בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חאג'י אדוניה
מראה פנימי של בית הכנסת
מראה פנימי של בית הכנסת
מידע כללי
על שם רבי אדוניה הכהן
כתובת רחוב אדוניהו הכהן 16
מיקום ירושלים
מדינה ישראל
זרם חרדים ספרדים
רב בית הכנסת הרב מרדכי אקלר, הרב שלמה משיח
נוסח תפילה נוסח הספרדים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 18921901 (כ־9 שנים)
מידות
קומות 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לוח הזיכרון בכניסה לחצר בית הכנסת

בית הכנסת חאג'י אדוניה הכהן - בית הכנסת המרכזי לעולי משהד בשכונת הבוכרים בירושלים הוא בית הכנסת של אנוסי משהד, אשר נחנך בשנת 1901, ממוקם ברחוב אדוניה הכהן 16 בירושלים בחצר המוגדרת כ"הקדש" אשר כוללת בקומה העליונה את בית הכנסת ואולם אירועים, ובקומת הקרקע דירות מגורים.

בית הכנסת נחשב לאתר מורשת מרכזי בשכונת הבוכרים.


רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אנוסי משהד

תולדות יהודי משהד[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר משהד במחוז ח'וראסאן אשר בצפון מזרח איראן נחשבת לאחת הערים הקדושות לאסלאם אחרי מכה. בעיר משהד, בעיר נמצא קברו של האימאם השיעי עלי א-רידא. היהודים נחשבו לטמאים ונאסרה עליהם הכניסה לעיר. בעיר לא הייתה קהילה יהודית עד המאה ה-17. השליט נאדר שאה אשר הגיע למשהד לאחר מסע כיבושים בהודו, החליט בשנת 1734 להקים בעיר גרעין יהודי[1].

התחנה הראשונה הידועה של יהודי משהד באיראן[2],הייתה בעיר מאזנדראן בשנים 1483–1647. לאחר מכן החל מעבר הקהילה לקזווין כ-140 ק"מ צפון מערב לטהראן, שם חיו היהודים כ־100 שנה. ובעקבות יוזמת נאדר שאה בשנת 1734 החל מעבר הקהילה לעיר משהד.

נאדר שאה קבע את משהד כבירתו והביא איתו אוצרות רבים, השאה ביקש משבע-עשרה משפחות יהודיות מהעיר קזווין לעבור למשהד כדי לסייע לו ולנהל את אוצרותיו. המשפחות נענו לבקשתו וימים רבים נדדו עד הגיעם למשהד, בשנת 1747 נרצח השאח והמשפחות שמצאו עצמם בעיר שיעית קנאית, נאלצו לקבוע את משכנן בגיטו מחוץ לחומות העיר וחיו בפחד מתמיד.

עלילת הדם והחיים כאנוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1839 אירעה עלילת דם, אשר בעקבותיה התנפל ההמון והרג כ-40 יהודים. כמו כן נחטפו נערות יהודיות לבתי המוסלמים ובעקבות איום על טבח כללי נאלצו שאר היהודים להתאסלם[3].

היהודים אשר נקראו "המוסלמים החדשים"[4]נאלצו לקבל עליהם את חוקי ומנהגי המוסלמים[5].היהודים המשיכו לשמור בסתר על יהדותם וחיו חיים כפולים. מנהיגי העדה הצליחו לשמור על אחדות הקהילה ולהבטיח שיהדותם תישמר. הם הקפידו על שמירת שבת, אכילת בשר כשר, מניעת התבוללות, ושמירת התפילות ומנהגי החגים.

עם השנים נוצר מעמד של יהודים אמידים אשר זכו גם ליחס מיוחד. יהודים אלה נדרשו לעלות למכה כמצוות דת האסלאם. וחזרו ממכה עם תואר "חג'" במסגרת מסעות העלייה לרגל עלו יהודים אלה לרגל גם לירושלים ולמערת המכפלה בחברון.

העלייה לישראל 1890[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסעם של היהודים ובעלייה לרגל למכה בשנת 1890, הגיעו לשכונת הבוכרים לביקור והחליטו לפעול להעברת משפחותיהם והקהילה לירושלים.

לאבי המשפחה אהרון כהן אהרונוף היו חמישה בנים אשר עלו לרגל וזכו לתואר חג', ביניהם היה חאג'י אדוניה הכהן אשר חי ערירי בעקבות מות 14 ילדיו בגיל צעיר. חאג'י אדוניה החליט להשקיע את ממונו בבניית מרכז לקהילה בירושלים.


