בית הכנסת חדשים (לבוב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת חדשים
Синагога на Угольной Львов.jpg
מידע על המבנה
סוג מבנה לשעבר, בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר לבוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
סיום הבנייה 1842 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי נאו-בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 49°50′44″N 24°01′37″E / 49.84547222°N 24.027°E / 49.84547222; 24.027
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת חדשים בעיר לבוב היה מעוז חרדי בשליטת חסידות בעלז. לאחר השואה התרכזו סביבו שרידי הפליטה שנתאספו בעיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה בשנת 1856 על ידי יעקב גלנצר, חסיד זידיטשוב חשוך ילדים. מסופר שהוא ביקש מרבו שיברך אותו בילדים ורבו הורה לו לבנות בית כנסת שכן תולדותיהם של צדיקים אלו מעשיהם. בית הכנסת נקרא "חדשים" על ידי האדמו"ר מז'ידאצ'וב על שם הפסוק "חדשים לבקרים רבה אמונתך". בבית הכנסת התפללו חסידים ובעלי בתים שלא שבעו נחת מרוח ההשכלה שנכנס לבתי כנסת אחרים בעיר. בניגוד לשאר בתי הכנסת בעיר, לא היה בית הכנסת בבעלות הקהילה היהודית אלא נוהל באופן עצמאי על ידי שלושה נאמנים, כדי למנוע השפעות זרות על המקום. חסידי בלז התרכזו סביב בית הכנסת והשתלטו עליו "בכח ממש" ושינו את נוסח התפילה מזה של ז'ידאצ'וב לנוסח של בעלז[1].

בשנת 1879 קיימו את הועידה הראשונה של תנועת מחזיקי הדת בבית הכנסת חדשים[2].

בניגוד לשאר בתי הכנסת בלבוב, לא נהרס בית הכנסת חדשים ובמקום זאת הנאצים הפכו אותו לאורווה. ביולי 1944 השיבו נציגי השלטון הסובייטי את בית הכנסת לדוד כהנא כנציג היהודים, לצורך תפילה בלבד. היהודים סדרו במקצת את בית הכנסת וקיימו תפילות באחד החדרים בקומה השנייה[3]. עם גבור זרם הפליטים של יהודים ששבו מרוסיה השתכנו חלק מהפליטים בחדרי עזרת הנשים של בית הכנסת. לקראת ראש השנה התקינו לבית הכנסת חלונות ודלתות במקום אלו שנעקרו בזמן מלחמת העולם השנייה[4].

בתקופה הסובייטית כיהן כרב בית הכנסת הרב יעקב גור אריה וחזן בית הכנסת היה ברוך לייב שולמן.

בסביבת שנת 1960 החרימו השלטונות את בית הכנסת והפכו אותו למועדון ספורט. בשנת 1989 הושב בית הכנסת לידי היהודים ובמקום החלה לפעול חברת שלום עליכם לתרבות יהודית.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה בסגנון אדריכלות הבארוק והיה השני בגודלו בלבוב אחרי בית הכנסת הגדול של העיר. היה בו אולם תפילה ועליה של עזרת לנשים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הכנסת חדשים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב פישר שיין, קלויז בעלז חדשים, שערים, 24 בינואר 1958; המשך
  2. ^ זאב זוהר, חברת מחזיקי הדת, שערים, 13 בפברואר 1959
  3. ^ הרב דוד כהנא, אחרי המבול, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1981, עמ' 12-13
  4. ^ הרב דוד כהנא, אחרי המבול, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1981, עמ' 18