בית הכנסת אור החיים

בית הכנסת אור החיים
מידע כללי
סוג	בית כנסת
על שם	חיים בן עטר
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′31″N 35°13′49″E / 31.77516111°N 35.23019167°E
	(למפת ירושלים העתיקה רגילה) בית הכנסת אור החיים

בית כנסת אור החיים שימש את רבי חיים בן עטר ונקרא על שמו. בית הכנסת נמצא ברחוב אור החיים שברובע היהודי בירושלים. הוא שוכן במתחם מוזיאון חצר היישוב הישן בקומתו השנייה, והכניסה אליו עוברת דרך המוזיאון, אך אינו חלק מהמוזיאון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)

בית הכנסת הוקם במאה ה-18 על ידי המקובל ר' עמנואל חי ריקי, יליד העיר פרארה ומחבר הספר "משנת חסידים".
בשנת תק"ב (1742) הגיע לירושלים הרב חיים בן עטר מליוורנו שבאיטליה לאחר שהיגר אליה ממרוקו, ופתח בבניין את ישיבת "חיים וחסד", שמנתה בשיא פארה כ-60 תלמידים. על תלמידיה נאמר: "ובני החבורה היו חכמים מחוכמים בכתר היראה, האהבה והתורה. ביום עסקו בתורה ובלילה היו עוסקים בתפילות ובתחנונים, והיו משתטחים על קברות הצדיקים, וגדולי ירושלים היו פונים אליהם בשאלותיהם וספקותיהם".^[1]. סמוך לבית הכנסת היה מקווה קטן שהתגלה לאחרונה.

לאחר מותו של רבי חיים בן עטר קיבל את המקום דודו רבי משה בן עטר אך הוא נפטר לאחר שנה והממשל הטורקי עיקל את בית הכנסת בשל חובותיו של רבי משה. במשך השנים עמד המקום שומם, ולבסוף הועבר לחזקת האשכנזים, לאחר שנרכש בידי רבי מנחם מנדל משקלוב, תלמיד הגר"א ובן הקהילה הפרושית בראשית המאה ה-19. בהתחלה התפללו ולמדו בני הפרושים בבית הכנסת רק במהלך ימות החול, עקב זאת שלא היה להם רישיון מהממשל לתפילות שבת וחג בבית הכנסת. פעילות בית הכנסת והישיבה הקבלית חודשה, והמקום המשיך להיקרא על שמו של רבי חיים בן עטר. בשנים האחרונות לפני נפילת הרובע בתש"ח ר' מרדכי וינגרטן היה ממונה על בית הכנסת. לאחר מלחמת העצמאות נחרב בית הכנסת.

בשנת 1967, לאחר חידוש היישוב היהודי בעיר העתיקה, נפתח בשנית כבית כנסת אשכנזי. במקום פועל כולל בוקר של חסידות קרלין.

על פי המסורת החסידית, רבי פנחס מקוריץ התבטא שאם היה עולה לירושלים, היה נמצא ביום בבית הכנסת של האור החיים ובלילה בקבר רחל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיר בראי תקופה - ירושלים במאה הי"ט, כרך א': העיר העתיקה, כרך ב': העיר החדשה בראשיתה. ירושלים: יד יצחק בן-צבי בסיוע הקרן לירושלים, תשל"ז-תשל"ט.
יצחק ריבקינד, דפים בודדים, בתוך "ירושלים", ירושלים תרפ"ח עמוד קנד.