בית הכנסת שלום על ישראל
 | |
| הפסיפס בבית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
אתר ארכאולוגי, בית כנסת  |
| כתובת |
יהודה ושומרון, יריחו |
| מיקום | יריחו |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°52′27″N 35°26′57″E / 31.874167°N 35.449167°E |
 | |
  | |
שלום על ישראל הוא בית הכנסת העתיק של יריחו. בית הכנסת הוקם במאה השביעית לספירה והוא פונה מערבה לכיוון ירושלים.
בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על ידי דימיטרי בראמכי מטעם מחלקת העתיקות של ממשלת המנדט הבריטי. החוקרים זיהו את רצפת הפסיפס בגודל 10 על 13 מטר כבית כנסת עתיק, בזכות הציורים והכתובת "שלום על ישראל", שהיא המקור לשמו של בית הכנסת.
כיום מתקיימות מעת לעת כניסות של קבוצות מתפללים יהודים, בליווי כוחות צה"ל, כולל כניסת אברכים ללימודי תורה, ותפילות בבית הכנסת.
הפסיפס[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצפת הפסיפס כוללת צורות גאומטריות בצורה של לבבות הפוכים ושל תשליב של מרובעים ועיגולים בתחתיה. במרכז הפסיפס עיגול ובו מנורת שבעת הקנים, כשמימינה שופר, משמאלה לולב ומתחתיה הכתובת בעברית "שלום על ישראל".
ליד הכניסה נמצאה כתובת הודיה בארמית לבני הקהילה שעזרו ומימנו את הפסיפס: "דכירן ל֗טב יהוי דכרנהון לטב כל קהלה ק[די]שה רבייה וזעוריה דסייע יתהון מלכיה דעלמה ואתחזקון ועבדון פסיפסה דידע שמהתון ודבניהון ודאנשי בתיהון יכתוב יתהון בספר חייה֗ [עם כל] צדיקיה של[ום]". תרגום הכתובת לעברית: "יהיו זכורים לטוב וזכרונם לטוב כל הקהילה הקדושה, זקניה וצעיריה שעזר להם מלך העולם והתחזקו ועשו הפסיפס. (הוא) היודע שמותיהם ושל בניהם ואנשי ביתם. יכתוב אותם בספר החיים עם הצדיקים. (הם) חברים לכל ישראל. שלום."[1]
ייחוד בית כנסת בכך שאין בו שום צורה של אדם או חיה. לעומת זאת, בית כנסת עתיק הנמצא לא הרחק ממנו, בנערן, כולל צורות של חיות ותמונה של דניאל. במוזיאון השומרוני הטוב ובבית הכנסת ביישוב כוכב השחר יש העתק של פסיפס בית הכנסת ביריחו.
הישיבה הצמודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, החלו ישראלים לבקר ב"שלום על ישראל" ביריחו ובמקומות קדושים אחרים ביהודה ושומרון. ערבי מקומי בנה בית על האתר ודרש דמי כניסה למבקרים. בשנת 1986 רשות הגנים הלאומיים רכשה את הבניין ובאותה שנה נוסד מניין קבוע במקום. בשנות ה-90 המוקדמות התחילו להתקיים קבוצות לימוד ושיעורים ובמהרה התפתחה ישיבה בבית הכנסת העתיק.
לאחר חתימת הסכמי אוסלו בשנת 1993, שבמסגרתם נמסרה העיר יריחו לרשות הפלסטינית, תלמידי הישיבה חששו שיימנע מהם להגיע למקום. ראש הממשלה יצחק רבין חפץ בתחילה לסגור את הישיבה, אבל לחצים מחבר הכנסת חנן פורת, מפקד פיקוד מרכז באותה עת, אלוף נחמיה תמרי, הרב הראשי לישראל דאז ישראל מאיר לאו, ואחרים הצליחו לבטל את ההחלטה. רבין החליט לתת ל"שלום על ישראל" סטטוס מיוחד: האתר נשאר תחת שליטה ישראלית במסגרת הסכם קהיר שנחתם במאי 1994. הסדר זה היווה דוגמה לאחר מכן לישיבת קבר יוסף. החלטה זו הופרה, והכולל לא המשיך לפעול במקום.
באלול שנת תשפ"ב (אוגוסט 2022) הוחלט להקים מחדש את הישיבה שפעלה במקום. כיום הישיבה ממוקמת בבית חגלה, ואחראית על הכניסות היהודיות ליריחו[2].
האינתיפאדה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם לאחר הסכמי אוסלו, היחס של הערבים לבית הכנסת "שלום על ישראל" היה תקין, בניגוד לעוינות שהתנהלה סביב לקבר יוסף בשכם. אולם, מצב זה הסתיים בראש השנה תשס"א. בליל ה־12 באוקטובר 2000, פורעים ערבים נכנסו לבניין הישיבה והשחיתו סידורים, ריהוט, ושרפו את הקומה השנייה. הרשות הפלסטינית שיפצה חלק מהנזקים.
ספר התורה של בית הכנסת ניצל בזכות שמירתו בתוך כספת במחסן הנמצא ליד הפסיפס. הצבא סירב להיכנס ליריחו כדי להציל את הספר, ואנשי הישיבה נאלצו להעביר למפקד בקשר את הוראות פתיחת הכספת. הוראות אלו הועברו לפלסטינים, אשר פתחו את הכספת והחזירו את ספר-התורה. כיום הספר נמצא במאחז בית חגלה הסמוך ליריחו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרבות ומורשת יריחו: בית הכנסת שלום על ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך "יהודה ושומרון" מאת ד"ר זאב וילנאי, הוצאת "ספריית השדה", 1968
- ^ פרסום ראשון: תלמידי הישיבה בדרישה לחזור לעיר יריחו, באתר חבורה חדשות חרדים, 12 בינואר 2023