בית הלל (מושב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הלל
Beit Hillel139a.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע[1] ‎87‏ מטר
תאריך ייסוד 1940
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 799 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.1%‏ בשנה עד סוף 2017

בֵּית הִלֵּל הוא מושב ואגודת עובדים, מיישובי חומה ומגדל, באצבע הגליל, על הגדה המערבית של נחל שניר (חצבני), כ-5 ק"מ מקריית שמונה. המושב נקרא על-שם ד"ר הלל יפה, רופא מאנשי העלייה הראשונה. שייך למועצה אזורית מבואות החרמון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של מושב בית הלל בארגון "משק משותף" שהוקם על ידי ותיקים בארץ ישראל, עולים ממדינות שונות באירופה "מברדיצ'ב עד ברלין"[2]. הארגון הוקם ביזמת יהודה סנדלר[3] שראה אנשים רבים עוזבים את הקיבוץ בגלל רצונם לשמור על עצמאותם בחייהם האישיים והחליט להקים יישוב שיתופי באמצעי הייצור, אך עצמאי בניהול משק הבית[4], מודל שנודע לימים כמושב שיתופי. לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול הקימו חברי הארגון קבוצה בחיפה להתמודדות על עבודת הסבלות בנמל חיפה[5]. הם התיישבו ליד קריית בנימין והמתינו להקצאת נקודת קבע[6].

ב-4 במאי 1939 עלו עם מקימי דן ודפנה להתיישב באצבע הגליל, במסגרת תוכנית מצודות אוסישקין, אשר נועדה להקמת שישה יישובים מכל זרמי התנועה הציונית. במאי 1939 הוקצה להסתדרות הקמת שני יישובים והם העלו למקום שלושה גרעינים מתוך הסכמה שהגרעין השלישי יעבור למקום הבא שיוקצה להסתדרות באזור[7].

ב-3 בינואר 1940 (כ"א טבת ה'תש"ט)[8] עבר גרעין "משק משותף" לשטח של 1200 דונם בסמוך לכפר לזאזה[9][10][11]. על אנשי משק משותף עברו זעזועים רבים והם החליטו להפוך למושב לא שיתופי[12].

בפברואר 1941 מנו אנשי המקום 75 נפש והתוכנית הייתה לגדול עד ל-60 משפחות[13]. ב-24 בינואר 1941 נהרג יהודה סנדלר בעת שמירה ונקבר במושב, במקום בו נפל. לימים נסלל במקום הכביש המרכזי (כביש 9888) וסביב קברו של סנדלר נקבעה כיכר.[14]

באפריל 1941 הסכימו אנשי משק משותף לקרוא את יישובם על שם הלל יפה[15], לאחר ששני יישובים קודמים שנתבקשו לשאת את השם, לא הסכימו לכך[16].

במאי 1942 התגוררו במקום 24 משפחות בצריפים עלובים, ללא בתים וללא כביש גישה סלול. אחד מענפי המשק העיקריים היה גידול בוטנים[17].

התנאים השתפרו עם הזמן ובספטמבר 1944 כבר נבנו 24 בתי קבע וניתן אישור לסלילת הכביש[18].

בספטמבר 1945 נחתם חוזה להתקנת טלפונים ביישובי האזור[19].

באוקטובר 1947 הוקמה במקום מחלבה של תנובה[20].

במהלך מלחמת העצמאות, 1948, סבל היישוב מהפגזות והיה מחופר כולו[21].

בשנת 1949 תואר כ"עזוב למחצה ושומם"[22] והמוסדות העבירו אותו תהליך שיקום. נוספו לו אדמות מהכפרים הערביים הנטושים, ויעד המשפחות בו הוכפל ל-120. לקראת סוף 1949 הגיעו למקום 30 משפחות חדשות ונבנו עבורם בתים[23]. שטח המושב הוגדל ל-3,500 דונם.

היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מתפרנסים תושבי המושב, בין השאר, מחקלאות, רפתנות ומתיירות. המושב נחשב אטרקטיבי במיוחד עבור תיירים הנופשים בצפון הארץ, בעיקר בשל מיקומו האטרקטיבי במרכז הגליל העליון (בין קיבוץ כפר בלום ובין קיבוץ הגושרים) ועל שפת נחל החצבני.

ליד היישוב יושב מחנה הקבע של צמ"ה בית הלל, יחידת ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה הקרבית האחראית על אזור הצפון, אצבע הגליל, רמת הגולן והחרמון.

מבט על המושב מצוק מנרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הלל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ישובי הגליל העליון מקדמים בברכות את ח. ויצמן, דבר, 20 בדצמבר 1944
  3. ^ ראשון לציון, דבר, 25 ביולי 1935
  4. ^ ארגון להתישבות על יסוד משק משותף, דבר, 12 באפריל 1936
  5. ^ ש.א., בית הלל, דבר, 23 באפריל 1941
  6. ^ בנתיב חדש, דבר, 14 בפברואר 1939
  7. ^ בחבל דן בצפון עוד יישוב עברי חדש, דבר, 5 במאי 1939
  8. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, כרך א', עמוד 101
  9. ^ לקראת קץ המנדט, עמ' 101, הערה 4
  10. ^ נקודת יישוב חדשה במצודת אוסישקין, הצופה, 4 בינואר 1940
  11. ^ יישוב חדש בחבל דן, דבר, 9 בינואר 1940
  12. ^ בית הלל, דבר, 23 באפריל 1941
  13. ^ שמואל, לאזאזה, דבר, 17 בפברואר 1941
  14. ^ מרדכי אשל, מצבת השומר יהודה סנדלר ב"בית הלל"
  15. ^ בית הלל, דבר, 20 באפריל 1941
  16. ^ ועדת השמות על ידי הקהק"ל, בית הלל, דבר, 16 במרץ 1941
  17. ^ ברכה חבס, יישוב מקופח, דבר, 27 במאי 1942
  18. ^ מ. בן יצחק, מכתב מעמק החולה, דבר, 14 בספטמבר 1944
  19. ^ טלפונים לגליל העליון, דבר, 7 בספטמבר 1945
  20. ^ נפתחה מחלבה לגליל העליון בבית הלל, דבר, 28 באוקטובר 1947
  21. ^ ברכה חבס, תל עזאזיאת מקרוב, דבר, 27 באוגוסט 1948
  22. ^ הבו פטיש לסדן של הגליל, דבר, 14 באוקטובר 1949
  23. ^ מושבי העובדים בעמק החולה ישוקמו מחדש, דבר, 28 בספטמבר 1949