בית הכנסת הגדול באדירנה

בית הכנסת קהל גדול באדירנה
Edirne Büyük Sinagogu
בית הכנסת ב-2015, לאחר שיפוצו
בית הכנסת ב-2015, לאחר שיפוצו
מידע כללי
סוג בית כנסת
כתובת רחוב מָאָרִיף 10
מיקום אדירנה
מדינה טורקיה
נוסח תפילה נוסח הספרדים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 19075 באפריל 1909
תאריך פתיחה רשמי 1909 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל פראנס דפרה (בצרפתית: France Depré)
סגנון אדריכלי נאו-מורית
מידות
קומות 3
מידע טכני
קיבולת 1,200 מתפללים
קואורדינטות 41°40′18″N 26°33′06″E / 41.67167°N 26.55167°E / 41.67167; 26.55167
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הכנסת קהל גדול באדירנהטורקית: Edirne Büyük Sinagogu) הוא בית כנסת אשר קיים בעיר אדירנה בטורקיה מאפריל 1909. בית הכנסת אשר תוכנן בדומה לבית הכנסת טמפלגאסה הוא הגדול ביותר בבלקן והשלישי בגודלו באירופה לאחר בית הכנסת הגדול של בודפשט ובית הכנסת הגדול של פלזן. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 נזנח המבנה וב-1997 קרסה תקרתו. ב-2010 החליטה ממשלת טורקיה לשקם ולשפץ את המבנה בעלות של 1.7 מיליון דולר אמריקני וב-2015 הוא נפתח מחדש לקהל הרחב ומשמש מוזיאון ובית תפילה.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – הקהילה היהודית באדירנה

תעוד לקהילה יהודית רומניוטית קיים מהמאה ה-6 עת שלטה בעיר האימפריה הביזנטית. ב-1361 כבשו העות'מאנים את אדירנה והפכו אותה לבירתם.[3] בשלהי המאה ה-15 ובראשית המאה ה-16 הגיעו לעיר מגורשי ספרד ובהמשך מגורשי פורטוגל. בראשית המאה ה-17 נמנו בעיר 5,000 יהודים, צביונה של הקהילה השתנה מרומניוטי לספרדי ובניה דיברו לאדינו.[4]

ב-1835 פרצה באדירנה שרפה שכילתה חלקים נרחבים ממנה. יהודים רבים היגרו מהעיר לשטחי בולגריה של ימינו והתיישבו בעיקר באזור שכונה מאוחר יותר רומליה המזרחית. במפקד שנערך ב-1873 נמנו באדירנה 12,000 יהודים מתוך 100,000 תושביה. ב-1905 שוב פרצה בעיר אדירנה שרפה גדולה ובמהלכה נשרפו וחרבו כל 13 בתי הכנסת של הקהילה ובכללם בית הכנסת הרומניוטי שהוקם עוד במאה ה-11. לאחר השרפה הוחלט להקים בית כנסת מרכזי לקהילה.[3] ב-1906 מנתה הקהילה היהודית בעיר 23,879 נפשות.

בין השנים 19201922 הועברה העיר לחזקת ממלכת יוון מתוקף הסכם סוור שסיים את מלחמת העולם הראשונה ונרשמה הגירה המונית של בני הקהילה לאיסטנבול וסלוניקי. בהמשך, היגרו בני הקהילה גם לארצות הברית ולישראל. ב-1922 נמנו בעיר 13,000 יהודים, וב-1927 ירד מספרם ל-5,712. ב-1934 פרצו פרעות כנגד בני הקהילות היהודיות בכל מזרח תראקיה ובכלל זה בעיר אדירנה. נרשמו פגיעות בנפש בקרב יהודי הקהילה ונזקים כבדים לחנויות ובתי מגורים. למרות ניסיונות השלטון המרכזי להכיל את האירועים החליטו מרבית בני הקהילה לנטוש את העיר ועברו בהמוניהם לאיסטנבול. ב-1948 נמנו בעיר 2,750 יהודים ומספר זה ירד בהתמדה עד לכדי 100 נפשות בראשית שנות ה-70. ב-1988 חיו בעיר 3 יהודים.[3][5] ב-2012 התגורר באדירנה יהודי אחד.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניית המבנה החלה ב-1907 בסגנון אדריכלי נאו-מורי. למבנה שלוש חזיתות ושני צריחים. באולם התפילה מקום ל-900 גברים ובעזרת הנשים מקום ל-300 נשים. בית הכנסת נבנה בהתאם לתוכניותיו של האדריכל הצרפתי פראנס דפרה, והוא ככל הנראה תכנן אותו בדומה לבית הכנסת טמפלגאסה בווינה. בית הכנסת נחנך בערב פסח, 5 באפריל 1909, פעל עד 1969 וננטש לחלוטין ב-1983. ב-1995 הולאם המבנה והועבר לבעלות הממשלה. ב-1997 קרסה תקרת בית הכנסת.[1]

ב-2010 החליטה ממשלת טורקיה לשפץ את המבנה, להופכו למוזיאון ולשמר בתוכו אולם תפילה. במהלך השיפוצים, בשל המתיחות ביחסי טורקיה–ישראל הכריז מושל אדירנה כי המבנה ישמש רק כמוזיאון והוא אוסר על הקמת אולם תפילה וקיום תפילות בו. ההכרזה עוררה סערה ובעקבותיה הכריז נציג ממשלת טורקיה כי ייעודו המקורי של המבנה יישמר והוא ישמש גם כבית כנסת. ב-26 במרץ 2015 נפתח בית הכנסת בטקס חגיגי שכלל תפילת שחרית בראשות הרב הראשי של טורקיה יצחק חליבה. בטקס הפתיחה נכח סגן ראש ממשלת טורקיה בולנט ארינץ'(אנ') וראשי יהדות טורקיה.[1][2][6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Great Synagogue in Edirne, Turkey reopens after restoration, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
  2. ^ 1 2 יקיר אדמקר‏, בית הכנסת השלישי בגודלו באירופה נפתח מחדש בטורקיה, באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2015.
  3. ^ 1 2 3 הקהילה היהודית באדירנה, "סקירה היסטורית", באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
  4. ^ Esther Benbassa,Aron Rodrigue‏, Sephardi Jewry: a history of the Judeo-Spanish community, 14th-20th centuries, הוצאת אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ארצות הברית, 2000, עמוד 202 (באנגלית).
  5. ^ Tamir, V., Bulgaria and Her Jews: A dubious symbiosis, 1979, p. 94–95, Yeshiva University Press
  6. ^ Turkey reopens restored Ottoman-era synagogue, באתר timesofisrael.com (באנגלית).