בית הכנסת ברחוב פאווה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
יוז'פווארוש (רובע 8) |
| מדינה |
הונגריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה |
1923 – ינואר 1924 |
| תאריך פירוק |
ינואר 1924 |
| אדריכל |
ליפוט באומהורן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות אקלקטית |
| קואורדינטות | 47°29′00″N 19°04′22″E / 47.483311111111°N 19.072838888889°E |
|
(למפת בודפשט רגילה)   בית הכנסת ברחוב פאווה | |
  | |
בית הכנסת ברחוב פאווה (בהונגרית: Páva utcai zsinagóga) הוא מבנה משמעותי באדריכלות בתי הכנסת ההונגרית של המחצית הראשונה של המאה העשרים. בית הכנסת שתוכנן על ידי האדריכל ליפוט באומהורן, כיום משמש כמרכז לזיכרון ותיעוד השואה בבודפשט, ומתפקד גם כבית כנסת שמשמש מוזיאון עם אתר זיכרון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודי בודפשט, רובע יוז'פווארוש (רובע 8) קבעו כמטרה לבנות בית כנסת גדול ממדים בשנות העשרים של המאה העשרים. בפינת רחוב פאווה (טווס בהונגרית) טוּזְאֵלְאוֹטוֹ (כבאי בהונגרית) הציע בעל מפעל בשם גזה בלאטיני בראון, מגרש לבנית בית הכנסת. אדריכל שתכנן את בית הכנסת באסוד הכין תוכניות, אך בין השנים 1914–1918 השתוללה מלחמת העולם הראשונה והתכנית לא יצאה לפועל. בשנת 1923 עלה הנושא שוב על הפרק, וזקן האדריכלים בתכנון בתי כנסת בהונגריה, ליפוט באומהורן, הכין תוכנית חדשה. על סמך תוכניות אלה הוקם בית הכנסת עד ינואר 1924.
בית הכנסת נבנה כדי להכיל 1,700 איש ואישה ואת תפעולו ואחזקתו קיבלה עליה הקהילה היהודית של פשט. המגזין Egyenlőség (שוויון) מספר 17, באפריל 1926 הציג בפני הקהל את פנים בית הכנסת החדש: "בנוסף לשימוש בזהב בעושר אך בעדינות ובטעם יש שימוש בשלושת הצבעים היהודיים המסורתיים שמעצבים צביעה אדריכלית עשירה: הצבעים כחול, לבן וצהוב. סגנון הצביעה מתהדר ברומנטיקה: ציורי וילונות שמשמשים לעיתים קרובות בציור מימי הביניים משמשים כאן באפסיס של אזור ארון הקודש עם אפקט יפהפהשל מוטיבים על הקירות; בעזרת הנשים למעלה פזורים על המעקות ציורי חבצלות מכבים, והעמוד הכחול שתומך את ארון הקודש מסמל את שני העמודים במקדש שלמה באופן מסורתי עם כתב עברי. המוטו הגדול של האתיקה היהודית מאיר ליד ארון המקדש: "ואהבת לרעך כמוך" בתוספת טקסטים עבריים והונגריים. כל המוטיבים של הציורים עוצבו וצוירו עד לפרט הקטן ביותר בתכנון של האדריכל ליפוט באומהורן".
הבניין לא משמש כבית כנסת מזה עשרות שנים בשל מיעוט האוכלוסייה היהודית באזור, אך שוכים בו מאז 1980 המשרדים ואולם התרבות של הקהילה היהודית המקומית האזורית ואילו אולם התפילה החורפי הקטן משמש למטרות דתיות שונות. המבנה המודרני של המרכז לזיכרון ותיעוד השואה נבנה בסביבתו הקרובה של בית הכנסת.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת ברחוב פאווה, ברשת החברתית פייסבוק- סרט על בית הכנסת
.svg){kind=small}
