בית הכנסת המרכזי של חלב
 | |
| בית הכנסת בחלב בראשית המאה ה-20 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| כתובת |
חלב, סוריה |
| עיר |
חלב |
| מדינה |
סוריה |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| נוסח תפילה | ספרדי, מוסתערבי |
| מידע על ההקמה | |
| סיום הבנייה | המאה ה-9 |
| קואורדינטות | 36°12′07″N 37°08′59″E / 36.20196°N 37.1497°E |
|
(למפת חלב רגילה)   בית הכנסת המרכזי | |
  | |
בית הכנסת המרכזי של חלב (בערבית: كنيس في حلب) הידוע גם בשמות בית הכנסת הגדול של חלב ובית הכנסת אל-בנדרה, נחשב לבית הכנסת המרכזי והגדול של קהילת יהודי סוריה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת נבנה במאה ה-9, למרות שייתכן ושימש כמקום לפולחן יהודי כבר במאה ה-5. על פי המסורת, בסיס בית הכנסת נבנה על ידי יואב בן צרויה קרוב ל-950 לפנה"ס, לאחר שצבאו של דוד המלך כבש את העיר. רבים מאמינים שבית כנסת זה הוא בית הכנסת הראשון שנבנה בעולם ולכן הוא מכונה גם בית הכנסת העתיק.[1]
בית הכנסת נבנה במאה ה-9 והושפע מהאדריכלות המוסלמית. במאה ה-13, הוא נפגע כתוצאה מהכיבוש המונגולי של חלב וב-1327 הפך למסגד. ב-1400, בעת כיבושו של טימור לנג חרב הבניין ונבנה שנית ב-1418.
בית הכנסת נשרף בדצמבר 1947 במהומות שאירעו נגד יהודי חלב וניזוק באופן קשה. ב-1992, שופץ בית הכנסת באופן חלקי במימון יהודי חלב שעברו לניו יורק. למרות שהבניין קיים, לא השתמשו בבית הכנסת כבר שנים רבות.
אדריכלות ועיצוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד המאה ה-16, כלל המבנה אגף מערבי וחצר ששימשה לתפילה בימי הקיץ. במאה ה-16, עם הגעת הספרדים לחלב, נבנה אגף מזרחי, ששימש הן לתפילה והן כבית מדרש. בקירות האולם המערבי נמצאו שלוש קשתות שכונו "היכלות". שלושה היכלות נוספים נקבעו בקיר הדרומי של החצר.
היכל שביעי נבנה בקיר הדרומי של האגף המזרחי וסימן את הכיוון לירושלים. היכל זה כונה "היכל אליהו" או "מערת אליהו", ובו נשמרו כתבי הקודש וכתר ארם צובא. בצמוד למערת אליהו שכנה מערת הצדיקים, בה נקברו חכמי חלב ורבני קהילת ארם צובא.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 60 שנה לאחר שריפת בית הכנסת בחלב, הדף חוזר ל"כתר ארם צובא", באתר הארץ, 6 בנובמבר 2007
- בית הכנס בחלב, סוריה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חלב - עירו של בן צרויה, עמוד 105
