בית הילדים ציון-בלומנטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבנה בית הילדים ציון בלומנטל ברחוב יחזקאל בירושלים

בית היתומים 'ציון בלומנטל' הוא בית היתומים היהודי הפעיל הוותיק ביותר בעולם, ומתקיים ברציפות בירושלים משלהי מלחמת העולם הראשונה (שנת 1917), עד היום – תחת הנהלתה של אותה המשפחה. במוסד התחנכו במשך השנים אלפי ילדים. המוסד מתבסס על תרומות.

המקום כיום מנוהל כמרכז משפחתונים, ומחולק לדירות שבהן מתגוררים בני זוג המשמשים כמדריכי פנימייה, יחד עם קבוצת ילדים בטווח גילאים רחב.

הקמת בית היתומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר על שם אברהם יוחנן בלומנטל על יד בית היתומים בלומנטל בירושלים.
כיכר בלומנטל שלט.jpg

בית היתומים הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה, על רקע הרעב הקשה והמחלות שהפילו חללים רבים, ביוזמתה של לא אחרת מהאימפריה העות'מאנית. כאשר ראה הפאשא של ירושלים מוניר ביי את מצבם העגום של היתומים היהודים בעיר, פנה אל החכם באשי הרב נסים יהודה דנון (1874–1930) בדרישה שהקהילה היהודית תדאג ליתומיה. הממשל העות'מאני לא הציע תמיכה כלשהי ביתומים או במי שיקבלו אותם לחסותם, מלבד הבטחת אפשרות לקנות מן הסינדיקט (מכירת התבואה שרוכזה בידי ממונה מטעם השלטון העות'מאני) חצי קילו חיטה לילד ליום. את הדאגה לילדים הסביר הפאשא בעובדה שהורי רבים מהם הקריבו את חייהם להגנת המולדת, כלומר נהרגו במלחמת העולם בשרתם בצבא העות'מאני. ואכן בספר 'קורות ותלאות יתומי ציון', קובץ זיכרונות שהוציאו לאור מי שהיו חניכי בית היתומים בשנות מלחמת העולם, מצויות עדויות רבות לכך שרבים מאבות הילדים נהרגו בשירותם הצבאי כחיילי האימפריה. חלק מהילדים התגוללו בחוצות מפני שאביהם עדיין שירת בצבא, ואימם מתה ממחלה או מרעב.[1]

כל בתי היתומים אליהם פנה הרב דנון השיבו את פניו ריקם, בשל המצב הקשה ששרר באותה העת בעיר, ועל כן הוא פנה אל הרב אברהם יוחנן בלומנטל (1877–1966),[2] שלא ניהל בית יתומים אך היה ידוע כאיש חינוך וציבור. הרב בלומנטל עמד באותה העת בראש ישיבה לצעירים בשם 'בית חינוך נערים', שהוקמה בשנת תר"ס (1900), במטרה "לחנך צעירי ישראל ובפרט נערים עזובים אשר תעו בתוהו לא דרך, לגדלם ולחנכם במזון גוף ונפש על דרך התורה מוסר ודרך ארץ להיותם אנשים מועילים לחברת האדם לתפארת עמנו ועיר קדשנו". ישיבה זו הייתה יוצאת דופן בנוף הישיבות הירושלמי בכך שיועדה מלכתחילה לנערים משולי חברת 'היישוב הישן' שסטו מן הדרך או שנשקפה סכנה שיסטו ממנה, ודאגה לרווחתם של הנערים הן מבחינה חינוכית והן מבחינת מצבם הפיזי.[3]

עם תום מלחמת העולם הראשונה החל המוסד להתפתח במהירות.[4] לשכת העלייה של ההנהלה הציונית ולאחר מכן הוועד הלאומי, רבנים ואישי ציבור החלו מפנים את יתומי הארץ אל בית היתומים. המוסד פעל בין השאר גם להצלת יתומים מן הגולה.[5] בעשור הראשון לפעילותו התגוררו והתחנכו בו כ-500 ילדים[6] מכלל העדות והחוגים בעיר.[7]

האולם המרכזי והגדול של המוסד, שנבנה בידי הנדבן צבי חפץ,[8] שימש מקום כינוס לאירועים חשובים,[9] המפורסם בהם הוא ועידת היסוד של הרבנות הראשית בשנת ה'תרפ"א.[10] מזכיר המוסד באותן שנים היה צבי מנחם זקס.[11] באותן שנים נתפרסמה במיוחד מסיבת חנוכה גדולה שנערכה במקום מדי שנה.[12]

