בית הסוהר סלולר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הסוהר סלולר
Kālā Pānī
Front View of Cellular Jail, Port Blair.JPG
מידע כללי
סוג בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר פורט בלייר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הודוהודו  הודו
בעלים ממשלת הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
עלות 517,352[1]
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 1896–1906 (כ־10 שנים)
קואורדינטות 11°40′30″N 92°44′53″E / 11.675°N 92.748°E / 11.675; 92.748
cellularjail.com
(למפת איי אנדמן וניקובר רגילה)
India Andaman and Nicobar Islands location map.svg
 
בית הסוהר סלולר
בית הסוהר סלולר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הסוהר סלולר, הידוע גם בשם קאלה פאני או קאלאפאניהינדי: Kālā Pānī; מילולית: מים שחורים), היה בית סוהר קולוניאלי באיי אנדמן וניקובר, הודו. הכלא שימש את הבריטים למטרה מפורשת להגלות אסירים פוליטיים לארכיפלג הנידח. במהלך תנועת העצמאות ההודית, לוחמי חופש הודים רבים נכלאו, וביניהם באטוקשוואר דאט (אנ'), יוגנדרה שוקלה (אנ') ווינאיק דאמודר סאווארקר (אנ'). כיום, בית הסוהר סלולר משמש כאנדרטת זיכרון לאומית.[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שמתחם הכלא עצמו הוקם בין השנים 1896–1906, הבריטים השתמשו באיי אנדמן כמושבת עונשין מספר ימים לאחר תחילת המרד ההודי הגדול ב-1857.

זמן קצר לאחר דיכוי המרד, הבריטים הוציאו להורג מורדים רבים. אלו ששרדו הוגלו לכל החיים לאיי אנדמן בכדי למנוע את המרד. כ-200 מורדים הועברו לאיים בחזקת הסוהר דייוויד בארי, ורופא הצבאי שהיה סוהר בכלא באגרה, מייג'ור ג'יימס פטיסון ווקר. באפריל 1868, הביאו 733 מורדים מקראצ'י.[3] ב-1863, נשלח לשם גם הכומר הנרי פישר קורבין, מהכנסייה הבנגלית, והוא הקים שם את הבית האנדמני, שהיה גם מוסד דכאני אם כי התחפש למוסד צדקה.[4] הכומר קורבין הוצב ב-1866 כויקאר בכנסיית סנט לוק (אנ') באבוטאבאד, ומאוחר יותר נפטר שם ונקבר בבית העלמין הנוצרי העתיק (אנ') באבוטאבאד. אסירים נוספים הגיעו מהודו ובורמה עם התגברותה של תנועת העצמאות ההודית.[5]

האיים הנידחים האלו נחשבו למקום מתאים להעניש את פעילי העצמאות. לא זו בלבד שהם היו מבודדים מהיבשת, המסע מעבר לים (קאלה פאני) לאיים איים עליהם גם באובדן הוארנה, וכתוצאה מכך גם הדרה חברתית.[6]

לקראת סוף המאה ה-19, תנועת העצמאות ההודית תפסה תאוצה. כתוצאה מכך, גדל מספר האסירים הפוליטיים הנשלחים לאיי אנדמן והורגש הצורך בבית כלא לביטחון גבוה. מאוגוסט 1889 כיהן צ'ארלס ג'יימס ליאל כמזכיר הפנים בראג' הבריטי, והוטל עליו גם לחקור את הסדר העונשין בפורט בלייר.[7][8] הוא והמנתח בממשל הבריטי, א. ס. לטברדג', הגיעו למסקנה שעונש הגלות לאיי אנדמן אינו משיג את המטרה המיועדת וכי אכן פושעים מעדיפים ללכת לשם במקום להיכלא בבתי הכלא ההודים. בנוסף, הם המליצו להקים "שלב עונשין" בעונש הגלות, לפיו אסירים מועברים היו נתונים לתקופה של יחס קשה עם ההגעה. כתוצאה מכך, הוקם בית הסוהר סלולר, והוא תואר "[כ]מקום של הרחקה ובידוד בתוך מרחב עונשין מרוחק יותר."[9]

