בית הספר לקציני ים עכו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הספר לקציני ים עכו
Kzineyamakko.jpg
סמל בית הספר לקציני ים עכו, על שם כ"ג יורדי הסירה
חותרים למנהיגות ולמצוינות
פרטים
כינוי קציני ים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סוג בית ספר ימי תיכוני
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 18 באוקטובר 1938
מקים היחידה ד"ר שלמה ברדין.
נתוני היחידה
כוח אדם כ-200 אנשי סגל וכ-450 תלמידים - קדטים.
ציוד עיקרי מבני מגורים וחדר אוכל
כיתות לימוד וספריה
בית מלאכה מנועים ומחרטות
סירות וספינות אימונים
פיקוד
יחידת אם החברה לחינוך ימי
מפקדים שמונה מנהלים
בימת הנואמים בטקס פתיחת הלימודים בבית הספר הימי 18 באוקטובר 1938.[א]
קדטים מחזור א על תורן בית הספר לקראת סיום 1942.
שער הכניסה לבית הספר לקציני ים עכו, 2015.
פרסום בית הספר קציני ים לשנת הלימודים תשע"ח.

בית ספר הימי לפיקוד ומנהיגות קציני ים עכו -ע"ש כ"ג יורדי הסירה הוא כפר נוער במסגרת המנהל לחינוך התיישבותי הכולל בית ספר ימי תיכוני, מכללה טכנית ופנימייה, המלמד, מחנך ומכשיר את הנוער בנים ובנות לתפקידי מנהיגות מקצועית בים ובחוף.

תוכן עניינים

מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלת בית הספר לקציני ים' ד"ר עפרה שטיין, במפגש לזכר בוגרי בית הספר שהלכו לעולמם 15 בנובמבר 2018.[ב]

בשנת הלימודים תשע"ט לומדים בו כ-450 תלמידים ותלמידות הנקראים קדטים. כתה א' המקבילה ל-ט' בתיכון. בכתה ב' המקבילה לי' בתיכון נחלקים לפי בחירתם לשלוש מגמות לימוד: מערכות הנדסה ימיות, אלקטרוניקה ומדעי הים. ומסיימים בכתה ד' המקבילה לי"ב תיכון. הקדטים יכולים לבחור בלימודי המשך י"ג -י"ד במכללה הטכנית לתואר הנדסאי.
ההכשרה למנהיגות נעשית בדרך של ניהול עצמי. התלמידים נקראים 'קדטים' מנהלים את שגרת החיים בבית הספר בפיקוח מרוחק של הסגל. נתוני ההרשמה לבית הספר עולים על יכולת האכלוס.

מותג איכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר מציג נתוני הצלחה של הבוגרים בשנים האחרונות: 90% בעלי הסמכה להשטת כלי שיט. 87% משרתים בתפקידי פיקוד בצה"ל.[ג] 86% זכאות לתעודת בגרות. 50% ממשיכים במכללה הטכנית ורוכשים הסמכה כטכנאי במקצועות מכונה ואלקטרוניקה.[1]
כמו בעבר קיימת שאיפה שהמושג "קציני ים" ימשיך להיות "מותג איכות". הבוגרים יהיו אנשים נבונים יעילים ואמינים שאפשר לסמוך עליהם.

מבנה בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
מנהלת בית הספר
Kzineyamakko.jpg
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מכללה טכנית
 
 
 
 
הספינות 'עתיד'
ו'ארי הים'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מפקד הקדטים
מנהל הפנימיה
 
 
 
 
 
 
 
מנהל ההוראה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדריכים עובדים סוציאליםאמהות בית
 
 
מרפאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרכזי שכבות
מורים
 
יועצת מחשוב
יועצת חינוך חברתי
 
 
 
 
ספריהמרכז השיט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משנה למנהל לאמרכלות
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מזכירות
הנהלת חשבונות
 
אפסנאותקצין ביטחון
קצין בטיחות
 
תחזוקה
 
מטבח
חדר האוכל
 

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשמה ומיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשמת תלמידים חדשים נעשית במהלך השנה. נתוני ההרשמה לבית הספר עולים בהרבה על יכולת האכלוס של הפנימייה ומתקיים מיון. הדרישה היא לבוגרי 8 או 9 כיתות לימוד עם ציונים חיוביים בכל המקצועות. נתוני בריאות טובים.
המועמד נדרש להציג אישור לימודים מבית ספרו, תעודת גמר של שנה קודמת ותעודת שליש/מחצית של השנה הנוכחית. סיפור קורות חיים והסבר לבחירה בבית הספר קציני ים.
המועמד יוזמן למבדקי מיון במתמטיקה, אנגלית ומבדקים פסיכוטכניים. מועמד שעבר בהצלחה את מבדקי המיון יידרשו לעבור בדיקות רפואיות להתאמה לבית הספר ולחיים בפנימייה. המועמדים מתקבלים לכיתה ט' ונקראים "אליפים".
מועמדים שסיימו 9 שנות לימוד מתקבלים לכיתה י' נקראים "באליפים" בהגדרת בית הספר, עוברים בחופשת הקיץ שלפני תחילת הלימודים, סדרת השתלבות שנמשכת כשבוע ימים.

