בית הכנסת ציון המצוינת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הכנסת ציון המצוינת
ישיבת אדרת אליהו.jpg
החלק הקדמי של בית הכנסת בשנת תשע"א
מידע על המבנה
סוג בית כנסת
כתובת חצר גליציה, ירושלים
עיר העיר העתיקה, ירושלים
מדינה ישראל
התחלת הבנייה ה'תרכ"ג (1863)
קומות 1
בעלים עמותת עטרה ליושנה
שימוש בית כנסת וישיבה
זרם יהדות אורתודוקסית
קואורדינטות 31°46′40.62″N 35°13′52.54″E / 31.7779500°N 35.2312611°E / 31.7779500; 35.2312611
Jerusalem Muslim Quarter map-HE.jpg
מפת האזור
ציון המצוינת.JPG

בית הכנסת ציון המצוינת נמצא בחצר גליציה, ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים. בית הכנסת הוקם בשנת ה'תרכ"ג 1863 על ידי יהודים שעלו מגליציה, נחרב בפרעות תרפ"ט ושוקם בשנות ה-80.

עד לחורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תק"צ 1830 החלה עליית יהודי גליציה לירושלים, אז הקימו את הכולל הנקרא כולל אסטרייך גאליצען או כולל חיבת ירושלים לעדת גליציה. בשנת ה'תרכ"ג 1863 הקים הכולל את בית הכנסת, בתרומתם של שמואל משה וצפורה מבאלזוב שבפולין, בחצר גליציה הנמצאת מערבית לרחוב חברון ומזרחית לשוק הקצבים ברובע המוסלמי בירושלים. בית הכנסת היה בזמנו השני בשכונה לאחר בית הכנסת זית רענן שהיה הראשון.

בהמשך נקרא בית הכנסת גם דעם קייסערס שול (בית הכנסת של הקיסר) כשהכוונה לקיסר האוסטרי פרנץ-יוזף[1]. על הקשר אילו היה הדוק לדוגמה בשנת ה'תר"ע 1910 ביום חמישי י"ג אב 18 באוגוסט חל יום הולדתו השמונים של המלך פרנץ-יוזף התקבצו אנשים רבים לבית הכנסת בשעה 2 לשעון ארץ ישראל של אז, ומשם יצאו לכותל המערבי לתפילה ולהודיה ולברך הנותן תשועה למלכים על הקיסר הנ"ל.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה ר' מנחם מנדל ראבין ממקורבי האדמו"ר מלעלוב ר' דוד'ל בידמן היה החזן שם בימים הנוראים[2].

בית הכנסת נחרב בשנת ה'תרצ"ו 1936.

השיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשמ"א 1981 קיבלה אגודת עטרה ליושנה את החזקה מהמדינה על שיקום החצר, ובשנת ה'תשמ"ב שוקם בית הכנסת על ידי אהרן ביר ואפרים כספי. בשנת ה'תשמ"ח קיבל הרב יצחק שלמה זילברמן ובניו את החזקה על החצר מאת האגודה, והמשפחה החלה לשקם את החצר כולה. לאחר השיקום, העבירו לחצר את ישיבת אדרת אליהו.

כיום התפילות בבית הכנסת הם בנוסח אשכנז ולפי מנהגי הגר"א.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב מרדכי הכהן, על בית הכנסת הוצאת משרד הדתות ה'תשט"ו.
  2. ^ בצלאל לנדוי, מסע לעיר מירון ה'תשמ"ג עמ' קע"ט.