כיבוש על ידי האימפריה היפנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה היפנית פלשה לאיי אנדמן במרץ 1942 ולכדה את חיל המצב הבריטי הקטן. בית הסוהר סלולר הפך אז לביתם של תומכי בריטניה, תומכי הודו הבריטית חשודים, ולאחר מכן גם לחברי ליגת העצמאות ההודית (אנ'), שרבים מהם עונו ונהרגו שם.[10] באופן רעיוני, במהלך תקופה זו השליטה באיים הועברה לידי סובהאס צ'נדרה בוס (אנ'), שהניף לראשונה את הדגל הלאומי של הודו באיים, בפורט בלייר, שמונה לאחר מכן למושל האיים, הודיע כי ממשלת אזאד הינד (אנ') אינה רק ממשלה בגולה, ושיחרר את השטח משלטון בריטניה.[11]

ב-7 באוקטובר 1945, חידשו הבריטים את השליטה באיים ובכלא, לאחר כניעת האיים, חודש לאחר כניעת יפן, בתום מלחמת העולם השנייה.

לאחר עצמאות הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אגפים מבית הסוהר סלולר נהרסו לאחר שהודו קיבלה עצמאות. עם זאת, דבר זה הוביל להפגנות מצד מספר אסירים ומנהיגים פוליטיים לשעבר שראו בכך דרך למחוק את הראיות המוחשיות להיסטוריה שלהם.

ב-1963, בית החולים גובינד באלאבח פאנט הוקם בשטח בית הסוהר סלולר. כיום, הוא בית חולים עם 500 מיטות ובו כ-40 רופאים המשרתים את האוכלוסייה המקומית.[12]

מאה שנה לבניית הכלא צוין ב-10 במרץ 2006. יום שנחגג על ידי אסירים לשעבר רבים באישור ממשלת הודו.[13]

מלבד סיורים מודרכים בבית הסוהר סלולר, מופעל בערב מופע צליל ואור המספר ומציג את משפטיהם של אסירים. הדבר זמין באנגלית ובהינדי בלבד.[14]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הסוהר סלולר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "A memorial to the freedom fighters". The Hindu. India. 15 באוגוסט 2004. אורכב מ-המקור ב-23 October 2007. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2006. 
  2. ^ History of Andaman Cellular Jail: Recapture of Andaman Islands to keep Political Prisoners Archived 18 ינואר 2007 at the Wayback Machine. AndamanCellularJail.org. Retrieved 6 August 2010.
  3. ^ "History of Andaman Cellular Jail". This is about Andaman Cellular Jail. אורכב מ-המקור ב-18 January 2007. 
  4. ^ George Weber, Pioneer Biographies of the British Period to 1947, np, nd, Appendix A
  5. ^ "Hundred years of the Andamans Cellular Jail". Andaman and Nicobar Administration website. אורכב מ-המקור ב-30 September 2007. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2006.  Source: The Hindu, 21 December 2005.
  6. ^ Alison Bashford; Carolyn Strange (12 בנובמבר 2012). Isolation: Places and Practices of Exclusion. Psychology Press. עמ' 37. ISBN 978-0-415-30980-6. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2014-06-27. בדיקה אחרונה ב-2 בפברואר 2013. 
  7. ^ Lyall, Sir Charles James (1845–1920), administrator in India and orientalist, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
  8. ^ The India List and Office List. India Office. 1905. עמ' 552. בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2011. 
  9. ^ Strange, Carolyn; Bashford, Alison (2003). Isolation: places and practices of exclusion. London: Routledge. עמ' 41–42. ISBN 978-0-415-30980-6. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-04-14. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2011. 
  10. ^ N. Iqbal Singh The Andaman Story (Delhi: Vikas Publ.) 1978 p. 249
  11. ^ Abraham, Bobins (30 בדצמבר 2017). "This Day In 1943 Netaji Subhash Chandra Bose Hoisted First Independent Indian Flag In Andaman & Nicobar". The Times of India (Times of India). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2018-09-12. בדיקה אחרונה ב-11 בספטמבר 2018. 
  12. ^ "Dedication of INSAT- 3C/ Inauguration of Andaman & Nicobar Islands Tele-medicine Project (G B Pant Hospital)" (הודעה לעיתונות). Indian Space Research Organization. אורכב מ-המקור ב-29 February 2004. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2006. 
  13. ^ "Cellular Jail completes 100 years". Andaman & Nicobar Administration website. אורכב מ-המקור ב-28 May 2006. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2006. 
  14. ^ "Prisons of freedom". Deccan Herald (באנגלית). 20 באוגוסט 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2019-10-11. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2020.