הרב אהרן שמחה בלומנטל, אחיו של המייסד והמנהל, ניהל בניו-יורק את לשכת בית היתומים ובמשך עשרות שנים הקדיש מאמצים רבים כדי לביסוס מעמדו הכלכלי.[13] נשיא המוסד היה הראי"ה קוק[14] ואחיו חיים אף שימש תקופה מסוימת כמנהל המקום.[15]

בשנת ה'תרצ"ד נחנך בניין בית היתומים בשכונת הבוכרים בנוכחות רבנים ואישי ציבור.[16] בשנת ה'תשי"ב הונחה אבן פינה למבנה חדש[17] ובשנת ה'תשכ"א עבר אליו המוסד.[18] בשנת ה'תשכ"ד נחנך שוב בניין חדש למוסד ברחוב יחזקאל בשכונת הבוכרים, ובו בין השאר בית כנסת "אוהל עדינה".[19] מנהל המוסד באותן שנים היה אליעזר רקובסקי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קורות ותלאות יתומי ציון: דברי ימי יתומי ציון וירושלים בימי המלחמה העולמית הראשונה, תרע"ד–תרע"ח, ופרשת ההצלה על ידי המוסד הגדול בית היתומים ציון-בלומנטל, ירושלים תשכ"א, עמ' טז.
  2. ^ הרב אברהם יוחנן בלומנטל - למנוחות, הצופה, 1 בדצמבר 1966, עמ' 4
  3. ^ תהלה הרץ, 'דשואן דשואן': הקמת בית היתומים 'ציון-בלומנטל' בירושלים בשלהי מלחמת העולם הראשונה, קתדרה (165)
  4. ^ הרב בלומנטל, דואר היום, 29 באוקטובר 1920, עמ' 3
  5. ^ לדוגמה: בית היתומים ציון, דואר היום, 25 ביולי 1921, עמ' 3
  6. ^ מוסדות ומפעלים: בית היתומים ציון, 8 בינואר 1931, עמ' 4
  7. ^ בית יתומים ציון בלומנטאל בעיה"ק ירושלים ת"ו לתורה ולמלאכה לבני כל העדות בישראל, הצופה, 27 ביוני 1947, עמ' 5
  8. ^ בית-היתומים ציון (בלומנטל), דואר היום, 20 בינואר 1921, עמ' 3
  9. ^ לדוגמה: הסתדרות הצעיר הארץ-ישראל, דואר היום, 9 בספטמבר 1919, עמ' 3
  10. ^ עצה טובה ומועילה, דואר היום, 10 בפברואר 1912, עמ' 4
  11. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 3 בפברואר 1921, עמ' 4
  12. ^ לדוגמה: בבית היתומים "ציון", דואר היום, 20 בדצמבר 1925, עמ' 3; ב"בית היתומים ציון", שם, 12 בדצמבר 1926, עמ' 4; ב"בית היתומים ציון", שם, 20 בדצמבר 1928, עמ' 4; בבית היתומים "ציון", שם, 30 בדצמבר 1932, עמ' 7.
  13. ^ אליעזר רפאל מלאכי, 'הרב אהרן שמחה בלומנטאל', בתוך: מנגד תראה: אסופה ממאמרי א. ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), יד יצחק בן-צבי תשס"א, עמ' 498
  14. ^ בבית היתומים "ציון", דואר היום, 22 באפריל 1925, עמ' 4; ראו גם מכתב המלצה פומבי מהראי"ה המוסד: בית היתומים "ציון", שם, 25 במרץ 1921, עמ' 3
  15. ^ נפטר ר' חיים הכהן קוק ז"ל, הצופה, 19 בדצמבר 1954, עמ' 1
  16. ^ חג חנוכת הבניין של "בית היתומים ציון בלומנטל" בירושלים, דואר היום, 4 ביוני 1934, עמ' 3
  17. ^ "שבת בית היתומים בלומנטל", שערים, 15 באוגוסט 1952, עמ' 8
  18. ^ בית היתומים "ציון", הצופה, 19 במאי 1961, עמ' 9
  19. ^ הסתיים שלב הראשון של בניין בית-היתומים "ציון - בלומנטל", הצופה, 25 בדצמבר 1964, עמ' 6