בית הכנסת סמיחוב
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת, archive building  |
| מיקום |
סמיחוב |
| מדינה |
צ'כיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1863 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1863 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-מורית, אר נובו |
| קואורדינטות | 50°04′18″N 14°24′11″E / 50.071778°N 14.402978°E |
 | |
  | |
בית הכנסת סמיחוב (בצ'כית: Smíchovská synagoga) הוא מבנה בית כנסת לשעבר של הקהילה היהודית בסמיחוב, רובע בפראג, צ'כיה. בית הכנסת הוקם בשנת 1863 ועבר שיפוץ נרחב בשנת 1931 בסגנון פונקציונליסטי. לאחר מלחמת העולם השנייה, חדלה הקהילה היהודית של סמיחוב מלהתקיים בעקבות השואה, והבניין הוסב לשימושים חילוניים. מאז 1998, המבנה משמש כארכיון של המוזיאון היהודי בפראג.
בשנת 1990 הוכרז המבנה בתור אנדרטה לאומית של צ'כיה (אנ').
הופעה קודמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת הראשון של הקהילה היהודית בסמיחוב היה הרוס והוכרז בתור מסוכן למבקרים לאחר שלוש שנים בלבד של שימוש. הקהילה היהודית, שהייתה במצב של חובות מאז פרויקט הבנייה המקורי ולא הייתה מוכנה להוצאה נוספת, קיבלה אמצעים כלכליים להחליף את ההריסות בבית כנסת חדש מפרנץ רינגהופר השני, ראש עיריית סמיחוב, איש עסקים (מייסד מפעל רכבות סמיחוב החשוב) ומפתיע ככל שיהיה, גוי.
בניית הבניין הושלמה ב-30 באוגוסט 1863. החלק החיצוני נבנה בסגנון התחייה הרומנסקית(אנ') בעוד שהחלל הפנימי עוצב בסגנון התחייה המורית. הקהילה היהודית בסמיחוב באותה עת הייתה בעלת נטיות ליברליות ומודרניות, ולכן הותקן בבית הכנסת הרמוניום, שמאוחר יותר הוחלף באורגנית יותר ייצוגית. קיבולת בית הכנסת הייתה יותר מ-180 מקומות לגברים וכ-140 מקומות לנשים. ביחס לגודל, בית הכנסת היה הרבה יותר קטן מאשר בתי כנסת באזורים מסורתיים של קהילות יהודית; למשל, בבית הכנסת הספרדי ביוספוב, הגטו היהודי בפראג, הכיל כ-800 מקומות. הסיבה הייתה די ברורה, ההתפתחות של הקהילה היהודית בסמיחוב הייתה קשורה בקשר הדוק לשגשוג התעשייה באזור סמיחוב במאה ה-19.
ב-1897, ממשלת האימפריה האוסטרו-הונגרית לא הצליחה לאכוף חוק שיבטיח זכויות שוות לדוברי עברית וגרמנית בשטחי צ'כיה. תוצאה לא רצויה זו גרמה למהומות בערים ובעיירות רבות בצ'כיה, כולל פראג וסביבותיה. האלימות הופנתה נגד האוכלוסייה הגרמנית הניכרת בצ'כיה וגם נגד היהודים שנתפסו כפרו-גרמניים בכלל. לפני שהמהומות דוכאו, גם בעזרת ממשל צבאי, בית הכנסת בסמיחוב נפגע קשות.[1] המצב היה חמור כל כך עד שהניו יורק טיימס דיווח על כך.[2]
היסטוריה מודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות ה-20 של המאה ה-20, קהילת יהודי סמיחוב חיפשה מקום לבניית בית כנסת חדש, אך בשל כישלונם, החליטו לשפץ את בית הכנסת הקיים. עיצוב פוריסטי (אנ') של 1930–1931 בידי ליאופולד אירמן[3] (אנ') העניק לבית הכנסת חזית פונקציונליסטית; חלל הפנים עוצב ככל הנראה בסגנון אר נובו. עם זאת, בית הכנסת המשופץ שימש לצרכים דתיים רק במשך עשור.
בשנת 1941, הממשל הנאצי החליט להשתמש בבניין לאחסון חפצים שהוחרמו. לאחר מלחמת העולם השנייה, לא הוקמה מחדש קהילת יהודי סמיחוב (עקב השמדתה בשואה), והבניין עבר לידיים של מפעל סמוך של החברה טטרה, אשר השתמשה בו כמחסן. נעשו בו שינויים מבניים (רצפת בטון חדשה, שינוי בהסדרי הקומות ובניית מעלית), שגרמו נזקים לבית הכנסת ובשנת 1986 הוצע להרוס אותו.[3] ההחלטה לא יצאה לפועל, רק משום שהבניין נרשם בתור אנדרטה ארכיטקטונית היסטורית.
לאחר מהפכת הקטיפה, בשנת 1990, עבר בית הכנסת לבעלות קהילת יהודי פראג, שהשכירה אותו למוזיאון היהודי בפראג בשנת 1998. במהלך חמש השנים הבאות שופץ הבניין לחלוטין. כיום, המוזיאון משתמש בבניין כארכיון וחדר קריאה.
כתובת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הציטוט מעל הארקדה מושך תשומת לב רבה. בצד הצפוני מופיעה הכתובת "שלום, שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיהו נ"ז, 19) בצ'כית, ובצד המערבי "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי, אמר ה' צבאות" (זכריה ד', 6) בעברית. הערך הגימטרי של הכתובת העברית רומז על תאריך שיפוץ בית הכנסת (691[5] לספירה היהודית/1931 לספירה הנוצרית).[דרושה הבהרה]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
חזית הבניין -
מבט נוסף על הבניין -
בית הכנסת בשנת 2002 -
בית הכנסת בשנת 2006
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Kieval, Hillel J. (1988). The making of Czech Jewry: National Conflict and Jewish Society in Bohemia, 1870–1918. New York: Oxford University Press. p. 72.
- ^ "Prague. Partial law has been declared" (PDF). ניו יורק טיימס. 2 דצמבר 1897.
- ^ 1 2 Smichov's historical holdout - The Prague Post, web.archive.org, 2016-04-01
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- CHRASTILOVÁ, Jiřina, Zlomky z židovské Prahy, Praha: Havran, 2014, s. 206–208.
- KIEVAL, Hillel J., The making of Czech Jewy: National Conflict and Jewish Society in Bohemia, 1870–1918, New York: Oxford University Press, 1988.
- pořad Českého rozhlasu Vltava Synagogy Čech, Moravy a Slezska (5. část), jenž připravila Vladimíra LUKAŘOVÁ (odvysíláno v roce 2010).
