הגדר השתמשו בו אחר כך כדי להדגים את האבסורדיות של חוות הדעת ולנגח את ההחלטה.[15]
במסקנות חוות הדעת נקבע כי "חומת ההפרדה" (בלשון בית הדין) מנוגדת למשפט הבין-לאומי וקרא לישראל להפסיק את הקמת "החומה בשטחים הפלסטינים הכבושים כולל מזרח ירושלים וסביבתה", לפרק את חלקיה שנבנו על שטחים שמעבר לקו הירוק, ולשלם פיצויים לפלסטינים שנפגעו מהקמתה. כמו כן קרא בית הדין לקהילה הבין-לאומית להימנע מלסייע להתמשכות המצב הבלתי חוקי (לטענתו) שנוצר עקב הקמת הגדר, ולנקוט באמצעים חוקיים על מנת להביא להפסקת ההפרות מצד ישראל.[16] חוות הדעת ניתנה ברוב של 14 תומכים מול מתנגד יחיד - השופט האמריקאי היהודי, תומאס בורגנטל - שגם הוא הביע ביקורת כלפי מעשי ישראל, אך טען שבפני בית הדין לא עמד בסיס עובדתי מספיק בשביל ממצאיו הגורפים, וכי היה עדיף שהוא היה נמנע מדיון בנושא.
ב-31 בדצמבר 2022 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות לבקש מבית הדין הבין-לאומי בהאג חוות דעת מייעצת על ההשלכות המשפטיות של התמשכות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובמזרח ירושלים[17].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הדין הבין-לאומי בהאג (בצרפתית, באנגלית, בערבית, בספרדית, ברוסית ובשפות סיניות)
בית הדין הבין-לאומי בהאג, ברשת החברתית טוויטר
בית הדין הבין-לאומי בהאג, חברה ברשת החברתית LinkedIn
בית הדין הבין-לאומי בהאג, סרטונים בערוץ היוטיוב- כמה צודק הצדק הבין-לאומי?, פרלמנט 33, 16 ביולי 2001
- בית הדין הבין-לאומי בהאג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בית הדין הבין-לאומי לצדק, דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ צד לסכסוך לא מוכרח להיות חבר באו"ם.
- ^ ההליך מוסדר בפרק 4 לחוק בית הדין הבין-לאומי
- ^ Statute of the International Court of Justice
- ^ Rules of Court | International Court of Justice
- ^ United States Diplomatic and Consular Staff in Tehran (United States of America v. Iran)
- ^ Military and Paramilitary Activities in and against Nicaragua (Nicaragua v. United States of America)
- ^ Continental Shelf (Tunisia/Libyan Arab Jamahiriya)
- ^ Delimitation of the Maritime Boundary in the Gulf of Maine Area (Canada/United States of America)
- ^ Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide (Bosnia and Herzegovina v. Serbia and Montenegro)
- ^ Gabčíkovo-Nagymaros Project (Hungary/Slovakia)
- ^ Armed Activities on the Territory of the Congo (Democratic Republic of the Congo v. Uganda)
- ^ Legal Consequences of the Construction of a Wall in the Occupied Palestinian Territory
- ^ Legality of the Threat or Use of Nuclear Weapons
- ^ Pending Cases | International Court of Justice
- ^ ד"ר אייל גרוס, פרשנות: ההחלטה בהאג - צעד נוסף לבינאום ומישפוט הסכסוך, באתר ynet, 10 ביולי 2004
- ^ חוות דעתו של בית הדין הבין-לאומי לצדק - סיכום חוות הדעת מתורגם לעברית, באתר בצלם
- ^ איתמר אייכנר, עצרת האו"ם אישרה: בית הדין הבינלאומי בהאג יבחן את "חוקיות הכיבוש הישראלי", באתר ynet, 31 בדצמבר 2022.
| האו"ם | ||
|---|---|---|
| חברים | מדינות החברות באומות המאוחדות | 
|
| ארגוני האו"ם | העצרת הכללית • מועצת הביטחון • המועצה הכלכלית חברתית • מועצת הנאמנות • המזכירות • בית הדין הבין-לאומי לצדק | |
| החלטות האו"ם | החלטות העצרת הכללית • החלטות מועצת הביטחון | |
| ערכים נוספים | מגילת האומות המאוחדות • קריאות לשינויים במועצת הביטחון של האו"ם • זכות הוטו במועצת הביטחון של האו"ם | |