מגמת סיפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת הלימודים תש"פ מתכוון בית הספר לפתוח מגמת שייט בתוכנית משולבת עם רשות הספנות המכון להכשרה ימית ונמל אשדוד. לימודים של חמש שנים ממחלקה י' עד י"ד. בוגרי המגמה יוסמכו כמשיטי כלי שיט עד 500 טון.

תקציב ושכר לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציב בית הספר לשנת 2018 עמד על כ 40 מיליון ש"ח. עיקר המימון מגיע מממשלת ישראל. איזון בין הצרכים והאמצעים מהווה עיסוק מתמשך למנהל בית הספר.
תשלומי הורים – השתתפות ההורים בהוצאות אחזקת הקדט בפנימיית בית הספר נקבעות על ידי משרד החינוך באמצעות המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער על פי הקריטריונים המקובלים במינהל.
הסכום השנתי לקדט יכול להגיע ל-30 אלף ש"ח. אך רק כ-10% מההורים משלמים מחיר מלא. למרבית המשפחות מחושב התשלום בהנחה לפי קריטריון היישוב ויכולת המשפחה.[ד]

הווי ופרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט יזמים צעירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזמים צעירים ישראל הוקמה כעמותה בשנת 1998 בבית הספר על ידי המדריך יעקב דיכטנברג.

צוות הווי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסע ישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל שנה מקיימת מחלקה ג' מסע ישראלי. מטרות המסע הן: חיזוק הקשר למורשת/עם/מדינה/ארץ ישראל מתוך חשיפת שורשים בארץ תוך כדי מעורבות אישית. חיבור לארץ ישראל כבית וכמולדת וכגורם מאחד לכל יהודי באשר הוא. חיבור לתנ"ך, כספר המהווה תשתית רוחנית, מוסרית וערכית של עם ישראל מהעבר ועד היום; הבנת משמעות להיות חוליה ברצף הדורות והתייחסות למקומם על רצף זה.
במסע שאורך שבוע ימים בתנאים משתנים, עוברים הקדטים תהליך למידה עצמית תוך התנסות חווייתית בשיח מעגלי: אני, הקבוצה, הקהילה, העם, המולדת והיהדות. המסלול כולל בין היתר: טקס פתיחה בחניון נקרות במצפה רמון, הליכה בנחל גוונים, יום ניווט והתנדבות בקהילה בערד, סיור בהר הרצל ופעילות ברובע היהודי בירושלים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר הימי בחיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר שלמה ברדין מנהל בסמ"ת ומנהל בית הספר הראשון בשנים תרצ"ח - תרצ"ט.
ד"ר גרשון אהרוני מנהל בית הספר הימי בשנים ת"ש - תשי"א.

בשנת 1936 יזם מנהל בסמ"ת ד"ר שלמה ברדין, פתיחה של מגמה ימית בהסתמך על המבנה הקיים של בסמ"ת, אשר הוא היה מנהלו. בוועידת הליגה הימית העברית שהתקיימה ביוני 1937 הציג ברדין את הצורך בבית הספר. כחלק מהתעוררות היישוב לכיבוש הים והעבודה העברית. ב-18 באוקטובר 1938 הוקם על פי חזונו של ד"ר ברדין, בית ספר חדש בתוך מתחם בית הספר המקצועי, בהדר הכרמל. בית הספר פעל תחת אותה הנהלה, ונקרא "בית הספר הימי על יד הטכניון העברי בחיפה" ובאנגלית Haifa Nautical School. בעת הפתיחה חולקה לכל הנאספים סיכות עם סמל החבל הימי.
סיסמת בית הספר בעת פתיחתו הייתה "אין גאולה לעם בלי גאות הים"

סגל בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהלו הראשון של בית הספר הימי היה ד"ר שלמה ברדין וכעבור כשנה החליפו ד"ר גרשון אהרוני. מנהל מגמת השיט שתפקד גם כאחראי למשמעת, היה קפטן רוברט סטיבנסון מילר קצין בריטי בדרגת לפטננט ממילואי הצי המלכותי הבריטי (RNR) שנשא דרגת רב חובל בצי המסחרי הבריטי. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לצי, סגנו הרברט נתן גרינבלט מילא את מקומו עד שנכנס זאב הים (רב חובל). את השיט המעשי הדריכו שמואל טנקוס, מילה ברנר[2] ויעקב אגייב. כמנהל ההוראה שימש אברהם דוד. כמזכיר בית הספר שימש סול אדלר.[ה]

