בית המשפט העליון של קוריאה הצפונית
 | |
| מאפיינים | |
|---|---|
| מדינה |
קוריאה הצפונית  |
| ערכאה מעל | אספת העם העליונה |
| היסטוריה | |
| תקופת הפעילות |
ספטמבר 1948 – הווה (כ־75 שנים) |
| שופטים | |
| נשיא | פאק מיונג-צ'ול |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | פיונגיאנג |
| קואורדינטות | 39°01′58″N 125°41′11″E / 39.03287°N 125.68641°E |
 | |
  | |
בית המשפט העליון של הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (בקוריאנית: 조선민주주의인민공화국 최고재판소; ובשמו הקודם: בית המשפט המרכזי) הוא בית המשפט העליון והערכאה השיפוטית הגבוהה ביותר במערכת המשפט בקוריאה הצפונית.
בית המשפט העליון כפוף ומחויב במתן דין וחשבון לאספת העם העליונה (הפרלמנט הצפון-קוריאני), כאשר האספה היא זו שממנה את הרכב השופטים, מה שמבטא את כפיפותה של הרשות השופטת לרשות המחוקקת במדינה. זאת בניגוד לעיקרון הפרדת הרשויות, הנהוג במדינות בעלות משטר דמוקרטי.
מרבית התיקים הנידונים בבית המשפט העליון הם ערעורים על החלטות המתקבלות בערכאות שיפוטיות נמוכות יותר, אך במקרים חריגים, בית המשפט העליון דן בתיקים כערכאה ראשונה. מתוקף מעמדו, החלטתו של בית המשפט העליון היא תמיד החלטה סופית ולא ניתן לערער עליה, גם במקרים בהם בית המשפט פוסק כערכאה ראשונה.
בהתאם לחוק, שופטי המדינה מחויבים לפסוק ״משפט צדק״, ונושאים באחריות פלילית אם מתרשלים במלאכתם.
הנשיא והשופטים נבחרים על ידי אספת העם העליונה לתקופת כהונה של חמש שנים.[1][2]
נשיא בית המשפט העליון מאז שנת 2014, הוא פאק מיונג-צ'ול.[3][4]
תפקידים וסמכויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור בית המשפט העליון של קוריאה הצפונית, מדובר בערכאה השיפוטית החשובה ביותר ברשות השופטת של המדינה.[1]
בניגוד לבתי משפט עליונים במדינות דמוקרטיות, בית המשפט העליון של קוריאה הצפונית אינו מפקח על פעילות הרשות המבצעת או המחוקקת (להן הוא כפוף בפועל), ואין לו תפקיד פעיל בהגנה על זכויותיהן החוקיות של אזרחי המדינה.[5] תפקידו של בית המשפט העליון הוא לפקח אחר פעילות בתי המשפט הנמוכים במדינה,[6] לרבות אופן התנהלות ההליכים המשפטיים השונים,[1] לשמש כערכאת הערעור העליונה, וכן לבחון את אופן ההכשרה של השופטים בערכאות השונות.[5] בית המשפט העליון גם מופקד על מינוי שופטים לבתי המשפט המיוחדים, שאינם חלק ממערכת המשפט הכללית, כגון בתי המשפט הצבאיים[7] [8]
בית המשפט העליון פועל בכפיפות לאספת העם העליונה, ובמקרים בהם האספה מצויה בפגרה, בית המשפט כפוף ישירות לנשיא האספה.[9]
בית המשפט העליון ממוקם בבירת קוריאה הצפונית פיונגיאנג, כאשר בנייתו של המבנה המרכזי בו שוכן בית המשפט הושלמה בשנת 2010.[10]
החלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית המשפט העליון כולל הרכבי שיפוט נפרדים לדיון בנושאים פליליים, אזרחיים, ונושאים מיוחדים.[11]
מרבית התיקים הנידונים בבית המשפט העליון הם ערעורים על החלטות המתקבלות בערכאות שיפוטיות נמוכות יותר, וזאת מתוקף תפקידו של בית המשפט העליון כערכאת הערעור הגבוהה ביותר במדינה. עם זאת, במקרים מסוימים, כגון פשעים כנגד המדינה או כתבי אישום המוגשים כנגד תושבים זרים, בית המשפט העליון דן בתיקים כערכאה ראשונה.[12]
בית המשפט העליון משתתף בקביעת גזר הדין של אסירים פוליטיים. עם זאת, מחלקת ביטחון המדינה של קוריאה הצפונית מחזיקה בסמכות להטיל עונשים על עבריינים פוליטיים, בשמו של בית המשפט.[13] [14]
מקרים בהם מעורבים תושבי חוץ תמיד נידונים בפני בית המשפט העליון ביושבו כערכאה ראשונה. זאת על אף שבהתאם לחוק סדר הדין הפלילי של קוריאה הצפונית, פשעים כנגד המדינה (בהם מרבית הזרים מואשמים), אמורים להתדיין בערכאה ראשונה בבית משפט מקומי.
לאורך השנים, מספר אזרחים אמריקאים ניצבו בפני בית המשפט העליון בקוריאה הצפונית בגין פשעים כנגד המדינה. מקרה אחד לדוגמה היה זה של אוטו וורמבייר, תייר אמריקאי אשר נעצר על ידי השלטונות בשנת 2016 בגין ניסיון לגנוב כרזת תעמולה פוליטית ממלונו, נידון ל-15 שנה של מאסר עם עבודת פרך, וחודשיים לאחר תחילת המאסר נכנס לתרדמת, ממנה לא התאושש.[15][16][17][18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות של בית המשפט, באתר Minjok Tongshin (בקוריאנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Yonhap 2002, p. 151.
- ^ Do et al. 2016, p. 146.
- ^ "State leadership bodies elected". The Pyongyang Times. 12 באפריל 2014. נבדק ב-3 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kim 1994, p. 179.
- ^ 1 2 Arrigoni 1994, p. 269.
- ^ The Europa World Year: Kazakhstan – Zimbabwe. London: Europa Publications. 2004. p. 2482. ISBN 978-1-85743-255-8.
- ^ Minnich 2008, p. 276.
- ^ Cha & Hwang 2008, p. 201.
- ^ Do et al. 2016, pp. 144–145.
- ^ "New DPRK Central Court". 25 בינואר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Han-Kyo Kim (1980). Studies on Korea: A Scholar's Guide. Honolulu: University Press of Hawaii. p. 344. ISBN 978-0-8248-0673-6.
- ^ Do et al. 2015, p. 147.
- ^ Do et al. 2015, pp. 61–62.
- ^ Schwekendiek, Daniel (2011). A Socioeconomic History of North Korea. Jefferson: McFarland. p. 86. ISBN 978-0-7864-8541-3.
- ^ AP (2016-03-16). "צ' קוריאה: אמריקני נידון ל-15 שנות מאסר ועבודות פרך כי "גנב שלט"". Ynet. נבדק ב-2018-08-04.
- ^ Do et al. 2015, p. 158.
- ^ הידיעות, סוכנויות (2017-06-13). "לאחר שנה בכלא הצפון קוריאני: שוחרר התייר האמריקני שגנב שלט". Ynet. נבדק ב-2018-08-04.
- ^ וושינגטון, אורלי אזולאי (2017-06-20). "טראמפ על מותו של הסטודנט שחזר מצפון קוריאה: "חרפה מוחלטת"". Ynet. נבדק ב-2018-08-04.