בית החולים קינגסיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית החולים קינגסיט
Kingseat Hospital
Kingseat Hospital in 2008.jpg
האתר של בית החולים קינגסיט לשעבר בשנת 2008; תשע שנים לאחר סגירתו.
מאפייני הארגון
סוג פסיכיאטריה
היסטוריה
תאריך ייסוד פברואר 1932
גאוגרפיה
מיקום קראקה, אוקלנד, ניו זילנד

בית החולים קינגסיטאנגלית: Kingseat Hospital) היה בית חולים פסיכיאטרי שנחשב לאחד מהמקומות הרדופים והידועים לשמצה בניו זילנד, עם דיווחים על למעלה מ-100 הופעות של רוחות רפאים[1]. הוא ממוקם בקראקה, ניו זילנד, דרומית לאוקלנד ומאז 2005 משמש כאתר שמיועד להפחדות[2]; כמו כן, מאז 2013 הוא משמש גם כאתר לפיינטבול ומשחקי לייזר; המקום כונה כ"האטרקציה מספר 1 הרדופה בחצי הכדור הדרומי"[3]. על פי stuff.co.nz, בית החולים קינגסיט נחשב לאחד המקומות הרדופים ביותר בניו זילנד[4].

מקור ושם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים הפסיכיאטרי הוקם בקראקה בשנת 1929[5]. הבנייה החלה כאשר עשרים מטופלים ממוסד נפשי סמוך, הגיעו לאתר יחד עם שתים עשרה מריצות ועשרה אתים. ד"ר הנרי בנט היה במקור הבעלים לשעבר של בית החולים קינגסיט בשנות החמישים. בית החולים קינגסיט נקרא על שם בית חולים באברדנשייר, סקוטלנד בעקבות ד"ר גריי (המנהל הכללי של מחלקת בריאות הנפש במחלקת הבריאות באותה התקופה) שחזר מטיול בחוץ לארץ והחליט שזהו השם הנכון לתת לו.[6] גינות פרחים, שיחים ועצים גודלו בשטח בית החולים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית החולים הפסיכיאטרי.

בית החולים קינגסיט פעל מאז שנת 1932. בשנת 1939 הסכימו מחלקת העבודות הציבוריות וחברת הבניה פלצ'ר בע"מ להקים בית אחיות דו-קומתי בבית החולים קינגסיט, תוך שהוסכם שהממשלה תספק את הפלדה לבניין[7]. בית החולים התרחב לאורך אמצע סוף שנות השלושים והארבעים של המאה העשרים עד כדי כך שבתחילת 1947 היו שם למעלה משמונה מאות מטופלים[6]. במהלך שנות החמישים, ד"ר הנרי בנט (האיש שעל שמו נקרא האגף לבריאות הנפש בבית החולים ואיקטו) היה קצין רפואה בכיר בתחום הבריאות בבית החולים קינגסיט[8].

משנת 1964 קיבלו צוותי אחיות בקינגסיט לבוש רשמי של בית החולים. בשנת 1968, אחיות מסוימות בבית החולים פתחו בשביתה, מה שאילץ את הממשלה להזמין אנשים מובטלים ומתנדבים לסייע בעבודות בו.[9] בשנת 1973 נפתחה שם בריכה טיפולית על ידי ראש עיריית אוקלנד דאז, ברברה גודמן. בית החולים חגג 50 שנות פעילות בשנת 1982. בשנים מאוחרות יותר קיבל בית החולים חולים מרצון[10]. בשנת 1996 נמכר בית החולים קינגסיט לאחר שהממשלה החליטה על כך. הדבר הוביל לסגירתו הסופית שקרתה ביולי 1999[11].