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהקמת בית הספר נטלו חלק שלושה גופים: המחלקה הימית של הסוכנות היהודית, הטכניון והחבל הימי לישראל. הוגיו ומייסדיו ביקשו להקים "בית אולפנא לחינוך קציני-ים עבריים, בעלי רמה מקצועית והשכלה כללית מקיפה, חדורי רצון ולהט חלוצי להקדיש את עמלם ומרצם למען תחיית הימאות העברית, קידומה וביסוסה". בית הספר שכן בחצר הטכניון בהדר הכרמל, ואת שיעורי השיט ערכו התלמידים בנמל חיפה.
במחזור הראשון היו ארבע מגמות: שייט, מכונה, בנין סירות ומפעילי רדיו. מגמת בנית סירות ירדה כבר במחזור השני. מגמת מפעילי רדיו התקיימה בשלושת המחזורים הראשונים ונסגרה.
באותה תקופה נקבע שהשירות בצי הסוחר פוטר משירות חובה בצה"ל. הקדטים במגמת השייט למדו שלוש שנים, עלו לים ולאחר תקופה קצרה הוסמכו לקצין משמרת גשר - קצין שלישי. הקדטים במגמת מכונה למדו 4 שנים ועברו לצי הסוחר ולאחר תקופה קצרה הוסמכו כקציני משמרת מכונה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבית ספר ימי היה חשוב לתרגל את הקדטים בהפלגה בים ותפעול כלי שיט. מנהלי בית הספר ראו צורך בהפלגות בים ככלי חינוכי מדרגה ראשונה. בתחילה השתמשו בסירות האגודות הימיות בנמל חיפה.
מיד לאחר הקמת בית הספר נתרמה אניית מפרשים תלת תרנית 'קאפ פילאר' על ידי ד"ר זליגמן נדבן יהודי מבריטניה. האונייה בגודל 395 טון השלימה מסע סביב העולם ונמצאה בבריטניה. ד"ר ברדין יצא לאנגליה לפקח על ההכנות. נבחרו 8 קדטים שיצטרפו לצוות. ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה והכנות להשטה בוטלו והאנייה נשארה בהמתנה בבריטניה.
כאשר נגמרה מלחמת העולם נבדקה האונייה ונמצא כי בשנות המלחמה העלתה זקן וגידולים ימיים והכשרתה להפלגות תהיה יקרה.

כלי שיט גדולים של בית הספר היו. 'ארלוזורוב' ספינת האימונים של הפועל חיפה ו'פיניצה' ממועדון שיט כרמל.
ביוני 1946 יצאו הקדטים על הספינה 'ארלוזורוב' לאלכסנדריה וקיבלו שם את הספינה 'ולדורה' שנרכשה על ידי החבל הימי לישראל. ה'ולדורה' ספינת מפרשים באורך 27 מטר נבנתה מעץ בסקוטלנד ב-1903 תחתיתה מצופה בלוחות נחושת. נפח וסידור חדרים כולל מטבח ומקלחות, והייתה יכולה להשיט תלמידים. הספינה שירתה עד פסח 1950 ומאז עמדה ונזקקה למבדוק. בישיבת ועד הנאמנים בנובמבר 1951 והוחלט למוכרה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת אנשי הפלי"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוניות המעפילים היו מאוישות בצוות מקצועי שהיה צוות זר. הוברר שיש צורך שבין מלווי האוניות יהיה בעל מקצוע הבקיא באמצעי ההנעה ומערכות ההשטה של הספינות. לצורך הכשרת בעלי מקצוע כאלה נפתח בבית הספר המקצועי טיץ בקיבוץ יגור קורס למכונאות ימית, והנושאים העיוניים נלמדו בבית הספר בסמ"ת בחיפה.
בתחילת שנת 1945 התקיים קורס חובלים ראשון של הפלי"ם בבית הספר הימי בחיפה בקורס שארך ששה חודשים הוקנה ידע תאורטי ומעשי בהשטת אוניות ברמה של חובל שני בצי הסוחר. כן הוחדרו נושאי ההעפלה והיחס למעפילים. המדריך הראשי בקורס היה שמואל טנקוס. אחד החניכים בו היה אברהם זכאי שנעשה מפקד ראשון של הפלי"ם. נערכו 5 קורסים ברצף בהם הוכשרו כ-80 חניכים. בוגרי קורס חובלים של הפלי"ם היו נכונים ליציאה לחו"ל, למפגש עם העולים פליטי השואה, להכגת אוניות לקליטתם, להפלגה ים והורדת העולים בחוף.[3]