בניית בית הכנסת בשכונת הבוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח תיאור חנוכת בית הכנסת וקורות חיי חג'י אדוניה

עם עלייתו לירושלים בשנת 1892 החליט חאג'י אדוניה על בניית חצר הקדש אשר תכלול בית כנסת מפואר וחדרי מגורים לקהילת העולים. בניית החצר נמשכה עד 1901 וביום חנוכת בית הכנסת נפטר חאג'י אדוניה בשיבה טובה. הכתובת על לוח האבן בכניסה לבית הכנסת אומרת: "הבניין המפואר הזה נבנה מכסף נדבת הישיש הנכבד מרדכי אדוניה הכהן תנצב"ה שנפטר בר"ח כסלו תרס"ב כן צוינו האחים אשר סייעו בבנייה וכן צוינו האפוטרופוסים שיבטיחו שהבניין לא יימכר ולא ייגאל לא להתמשכן ולא להתחלף בצדקה אחרת, וצדקתם עומדת לעד יהי רצון שנזכה בנחמת ציון ובבניין ירושלים".

החצר שימשה מקום קליטה ראשוני לעולים בתקופת קליטתם. בחצר היו כ-10 דירות, היה גם בור מים, ומערכת הזנה לחברי הקהילה הנזקקים.

חלונות בסגנון גותי עם מגן דוד בחלונות.

בית הכנסת נבנה ברוב פאר כשבחלונותיו הבנויים בסגנון גותי חקוקים מגיני דוד, הנותנים ביטוי לשובם של האנוסים לציון ולשחרורם מהרדיפות.

היכל הקודש המפואר

את ארון הקודש שנבנה על ידי אומן חרש עץ, תרם רפאל אחיו של המייסד לזכר אחיו.

עם השנים עברו חלק מאנשי הקהילה לערים אחרות וניבנו בתי כנסת נוספים. בתל אביב נבנה בית הכנסת לאנוסי משהד ובהמשך: בבני ברק, בצפון תל אביב, ובערים נוספות.

בית הכנסת לפני מלחמת העצמאות ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-20 עלו יהודים רבים ממשהד לירושלים.

הקהילה נחשבה לקהילה מאורגנת ותומכת. היו פעולות סיוע לחברי הקהילה לכל צורכיהם מלידה ועד קבורה. ראשוני הנפטרים נקברו בחלקה מיוחדת בהר הזיתים ולאחר הפרעות נקבעה חלקה חדשה בבית העלמין סנהדריה.

שכונת הבוכרים ובית הכנסת היו ממש ליד רחוב שמואל הנביא אשר היה הגבול במלחמת השחרור. בתקופה שלפני המלחמה היו רבים מתושבי השכונה פעילים במחתרות השונות , ולאחר התחלת המלחמה הייתה השכונה מוקד להפצצות רבות מכוון העיר העתיקה ומבית הספר לשוטרים אשר היה סמוך לרחוב שמואל הנביא. חצר בית הכנסת אשר הייתה בנויה מקירות אבן עבים במיוחד, שימשה מגן לתושבים אשר נזקקו להגנה.

לאחר המלחמה היו ימי הפריחה של בית הכנסת אשר ריכז סביבו מתפללים רבים אשר הגיעו לתפילות לאירועים וכינוסים בחגים בשבתות ובשמחות.

דירות המגורים בקומת הקרקע בחצר בית הכנסת

בשנות ה-80 של המאה ה-20 שינתה השכונה את אופייה וחברי קהילה רבים העתיקו את מגוריהם לערים אחרות ובתוך כך נבנו בתי כנסת לאנוסי משהד בבני ברק בתל אביב ובמקומות נוספים. כיום נותרו חברי קהילה מעטים בשכונה .

בקומת בית הכנסת, הקומה השנייה יש גם אולם שמחות אשר משמש באופן שוטף כבית תמחוי לנזקקים. בדירות המגורים בקומת הקרקע מתגוררות גם היום משפחות אשר מנוהלות על ידי ועד ההקדש המנהל את עמותת בית הכנסת.

כיום מוגדרות החצר ובית הכנסת כאתרי מורשת ובסיורים שמגיעים לשכונה מהווה מקום זה מוקד לסיפורים על החצר, על העדה, על שכונת הבוכרים ועל המבנים העתיקים והארכיטקטוניים בשכונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן קשאני, אנוסי משהד, ישראל: המחבר, 1979
  2. ^ רפאל פטאי, מסורות היסטוריות ומנהגי קבורה אצל יהודי משהד, דפי זכרון לרפאל אהרונוף
  3. ^ אפרים לוי, משפחת כהן אהרונוף, לבית אבותם עמ' 41-49
  4. ^ אמנון נצר, ‏קורות אנוסי משהד לפי יעקב דילמניאן, פעמים 42 (חורף תש"ן)
  5. ^ עזריה לוי, ‏עדויות ותעודות לתולדות יהודי משהד, פעמים 6 (תשמ"א)