בית הכנסת בשומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת בשומן
מבנה בית הכנסת בשומן לפני שנהרס
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מבנה בית הכנסת בשומן
מידע על המבנה
סוג בית כנסת
עיר שומן
מדינה בולגריה
סיום הבנייה 1860
תאריך פירוק 1995
קומות 2
רב בית הכנסת מתתיהו צורמני, יעקב סטרומזה
נוסח תפילה נוסח הספרדים
קואורדינטות 43°16′06″N 26°54′46″E / 43.26833°N 26.91278°E / 43.26833; 26.91278

בית הכנסת בשומן היה בית כנסת אשר פעל בעיר שומן בבולגריה מ-1860 ועד 1950.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיNuvola kdict glass.png
להרחבה בנושא ראו: הקהילה היהודית בשומן

ב-1780 הוצב בשומן הקצין היהודי חיים אהרן אשכנזי אשר שרת בצבא העות'מאני כרופא חיל המצב שחנה בעיר. הוא קיבל היתר מהשלטונות להתיישבות יהודים ובהדרגה זרמו לעיר משפחות יהודיות להן הוקצתה חלקת קרקע בין מסגד טומבול (אנ') והמדרסה, ובתוכה נבנתה שכונת חצרלאדינו: קורטיז'ו). ב-1830 נבנה במרכז שכונת החצר בית כנסת מעץ. לאור הגידול המואץ במספר בני הקהילה הוחלט להקים מבנה בית כנסת חדש וזה נחנך ב-1860. ב-1878, ציינה הוועדה הרומנית לקונגרס ברלין כי בשומן מתגוררת קהילה יהודית בת 1,000 נפשות.[1] ב-1900 נמנתה קהילת שומן ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות בולגריה ומנתה 1,200 נפשות.[2] לאחר מלחמת העולם הראשונה, חל קיטון הדרגתי במספר בני הקהילה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 616 נפשות.[3][4] במאי 1943 הגיעו לעיר מאות מיהודי סופיה אשר גורשו לערי השדה, ומקצתם נותרו להתגורר בשומן. עם סיום המלחמה נמנו בעיר 1,000 יהודים, רובם עלו לישראל לאחר הקמתה. ב-1949 התגוררו בשומן 84 יהודים[5] ובראשית המאה ה-21 נמנו בה 40 יהודים.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, ב-1830 הוקם צריף בית כנסת במרכז שכונת החצר, אשר הפך לצר מלהכיל את מספר המתפללים. כאשר הוחלט להקים מבנה חדש ומודרני פרצה מחלוקת בין צעירי הקהילה אשר ביקשו להקים מבנה מפואר ברוח עידן התחייה הלאומית הבולגרית לבין הוותיקים שביקשו להקים מבנה צנוע כדוגמת קודמו. ידם של הצעירים הייתה על העליונה וב-1860 נחנך המבנה החדש בן שתי הקומות. ב-1943 התקין מהנדס ממגורשי סופיה שעון שמש על קיר המבנה וזה הפך לאחד מסמלי העיר. ב-1950, לאחר העלייה ההמונית לישראל פסק השימוש בבית הכנסת והוא הפך למחסן. ב-1964 הועברו שתי פרוכות מבית הכנסת בשומן לבית הכנסת בסופיה. בתקופת הרפובליקה העממית של בולגריה תוכנן להסב את המבנה לאולם קונצרטים, אך התוכניות לא מומשו. ב-1975 הוכרז המבנה אתר מורשת בולגרי, אך לא בוצעו בו עבודות שיקום כלשהן. ב-1995 קרסה תקרת המבנה ומספר שנים לאחר מכן נהרס באופן יזום על ידי הרשות המקומית. שתי מזרקות אבן שהיו בחזית בית הכנסת שרדו. על אחת מהן חקוקה כתובת בעברית: "כל ישראל ערבים זה לזה". שתי המזרקות הועברו לחצר מוזיאון ההיסטוריה של שומן.[6]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן מיכאל גלבר, שאלת יהודי בולגריה בקונגרס של ברלין (1878), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 155.
  2. ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
  3. ^ צבי קרן, הקהילה היהודית בשומן, באתר "כולנו בולגרים".
  4. ^ הקהילה היהודית בשומן, באתר בית התפוצות.
  5. ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
  6. ^ .Dimana Trankova, Anthony Georgieff, A Guide to Jewish Bulgaria, Vagabond Media Ltd, 2011, ISBN 9549230635, pages 94-95.