הקדטים במגמת מפעילי רדיו משלושת המחזורים הראשונים הצטרפו לגדעונים ותרמו רבות להצלחת מפעלי ההעפלה. ביניהם יואש צידון.[4]

ועד הנאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת מקימי בית הספר הימי בחרה את עצמה כועד הנאמנים גוף שפעל להנחית בית הספר וחשוב מכל למצוא לו מימון. חברי הוועד הראשונים היו: ד"ר סולובייטשיק יו"ר, בן נחום ואבא חושי מטעם החבל הימי לישראל. ד"ר שלמה קפלנסקי וד"ר שלמה ברדין מטעם הטכניון. מנהל הטכניון, מטעם הסוכנות היהודית: יצחק גרינבאום, בר-כוכבא מאירוביץ ו ד"ר נפתלי וידרא.

ועד הנאמנים המשיך בתפקידו גם מול בית הספר לקציני ים בעכו עד שהוחלף על ידי הדירקטוריון של החברה לחינוך ימי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת אנריקו לוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב חובל אנריקו לוי מנהל בית הספר הימי בשנים תשי"ב - תשי"ד ומנהלו הראשון של בית הספר לקציני ים בשנים תשט"ו תש"ך.

ב-4 בספטמבר 1951 קיבל רב חובל אנריקו לוי את ניהול בית הספר הימי. לוי בוגר אקדמיה ימית בוונציה ניתב את בית הספר לעצמאות. תוך חודש מתחילת כהונתו הגיש הצעה לשדרוג בית הספר לבית ספר עצמאי שיתנהל באניית אימונים ומגורים שתעגון דרך קבע בנמל חיפה. התוכנית לא התקבלה מחשש שתחזוקת האנייה תיעשה על חשבון ההכשרה והלימודים.

הייתה זו תקופת הרחבה לצי הסוחר הישראלי במסגרת הסכם השילומים התקבלו אניות מגרמניה ונוצר צורך בקציני ים וצוותים לאיושן.
גם בחיל הים הישראלי נעשתה הערכת הצרכים בקציני ים. והמסקנה הראשונית הייתה לקיים הכשרה משותפת לשירות בים לצי הסוחר ולחיל הים. בחודש אפריל 1952, מונתה ועדה משותפת לחיל הים בראשות קצין ההדרכה, סא"ל שלמה אראל, והנהלת בית הספר. שהגישה את תוכניתה ביוני 1952 לשלב הכשרה הצבאית בפעילות בית הספר. הוועדה ביקשה לבדוק את מוכנות בית הספר ליצור את טיפוס הקצין הימי הישראלי אשר יהיה, בין היתר, "מוכשר ומאומן לתפקידי הקצין בצי המסחרי ובחיל הים כאחד, חדור רגש אחריות, כבוד עצמי ואהבת המולדת והעם, בעל כושר מנהיגות, פקוד וניהול אדמיניסטרטיבי, בעל התנהגות מופתית, הדר ונימוסין כיאות לקצין צה"ל ומייצג את העם ברחבי העולם...".[5]

הוועדה הגישה הצעה לתוכנית לימוד בת חמש שנים, כשהשנה האחרונה נלמדת במסגרת שירות החובה. ההשכלה משלבת לימודי בגרות במגמה ריאלית, עם מקצועות ימיים ברמה של קצין שני בסיפון, וקצין מכונה שני. הציעה כי כל החניכים יעברו קורס קצינים בסיסי במסגרת בית הספר ויוכלו להשתמש במתקני חיל הים לצורכי אימונים. ההצעה התקבלה.
אנריקו לוי וסגל בית הספר חיפשו מקום והגיעו למפרץ עכו. כאן גילו רצועת חוף ארוכה יחסית ממזרח למערב שאינה מושפעת מגלי חוף בכל כיווני הרוחות. ראש העיר עכו יוסף גדיש תמך ותרם את גן העיר ובניני תחנת הרכבת שעמדו ללא שימוש.
בשנת 1954 נפרד בית הספר מהטכניון ועבר למשכנו הנוכחי בחוף עכו. בית הספר קיבל מעמד ממלכתי תחת משרד החינוך, משרד הביטחון ומשרד התחבורה.[6] שמו החדש "בית הספר לקציני ים עכו".[7] השם בנוסח הלועזי השתנה מ"Haifa Nautical School" ל"Israel Nautical College".
המחזור שהחל את לימודיו בשנת הלימודים תשי"ג בחיפה הוגדר כמחזור א' של בית הספר המשודרג. למד שנתיים בעכו והצטרף לקורס חובלים ה' בחיל הים. הסמכתו ב-7 בדצמבר 1957 ציינה את התפוקה הראשונה מבית הספר המשודרג.

