בית הכנסת בסרנדה
 | |
| שרידי בית הכנסת העתיק בסרנדה, אלבניה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אתר ארכאולוגי  |
| מיקום | סרנדה |
| מדינה |
אלבניה |
| קואורדינטות | 39°52′29″N 20°00′24″E / 39.874707°N 20.00657°E |
  | |
בית הכנסת בסרנדה (באלבנית: Sarandë או Saranda) שבדרום-מערב אלבניה התקיים במאות הרביעית והחמישית לספירה, סמוך לחומתה המזרחית של אוֹנכֿסמוֹס (Onchesmos) היוונית, הרומית והביזנטית.[1] העיר שוכנת לחוף הים היוֹני, אל מול האי קורפו, ושימשה כנמל חבל אפירוס היווני.
החפירות בתחומי סרנדה העתיקה החלו עוד ב-1913, בתקופת מלחמות הבלקן, ונועדו לגלות את השורשים היווניים של המקום כתריס בפני השאיפות הלאומיות האלבניות. הסקרים והחפירות חודשו בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, אך שרידי המבנים של בית הכנסת העתיק לא הוגדרו ככאלה עד ל-2003, שאז נחשפו באחת מרצפות הפסיפס באתרו דימויי מנורת שבעה קנים,[1] שופר ואתרוג. בית הכנסת נחפר ונחקר ביסודיות בראשית המאה ה-21 (עונות 2003 ו-2004 וכן ב-2009) על ידי הארכאולוגים אהוד נצר וגדעון פרסטר מהמכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בשיתוף האקדמיה למדעים של אלבניה. בחפירות השתתפו לאקוֹ קוֹסטה (Costa) מהמכון לארכאולוגיה בטירנה, שניהל את החפירות הראשונות באתר בשנות ה-80, וכן אֶטלֶבָה נַלבּאני (Nallbani) מאלבניה ומארי-פטריסיה רינו (Raynaud) מצרפת שהתרכזו בעיקר בחקר הפסיפסים.
החוקרים זיהו בתולדות האתר חמישה שלבים וקבעו כי קדמו לבית הכנסת שני שלבי בנייה (המאה הראשונה או המאה השנייה לספירה עד המאה הרביעית), ככל הנראה של בית מגורים. הבניינים מן השלבים הללו הכילו רצפות פסיפס, וייתכן שהיו בשימוש הקהילה היהודית, שהקימה כאן, לאחר מכן, את המבנה המרכזי שלה, ששימש הן לתפילה והן כמרכז קהילתי. בית הכנסת נבנה בשני שלבים. בשלב השלישי נבנה מכלול, ובו אולם תפילה רוחבי (כ-16X8 מ' גודלו) וכן אגף רב-תכליתי, שכלל אולם בצורת האות 'ח' מעוטר בפסיפסי רצפה (שבמרכזם נמצאו דימויי מנורת שבעה קנים, שופר ואתרוג), מחסן, מקווה טוהרה וחצר פנימית. רצפות פסיפס עיטרו גם את יתר החדרים, ובמהלך גלגולי הבנייה נערכו שינויים ברצפות הפסיפס של אולם התפילה. בשלב הבא, הרביעי, עם שגשוגה של הקהילה, נבנה אולם תפילה חדש, גדול מקודמו, בסגנון בסיליקלי, עם אולם תווך ועזרות צדדיות שביניהן מפרידות אוֹמנוֹת. במכלול המבנים נערכו שינויים נוספים כולל ברצפות הפסיפס השונות.
בשלב האחרון לקיומו, ככל הנראה במפנה המאה השישית, הפך בית הכנסת לכנסייה. באולם התפילה הוחלפו חלק מפסיפסי הרצפה ונקבעו בהן שתי כתובות ביוונית. המכלול נהרס במפנה המאה השביעית.
על קיום קהילה יהודית במקום מעידה גם כתובת מצבה שנתגלתה בקטקומבות היהודיות בוֶנוֹסה (Venosa) שבדרום איטליה, לפיה נקברה שם בשנת 521 לספירה אגוסתה, בתו של ישי, ראש הקהילה באַנכֿיאַסמוֹן (שמה היווני העתיק של סרנדה). הכיתוב על המצבה הוא ביוונית, ברומית ובעברית.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהוד נצר וגדעון פרסטר, "בית הכנסת בסרנדה (אלבניה)", קדמוניות 129, תשס"ה–2005, עמ' 45–53
- E. Nallbani et alii, "La synagogue de Saranda", Archéologie du judaïsme en France et en Europe, Eds. Paul Salmona and Laurence Sigal, Paris: La Decouvete, 2011, pp. 63-73 (בצרפתית)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
![[1]](http://archive.archaeology.org/image.php?page=0401/newsbriefs/jpegs/albania.jpeg){kind=link}
- תצלומי המנורה ברצפת בית הכנסת בסרנדה, אוסף המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים
- "אלבניה - נחשפו שרידי בית כנסת עתיק", באתר ערוץ 7, 20 באוקטובר, 2004
- מירב לוי, שרידים של בית כנסת עתיק נחשפו באלבניה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 באוקטובר 2004
- אהוד נצר וגדעון פרסטר, "בית הכנסת והכנסייה בסרנדה, אלבניה – סיכומים זמניים", באתר רשות העתיקות, 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ העיר הייתה מוכרת גם בשם אַנכֿיאַסמוֹן (Anchiasmon), והיא נזכרת לראשונה בשם סרנדה בתעודות מהמאה ה-15
- ^ הגילוי והקריאה נעשו על ידי צֶ'זַרֶה קוֹלַפֶמינָה ופורסמו במאמרו מ-1978, "תגליות חדשות בקטקומבה יהודית בוֶנוֹסָה" (בכתב העת של המחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטה של בארי, פוליה): Cesare Colafemmina, "Nuove scoperte nella catacomba ebraica di Venosa", Vetera Christianorum 15, 1978, pp.372-381 (באיטלקית)