בית הכנסת הישן של בולון-ביאנקור
| בית הכנסת הישן של בולון-ביאנקור | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| שימוש | בית כנסת |
| כתובת | 22 rue des Abondances |
| מיקום | בולון-ביאנקור |
| מדינה |
|
| בעלים | הקהילה היהודית של בולון-ביאנקור[1] |
| מייסדים |
הקהילה היהודית של בולון-ביאנקור אדמונד ג'יימס דה רוטשילד |
| זרם | אורתודוקסי |
| רב בית הכנסת | דידייה קסבי (Didier Kassabi) |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1910–1911 |
| תאריך פתיחה רשמי | 21 בספטמבר 1912 |
| חומרי בנייה | לבנים |
| אדריכל | עמנואל פונטרימולי (צר') |
| סגנון אדריכלי | נאו-ביזנטי |
| קואורדינטות | 48°50′51″N 2°13′49″W / 48.8475°N 2.230139°W |
| https://synaboulogne.com/ | |
בית הכנסת הישן של בולון-ביאנקור (בצרפתית: Synagogue de Boulogne-Billancourt) הוא בית כנסת שנבנה בעיר בולון-ביאנקור בתחילת המאה ה-20. רוב עלויות בניית בית הכנסת כמו גם השטח עליו הוא הוקם נתרמו על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד שגר בשכנות לבית הכנסת.
בית הכנסת פעיל כיום ומשרת את הקהילה היהודית בעיר.
ההיסטוריה של בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מ-1864 הוקצה ליהודי בולון-ביאנקור (אז עוד בשמה הקודם בולון-סור-מר) חדר תפילה בעיר. ב-1877 הוקמה באופן רשמי הקהילה היהודית שהחלה באיסוף כספים להקמת בית כנסת אך לא הצליחה לאסוף מספיק.
ב-1910 התכנסה "אגודת הקהילות היהודיות של פריז" (Association cultuelle israélite de Paris), בראשות הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, והחליטה על בניית בית כנסת בבולון-ביאנקור. המימון העיקרי לפרויקט זה בא מכיסיו של רוטשילד שגם תרם את המגרש עליו הוקם בית הכנסת (שהיה לפני כן חלק מהפארק של אחוזתו (צר')).
תכנון המבנה נמסר לארכיטקט היהודי עמנואל פונטרימולי (צר') שסבו היה רב והוא עצמו זכה ב-1890 בפרס רומא על עיצוב אנדרטה להנצחת ז'אן דארק.
בניית בית הכנסת הושלמה ב-1911 והוא נבנה בצפון מערב העיר, לייד יער בולון. ב-21 בספטמבר 1912 נחנך בית הכנסת בנוכחותם של הרב הראשי של צרפת, אלפרד לוי, והרב של פריז, ז'אק-אנרי דרייפוס.
בתקופת מלחמת העולם השנייה ומשטר וישי הפכו הגרמנים את בית הכנסת לאורווה. לאחר המלחמה הוא שוקם וחזר לתפקידו הקודם.
ב-1986 הוגדר המבנה כאתר מורשת צרפתית (צר').
במאה ה-21 הוקם מרכז קהילתי חדש ליהודי העיר ששטחו כ-1,400 מ"ר הכולל בית כנסת ושירותי קהילה נוספים[2]. על אף זאת ממשיך בית הכנסת הישן לפעול.
מבנה בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת נבנה בסגנון נאו-ביזנטי שהיה פופולרי באותה תקופה[א]. בראש בית הכנסת נבנתה כיפה אוקטגונלית נמוכה. בית הכנסת נבנה בצניעות מתוך רצון להשתלב בסביבתו.
חלקו הפנימי של בית הכנסת כולל אולם מרכזי ועזרת נשים והוא קושט על ידי הצייר גוסטב לואי ז'ולמה (צר'). גרם מדרגות פנימי מוליך מקומת הקרקע לעזרת הנשים.
ארון הקודש ממוקם מול הכניסה ופונה מזרחה. שני החלונות מעל הארון מסמלים את לוחות הברית, המתוארים בצורה מסוגננת גם על כותרות העמודים.
מתחת לכיפה נמצא גג מסבך פתוח, קורות העץ שלו מעוטרות במוטיבים גאומטריים וציורים של גפנים שלובות. על המעקות עוטרו כתובות עבריות ובראשן תפילת "שמע ישראל".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Dominique Jarrassé: Guide du Patrimoine Juif Parisien. Parigramme, Paris 2003, ISBN 2-84096-247-0, S. 93–95.
- Georges Poisson (Hrsg.): Dictionnaire des Monuments d'Île de France. Hervas, Paris 2001, ISBN 2-84334-002-0, S. 135 u. 137
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הכנסת הישן של בולון-ביאנקור
בית הכנסת הישן של בולון-ביאנקור, ברשת החברתית אינסטגרם
סרטונים בערוץ של בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר יוטיוב- בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר "משרד התרבות של צרפת" (בצרפתית)
- בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר exploreparis.com (בצרפתית)
- בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר jguideeurope.org (בצרפתית)
- בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר fr.aroundus.com (בצרפתית)
- בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר alloj.com (בצרפתית)
- ציון 100 שנה לבנייתו של בית הכנסת בבולון-ביאנקור, באתר הקהילה היהודית של העיר (בצרפתית), 2011
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ גם בית הכנסת בניי-סיר-סן (צר') ובית הכנסת שאסלו-לובה בפריז נבנו בסגנון זה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אתר הבית של הקהילה היהודית של בולון-ביאנקור
- ↑ דף הבית של המרכז הקהילתי החדש של יהודי בולון-ביאנקור, באתר synaboulogne.com
