בית הכנסת הקראי בירושלים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′31″N 35°13′56″E / 31.77536111°N 35.23216111°E |
|
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)   בית הכנסת הקראי בירושלים  מפת הרובע היהודי | |
  | |
בית הכנסת הקראי בירושלים הוא בית כנסת יהודי-קראי השוכן ברחוב הקראים, מול בית הכנסת תפארת ישראל ברובע היהודי בירושלים. המבנה שוכן ב"חצר הקראים" שבה היו ממוקמים גם בור מים ומספר חדרי מגורים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי המסורת המצויה בידי היהודים הקראים, בית הכנסת הוקם במאה ה-8, בידי ענן בן דוד הנשיא, לאחר שעלה לירושלים מבבל[1]. חוקרים בני זמננו חולקים על מסורת זו, וסבורים לאור מאפייניו הפיזיים של המבנה כי הוא הוקם מאוחר יותר. חלקם סבורים כי הוא הוקם בראשית המאה ה-10, עת הגיעו ראשוני הקראים לירושלים, ואחרים סבורים כי הוקם עם חידוש הקהילה הקראית בירושלים לאחר כיבושה בידי צלאח א-דין ב-1187, במבנה מהתקופה הצלבנית.
במלחמת העצמאות נפגעה החצר ובית הכנסת נשדד אך לא נהרס, וקהילת היהודים הקראים ממצרים שילמה לערבי שהתגורר בעיר העתיקה תשלום קבוע עבור אחזקתו. לאחר מלחמת ששת הימים נבנתה החצר מחדש ובית הכנסת שוקם ב-1977 ונחנך מחדש בשנת 1981.
המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הכנסת שוכן מתחת לפני האדמה, ואור יום חודר אל אולם התפילה משני חלונות מכוסים בזכוכית הקבועים בתקרתו. לפי המסורת הקראית הותנתה בניית בית הכנסת בידי השליט המוסלמי בכך שלא יקבעו בו חלונות, כדי שקול התפילה לא ישמע מחוצה לו. תקרת בית הכנסת מקומרת והאולם נחלק על ידי שני עמודים מסיביים לשני חללים שבכל אחד מהם ארון קודש. הארון הדרומי מיועד לספרי תורה "רגילים", בעוד שבאחר שמור ספר תורה עתיק הכתוב על עור צבי, ואותו מוציאים המתפללים פעם אחת בלבד בשנה, בשמחת תורה. על קירות האולם חרוטות שש כתובות הקדשה עתיקות, מתוך 13 שנמצאו בו בשנת 1928 בידי האדריכל יעקב פינקרפלד.
מרכז מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 בנובמבר 2016 נחנך בצמוד לבית הכנסת "מרכז מורשת בני מקרא"[2] המנציח את תולדות העדה הקראית, מנהגיה וזיקתה לירושלים. מרכז המורשת נבנה במשך כשלוש שנים על ידי הסטודיו לעיצוב "טוקאן" בסיוע כספי המדינה במטרה לשמר את מורשת הקראים בעיר.
מרכז המורשת בנוי בחללי תצוגה הבנויים זה על גבי זה והמעבר ביניהם הוא דרך גרמי מדרגות קטנים עד לפתחו של בית הכנסת, שהוא שיאו של הביקור במקום. עיצוב מרכז המורשת באופן זה מדגיש את עומקו של בית הכנסת שהוא למעשה "קבור" מתחת לאדמה. על קירות חדר המדרגות רשומים פסוקי מקרא ובחלל נשמעת הקלטה של הפסוקים בטעמים הקראיים. חללי התצוגה כוללים חפצים, מסמכים, סרטונים והקלטות המספרים את סיפורה של העדה הקראית בארץ ובעולם. בקומה העליונה מקורן סרט קצר על אודות העדה ומנהגיה.
גלריית תמונות ממרכז המורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום בית הכנסת הקראי פעיל בחגים, במועדים ובחלק משבתות השנה.
מרכז המורשת פעיל בכל ימות השנה, למעט שבתות ומועדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות בית הכנסת הקראי בירושלים
- המקום באתר הקהילה הקראית
- מידע על אתר בית הכנסת הקראי בירושלים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
- אתר מרכז המורשת (אורכב 10.12.2018 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קהילת ירושלים
- ^ אתר מרכז המורשת בני מקרא, באתר https://www.heritage-center.org.il/, 10/12/2018 (ארכיון)
| בתי כנסת קראים מרכזיים בעולם | ||
|---|---|---|
 אוקראינה
|
יבפטוריה, אודסה, קייב, חליץ', חרקוב, סימפרופול | |
 ישראל
|
ירושלים, ראשון לציון, רמלה | |
 רוסיה
|
מוסקבה | |
 ליטא
|
טרקאי, פוניבז', וילנה | |
 מצרים
|
קהיר, אלכסנדריה | |
 ארצות הברית
|
דאלי סיטי | |
 פולין
|
ורשה | |
 טורקיה
|
איסטנבול | |
 הרפובליקה העממית של סין
|
חרבין | |