בית הכנסת אברהם אבינו
בית הכנסת על שם אברהם אבינו בחברון נבנה במאה ה-16 לספירה על ידי קבוצת יהודים ממגורשי ספרד שהגיעו לעיר בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. בית הכנסת נמצא במרכזה של שכונת אברהם אבינו בחברון.
שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת על יום כיפור אחד בו היו רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת המניין. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון תפילה במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא אברהם. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם[1].
במאורעות תרפ"ט הרסו הערבים את בית הכנסת והקימו במתחם שירותים ציבוריים, מזבלה ודיר עיזים. גם את שאר שרידי הרובע הם הרסו בפקודת מלך ירדן. אחרי חידוש היישוב היהודי בחברון, נחשף בית הכנסת על ידי פרופסור בן ציון טבגר והוא פעל לשיקומו מחדש (הוא פעל גם לשיקומו של בית העלמין היהודי של חברון שאף הוא נהרס וחולל על ידי הערבים אחרי הטבח בתרפ"ט). בית הכנסת שוחזר על פי תמונות ועל פי זכרונות של בני חברון שניצלו בתרפ"ט, וכיום הוא שוב משמש לתפילה.
לבית הכנסת הוחזרו ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.
בחדרון בקומה התחתונה של בית הכנסת שוכן בית כנסת חב"ד שקנה האדמו"ר האמצעי מחב"ד מכספו, זהו בית כנסת החב"די העתיק בעולם.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליעזר רפאל מלאכי, "בית הכנסת של אברהם אבינו", בתוך: אלחנן ריינר וחגי בן-שמאי (עורכים), מנגד תראה: אסופה ממאמרי א.ר. מלאכי בענייני ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשס"א 2001, עמ' 517-511
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר האינטרנט של בית הכנסת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר חברון 'עמק המלך' לר' נפתלי ב"ר יעקב כץ. קיימת אגדה דומה על אליהו הנביא ביחס לשמו של בית הכנסת אליהו הנביא, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים ברובע היהודי בירושלים.