סגל בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעזרתו של אנריקו לוי מונה כמפקד הקדטים סא"ל מיל יהודה קלאוז שהגיע מחיל התותחנים לאחר שירות קודם בצבא הבריטי. את הניהול האדמיניסטרטיבי ביצע סא"ל דימ' יעקב יפה. כמנהל ההוראה שימש שמעון מהרש"ק ואחריו צבי וכס המורה לאנגלית. הניווט החופי והאסטרונומי על ידי רב חובל עמנואל קלמפרר ות צריף הסירות והשיט המעשי ניהל יעקב אגייב.

ביקורים בבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר העצמאי במתכונתו ומיקומו הייחודי משכו תשומת לב של אנשים חשובים רבים. שבאו מתוך סקרנות או רצון ללמידה. הקדטים בבית הספר נערכו לכל ביקור כמו למבצע והפגינו הופעה נאה וגאוות יחידה. האורחים התקבלו בהתאם לחשיבותם על ידי משמר כבוד ושריקות בצפצפת רב המלחים. קדט זקיף בשער היה הראשון להצדיע לאורחים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצוב המנהיגות הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנהלת בית הספר ההוראה והפנימיה עבדו במתואם ושאפו ליצור קצין ים שיהיה: בעל ידע מקצועי, יפגין דוגמה אישית ויתפקד ביחסי אנוש בריאים בצוות ובהיררכיה פיקודית. לשם כך נקבעה תוכנית לימודים ותקנון מפורט להתנהלות נכונה. המורים והמדריכים השקיעו תשומת לב רבה והקפדה על פרטים וכך הנחילו צורת חשיבה לקדטים.

הקנית הידע המקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן הלימודים הלימודים נערכו התוכנית הנדרשת לבגרות מגמה ריאלית. לימודי השפה האנגלית לפי ספר Tha Sea Around Us שנכתב על ידי Rachel Carson וכלל מידע רב על המתרחש בעולם המים. בניגוד לבתי ספר תיכון רגילים לא נלמדה שפה שלישית.
מרבית האוניות בעולם הונעו באמצעות קיטור. נושא תרמודינמיקה נלמד על ידי מגמת מכונה וציון במבחני בגרות. במגמת שייט נלמדו נושאים כניווט חופי וניווט אסטרונומי שנכלל בבחינת הבגרות. נושאים כמו: בנין אוניות ויציבות אונייה, נלמדו על ידי שתי המגמות.
מיקוד - בלימודי השפה העברית נדרשו הקדטים למיקוד ובהירות לסכם נושא בחיבור בגודל דף אחד.
ציוני מבחנים פורסמו דרך קבע בלוח המודעות. לעידוד התלמידים המתקדמים ודרבון האחרים.
'בלימודים המעשיים בבית המלאכה תורגלו הקדטים בשנה הראשונה בעבודת שיוף ידני של ריבוע מתכת. השיוף נמשך משיעור לשיעור והריבוע הולך וקטן. בדיעבד הוברר כי נרכש הרגל של סידור הכלים הנחוצים לפני העבודה והחזרתם למקומם הקבוע לאחריה. נרכש הרגל של התחלה וסיום בשולחן נקי.
שיט בסירות צריף הסירות נבנה בפינה המערבית של חוף בית הספר. האזור מוגן מהרוח המערבית השלטת. מספר סירות פח שהורדו מאניות ונרכשו שלוש סירות מדגם 'לוויתנית'. לא היה מזח עגינה ושיעור השיט כלל הורדה והרמה מהמים בדחיפה על צינורות. כך נרטבים עד המותניים לפני השיעור. לימים קבעו בגדים מיוחדים לשיט אשר לא מנעות את ההרטבה.
שחייה בים – כושר השחיה מקנה ביטחון בסיסי לשיט בים. חוף הים של בית הספר אפשר מגע רב ובלתי אמצעי עם הים. אימוני שחייה היו חלק חשוב בהכשרת הקדטים. כל הזדמנות יורדים לחוף ושוחים עד ל'אי הזבובים' בפתח נמל עכו. פעם בשננה נעשה משחה חומות עכו ירידה למים מול משטרת עכו ושחייה רגילה ללא טלפיים או חגורת הצלה עד חוף בית הספר.

בניית הדוגמה האישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדרת הדרך הנכונה לביצוע נעשתה בשילוב של פעולות ובעיקרן תשומת לב והקפדה על הצורה שבה מתבצעות הפעולות. הדוגמה אישית שולבה בטיפוח גאווה של קדט על עצמו ועל בית הספר. פניה מכבדת הקדמת המילה 'קדט' ושם המשפחה. מרבית התלמידים המונח קדט היה חדש. עד מהרה התברר כי הזכויות בו הן בעיקר עתידיות כאשר יוסמך לקצונה. החובות לעומת זה החובות קיבלו ביטוי מיידי מול הקדט נצבו דרישות רבות.