שימוש לאחר הסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סגירת בית החולים קינגסיט בשנת 1999, היו תוכניות לנצל השטח כאתר פוטנציאלי לכלא חדש, שיוכל להכיל שש מאות אסירים[12]. בשנת 2000 ננקטו צעדים משפטיים נגד שבט טאינוי בגין נושאים כספיים הקשורים לבית החולים לשעבר[13]. עד שנת 2004 יותר ממאתיים בני אדם התייצבו להגיש תלונות נגד הממשלה הלאומית, בגין האשמות של טיפול לרעה והתעללות בחולים במוסדות הפסיכיאטריים בניו זילנד (כולל בית החולים קינגסיט) במהלך שנות השישים והשבעים[9]. בשנת 2005 שודר הפרק "Ghost Hunt", שהציג את אתר בית החולים לשעבר[14]. בשנת 2009, החברה שבבעלותה בית החולים לשעבר טענה כי תמשיך בתוכניות לניתוק אספקת המים של התושבים באזור המקומי[15].

בשנת 2013, יזם נכסים חשף תוכניות שנועדו להפוך את אתר בית החולים לאחוזה כפרית בה יוקמו ארבע מאות וחמישים בתים. הדבר עורר סערה בניו זילנד, היות שיש שטענו שמדובר באתר מורשת שאין להרוס ומולם היו שטענו כי בעקבות העבר העצוב של המקום, אין להכיר בו כאתר מורשת[16]. באותה השנה נערכה חקירה באזור בטענות שהוא "על-טבעי"[17]. בשנתיים שלאחר מכן, בוצעו עשר חקירות נוספות בבניינים שונים בבית החולים קינגסיט; כולל אגף האבטחה המרבי הידוע לשמצה. הפרומו לעונת 2014 של תוכנית הטלוויזיה המקומית "Shortland Street", צולם בחלקו בבית החולים קינגסיט[18] וכך גם קליפ של להקת I Am Giant[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית החולים קינגסיט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Ghost hunters in for the chill". The New Zealand Herald. 6 בנובמבר 2011. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  2. ^ Martin Johnston (22 באוקטובר 2005). "House of horrors at former hospital". The New Zealand Herald. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2011. 
  3. ^ "Spookers Ltd | Activities and Tours in Auckland, New Zealand". Tourism New Zealand. NewZealand.com. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  4. ^ Kirsty Johnston (29 באוקטובר 2010). "New Zealand's spookiest stories". stuff.co.nz. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2011. 
  5. ^ Jeremy Olds (5 באוקטובר 2017). "From hospital to haunted house: Former patients criticise Spookers". Stuff. בדיקה אחרונה ב-27 בנובמבר 2019. 
  6. ^ 1 2 Papakura, N.Z : Kingseat Jubilee Editorial Committee (1981). Kingseat Hospital, 50 years, 1932–1982. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  7. ^ "BUILDING ACTIVITY". Evening Post. 2 במרץ 1939. בדיקה אחרונה ב-27 בינואר 2012. 
  8. ^ Cathy Aronson (2 בדצמבר 2000). "Obituary: Dr Henry Bennett". The New Zealand Herald. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  9. ^ 1 2 Julie Miller; Grant Osborn (אוקטובר 2005). Ghost Hunt: True New Zealand Ghost Stories. Penguin Group New Zealand, Limited. ISBN 978-0-7900-1012-0. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2011. 
  10. ^ Problems led to psychosis, suicide bid (נדרשת הרשמה)
  11. ^ Selwyn Manning (28 ביולי 1999). "Last Patients Moved from Kingseat Today". Scoop Media. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2011. 
  12. ^ Selwyn Manning (16 באוגוסט 1999). "Kingseat Looks Likely As New 600 Inmate Prison". Scoop Media. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  13. ^ "Hospital sale dispute adds to Tainui's financial woes". The New Zealand Herald. 19 בפברואר 2000. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  14. ^ "Ghost Hunt (NZ): Abandoned Psychiatric Hospital". CBS Entertainment. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2011. 
  15. ^ "Water hope springs up". stuff.co.nz. 2 במרץ 2009. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2012. 
  16. ^ Wayne Thompson (21 בינואר 2013). "Hospital do-up plan hears calls for do-over". The New Zealand Herald. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2013. 
  17. ^ Kingseat Nurses Hostel / Spookers Retrieved January 2014
  18. ^ Go behind the scenes of the Shortland Street 2014 promoTVNZ Retrieved December 2013
  19. ^ Giants strive for perfection (נדרשת הרשמה) Retrieved July 2014