בית הכנסת העתיק בעין גדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רצפת בית הכנסת

בית הכנסת העתיק בעין גדי בית כנסת עתיק ששרידיו נמצאים בשמורת עין גדי שבמדבר יהודה. במקום היה ישוב בתקופות עתיקות, להם יש אזכורים במקרא, אולם הממצאים בבית הכנסת הם מהמאה ה-3 לספירה, שאז התחדש הישוב לאחר חורבנו הקודם ממרד בר כוכבא, עד המאה ה-6 לספירה, אז חרב המקום שוב, ובית הכנסת נשרף.

מימצאי החפירות

בשנת 1965 נחשפו בשעת חריש בשדה מימצאים שהעידו על קיום בית כנסת. החפירות הארכאולוגיות בוצעו בשנים 1970- 1972 על ידי בר"ג, י.פורת ואהוד נצר.

במקום נחשף בית כנסת שהתקיים כ- 400 שנה, שחלקו הראשון הוא מהמאה ה-3. ציר האורך של בית הכנסת הוא מצפון לדרום, הפתח במקור היה מצפון, ורק לאחר מכן נפתח הפתח מדרום.

בקיר המזרחי של בית הכנסת, חקוק בקיר מושב לראש הקהל, המכונה במקורות "קתדרא דמשה".

השלב השני של בית הכנסת נבנה במאה ה-6. הבניין הורחב, נוספו פתחים וחדרים נוספים ובצמוד לקיר הדרומי הוקמו ספסלים. התגלה מתקן דמוי במה, מעברו מדרגה, אולי "דוכן" להנחת ספר תורה.

בית הכנסת חרב בשריפה במאה ה-6. בתי מגורים שנמצאו לידו, חרבו אף הם חרבו באותה שריפה.

המימצאים במקום

קובץ:1074825985037576929.jpg
רצפת הפסיפס - במוזיאון רוקפלר

מהשלב הראשון בבית הכנסת נשתמרה רצפת פסיפס ובה צלב קרס – סמל שנמצא גם בבתי הכנסת בקצרין ובגמלא ועוד.

פסיפס מאוחר יותר כלל כתובות בשפה הארמית, המוצגות כיום במוזיאון רוקפלר. תוכן הכתובות הוא:

"זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות, הוא יתן פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים. ויאמרו כל העם אמן ואמן סלה" [1]

הרצפה כללה דגמי מנורת ברונזה קטנה יצוקה שבעה הקנים (22 ס"מ על 14 ס"מ)[2] ,פסיפסים בעלי מבנה גיאומטרי של מרובעים ומשולשים, בהם דגמי צמחים ועופות כמו עגורים.

כן נמצא במקום אוצר של 5,000 מטבעות מהמאה ה-4 עד זמנו של יוסטינוס השני (565-578)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מקור: צבי אילן
  2. ^ מוצג יחד עם הגביעים בממוזיאון ישראל