כובע הקצינים של קדט בית הספר הימי מגמת מכונה משה סגל 1952.

כובע הקצינים - האביזר החשוב ביותר לבנית תדמית התלמידים, כצוערים השואפים למנהיגות ימית. מנהג חבישת כובע קצינים לצוערים מקובל במרבית מוסדות הכשרת הקצונה בעולם. חבישת כובע הקצינים החלה עם פתיחת בית הספר הימי בחיפה.
כובע ציפה לבנה מעל מצחיה שחורה ובמרכז הסמל היווה חלק עיקרי במדי בית הספר, נחבש משנת הלימודים השנייה שימש את הקדטים במשך שלוש שנים עד טקס הסיום.[ט] הכובע נחבש כל היום למעט בזמן השיעורים והארוחות. לחופשות שהיו פעמים בשבוע ולחופשה חודשית. חבישת הכובע בנתה לנערים הצעירים שפת גוף אסרטיבית מעוררת כבוד. המצחיה מחייבת להרים את הראש לזקוף את הגב. כך להביט בעיניים מול אחרים ולהקרין חשיבות עצמית.
בתחילת שנות התשעים בתקופת זאב אלמוג (אברוצקי) נדחתה חבישת כובע הקצינים רק במהלך השנה הרביעית. קדטים בשלוש השנים הראשונות קיבלו כומתה המשדרת משמעת בעת חבישתה אך בדרך כלל אינה נחבשת.
חבישת כובע הקצינים כיום נעשית בתחומי בית הספר במסדר בוקר ואירועים מיוחדים ואינה נדרשת בחופשות. הופעת הקדטים נפגמת, אין השפעה על יציבת הגוף והתדמית העצמית נמוכה.

מדים לבנים הקדטים בבית הספר לבשו מדים לבנים כל שבת ואף יצאו כך לחופשות. המדים הלבנים משכו תשומת לב והקדט ידע שהוא מייצג את בית הספר. כדי לשמור על המדים נמנעו מלהתחכך בעמודים ועצים והתיישבו רק במקומות נקיים. המדים הלבנים חייבו התנהגות ראויה, יצרו מודעות עצמית גבוהה והוו פרסום יעיל להרשמת תלמידים חדשים. בשנות ה-2000 צומצם המנהג של לבישת מדים לבנים, ונשמר רק בטקסים ואירועים מיוחדים. ההשפעה הטבה על התדמית העצמית והחיצונית נפגמה.

עמידה בזמנים - הקפדה שכל ביצוע יתחיל בדיוק בזמן הנקוב לו. חזרה מחופשה חודשית יום א' עד שעה 12:00. חזרה מחופשה שבועית עד 22:00. סדר יום מחייב 05:50 השכמה 6:00 התעמלות בוקר המסתיימת ברחיצה בים. 7:00 ארוחת בוקר. מסדר בוקר - 07:30, תחילת לימודים - 08:00, ו-21:30 כיבוי אורות למחלקות א וב 22:00 למחלקות ג' וד'.

כל ארוחה טקס – נימוסי שולחן: מהיום הראשון בכיתה א' אכילה בסכין ומזלג, יושבים במקומות קבועים ומתחילים יחד. שקט מלא אין דיבורים והזזת הכיסאות בהרמה ולא בגרירה רועשת.

נקודות שליליות – המשמעת נתפסה ככלי עיקרי לבניית הדוגמה האישית. בתקנון נקבעה טבלת עבירות וכמות הנקודות השליליות שיחויב מי שעובר אותן. שיטת הנקודות השליליות הייתה מקובלת בבתי הספר לקצינים בצי ארצות הברית.[י][8] רשימת הקדטים עם הנקודות שנצברו פורסמה כל חודש על לוח המודעות הראשי. איום מפורש שמי שיעבור 100 נקודות יאלץ לעזוב את בית הספר. מי שטיפס ל-50 נקודות יוזמנו הוריו לשיחה עם המנהל על מנת להעמיד אותם על חומרת המצב.

יחסי צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגורים משותפים המגורים בבית הספר היו צפופים ביותר 10 בחדר בבניין הישן ואולם שינה כללי בבניין המגורים החדש. מיטות קומתיים שדרשו סידור אחיד ומתיחה ועברו ביקורת יומית. ארונות אישיים ללא דלתות רוחב 60 ס"מ בסידור אחיד. אמון מוחלט שקדט לא יגע בדברים של קדט אחר. חדרי השירותים עם כיסא ודלת נפרדת. אך המקלחות באולם משותף עם מחיצות חלקיות. עם הזמן שודרגו המגורים ל-4 בחדר ושירותים ומקלחת צמודים לחדר.
קדטים בתפקיד תרגול ומבחן ניהול עצמי מהמחלקה העליונה קדט בכיר 'משיט' בכיתה ג' 'שליש' כשהמדריך בפיקוח רחוק. מכיתה ב' קדט תורן כיתתי, מכיתה ג' קדט מחלקתי לכיתה א' קדט משמרת יומי.
תרגילי סדר תרגילי סדר כלשעצמם אינם נחוצים לתפקודו צוות כלי שיט מודרני. עם זאת הם מהווים חלון ראווה בהרבה בתי ספר ימיים בעולם. התרגילים נותנים הזדמנות לביצוע משותף והצגה מתואמת. תרגילי הסדר היוו חלק מתוכנית הלימודים. הביצוע הקבוצתי שהחל על ידי מדריך מתרגל ועבר קדט היווה פעילות צוותית שהרימה את המורל ויצרה גאוות יחידה.
השולחן כצוות שולחן בחדר האוכל כלל 10 מקומות קבועים ותיפקד כצוות היררכי. עם קדט מהמחלקה העליונה כאחראי שולחן ושנים שלושה מכל מחזור במקומות קבועים. בשבוע הראשון למדו החניכים לאכול בנימוסי שולחן אירופים. הארוחה נעשתה כטקס שכל בית הספר היה מתחיל יחד.

אלימות מוסדרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב חובל אנריקו לוי ידע מניסיונו שהחיים בקרב הימאים אינם גן שושנים. לעיתים מתפתחות קטטות והקצין הימי אינו יכול להתחמק ואסור לו להפגין פחד. על כן מריבות תלמידים, גם סתם הוצאת עודף מרץ, הוסדרו ב Fair Fight . היו קרבות אגרוף בידיים חשופות אחד על אחד בדרך כלל על חוף הים. עם השתלטות משרד החינוך נעלם המנהג כליל.

פעילות קיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחופש הקיץ הייתה פעילות רבה לקדטים. מסיימי שנה א' עברו סדרת שדאות צבאית כעין טירונות שהכשירה אותם לשאת נשק רובה צ'כי. מסיימי כיתות ב' וג' הפליגו במזרח הים התיכון על פריגטות ומשחתות חיל הים. תרגלו משמרות גשר ומכונה ועסקו בעבודות כאנשי צוות. מסיימי שנה ד' הפליגו באנית סוחר וביקרו בנמלי צפון אירופה.
הפלגת הסיום של מחזור א' נעשתה בקיץ 1956 על האנייה 'נחשון' של חברת צים. סגל בית הספר והקדטים במחזור א' מילאו את תפקידי הצוות ואנריקו לוי יצא כרב חובל. ההפלגה לנמלי מערב אירופה הייתה מענינת ועברה בהצלחה. אירוע מלמד במהלך ההפלגה היה שמדריך הימאות אלכס קרני נפל לים ורב החובל סיבב את האניה בתנועה מושלמת וחזר למקום הנפילה. אלכס קרני יצא מהמים בריא ושלם. התברר כי נאחז בחבל שנמשך מאחרי האנייה לצורך כביסת בגדי העבודה.[9]

ביקורת והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשומת לב המדריכים קיבלה את ביטויה לא רק בנקודות השליליות. הביצוע הנכון בסגנון הראוי הוחדרו למנטליות של בני המחזור. הידיעה כי אין ויתורים מצד המדריכים הופנמה אצל הקדטים. העצלות הטבעית הומרה ליעילות. כאשר כל פעולה נדרשת מבוצעת כמה שיותר מהר עם כמה שפחות תנועות.
קפדנות המורים השפיעה לא מעט על עיצוב אופי הקדטים. בעת כניסת המורה לכתה קרא הקדט התורן "הקשב" והקדטים נעמדו ושתקו. המורים דרשו תשובות תוך כדי השיעור ולא היו סלחנים לתשובות מתחמקות. חלק מהמורים השתמשו בביטויי לעג ובכך הכשירו את הקדטים לעמוד בוויכוח ועמות מול מפקדים.
קבוצת המחזור הייתה שותפה לביקורת ולסיוע כאחד. נעשתה בעלת חשיבות לבוגרים כמעט כמו משפחתם. עם השנים נעשתה התייחסות לביקורת ותמיכה בסיסית ראשונית. מילוי תפקיד עושים מה שצריך בלי שאלות או לבקש רשות.
הבחינות בכל נושאי הלימודים החדירו את ההרגל של הכנה מוקדמת. תמצות נושאי הבחינה ותרגול שינון חוקי דרך בים ונושאים אחרים. לידיעתם של הקדטים הובא 'קוד הכבוד' שהיה נהוג אז בבית הספר החקלאי כדורי בהצעה לאמץ אותו בבית הספר. הקדטים שללו את הרעיון והסבירו שעיקרון העזרה לחבר לא מסתיים מפני שיש בחינה. להם נראה מניעת ההעתקות היא מטלה של המורה. ליצנים הוסיפו שאם רוצים להיות כמו בית הספר החקלאי כדורי אז בבקשה לייצא אליהם את טבלת הנקודות השליליות.
מבחן התוצאה - סדרת הפעולות ודרך ישומם בתשומת לב מלאה הוכיחו עצמם. הקדטים נעשו בוגרים שיטתיים בעלי עקרונות. מחפשים משמעות ורוצים להביא תועלת. אינם עולבים ואינם נעלבים. יודעים לשתף פעולה לעשות את מה שצריך בלי הוראה מיוחדת ולהימנע מתנועות מיותרות.

מגבלות החינוך הקפדני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבט לאחור הובחנה על ידי הבוגרים עצמם מספר מגבלות:

  • כושר שיחה - הארוחות ללא דיבורים דיכאו את היכולת לנהל שיחת רעים סביב השולחן. כך הוחמצה ההזדמנות ללמוד ולהתיעץ באופן בלתי פורמלי בין הקדטים המחלקות השונות.
  • היעדר בנות בבית הספר גרם לעיכוב יכולת התקשור והבנה בין מגדרי בתקופת ההתבגרות. חוויה מתקנת לאחר שבתקופה מאוחרת הוכנסו בנות בשילוב ראוי.
  • היעדר הערכה חיובית - ההקפדה על המשמעת, שהתבטאה בטבלת הנקודות השליליות, הגדירה היטב מה לא לעשות, אך זכתה להתייחסות שלילית עד לביטולה על ידי שמואל טנקוס. לוא הייתה טבלת נקודות מחושבת בצורה חיובית מורידה על חטאים אך מוסיפה על מילוי תפקיד מוצלח היה ניתן לתת תמריץ לביצועי מנהיגות. כהערכה חיובית היה ניתן להמשיך לקיים מסגרת הקפדה תומכת.
  • יראת כבוד - ההקפדה על המדרג וההיררכיה היו קצת מוגזמים ויצרו אצל הקדטים יראת כבוד מוחלטת בפני סמכות. יראה זו גרמה לקשיים כאשר נתקלו בסמכותיות שלילית.[10]

איכות מול כמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון מתמשך - הנהלת בית הספר ראתה לפניה את המטרה של בניית קצין משמרת ים כתובענית במיוחד. כל מי שלא ניתן יהיה לסמוך עליו שיעשה את הדבר נכון כאשר יישאר לבד על הגשר בלילה חשוך או בחדר המכונות לא יסיים את בית הספר. המדיניות הייתה לשמור על הכלל ולא לאפשר שיגיעו לתפקיד אנשים לא ראויים. המיון המתמשך הוצאו תלמידים רבים שלא עמדו ברמה הנדרשת. במשך ארבע השנים בבית הספר הצטמצם כל מחזור לכחמישים אחוז. מכמות הראשונית. הצרכים בחיל הים גדלו והסגל בהנהלתו של אנריקו לוי לא אבה לרדת באיכות. על רקע זה נאלץ לוי לסיים את תפקידו. השפעתו נכרת במחזורים י"א, י"ב של בית הספר הימי ומחזורים א'-ז' של בית הספר לקציני ים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייני בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר עבר בית הספר לעכו ניצל את בנין הרכבת הישן למשרדי הנהלה ומגורים. בתקופתו של אנריקו לוי נעשתה עבודת בנייה רבה בנין הוראה מגורים ספריה והרחבת חדר האוכל. מאוחר יותר בתקופתו של אלמוג הוקמו מבנים נוספים ייעודיים למגורים ומועדוני קדטים. נוספים בבית הספר. אלמוג קרא להם בשמות של הצוללות בהן שירת רהב ובנין דולפין.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת שמואל טנקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף שמואל טנקוס בשנת 1960.

שמואל טנקוס לימד בבית הספר משנת הקמתו. גם בשנות שירותו בחיל הים לא ניתק את הקשר עם בית הספר והמשיך ללמד בו ניווט פעמיים בשבוע. כשהתמנה למפקד חיל הים הפסיק את עבודתו החינוכית. ב-1960, עם סיום כהונתו כמפקד חיל הים, חזר שמואל טנקוס אל בית הספר לקציני-ים, הפעם כמנהלו.[11]

סגל בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסיוע לשמואל טנקוס המשיך סא"ל מיל יהודה קלאוז כמפקד הקדטים עד שהוחלף בשנת 1964 על ידי סא"ל שמשון עדן ואחריו לרס"ן יעקב ניצן. את הניהול האדמיניסטרטיבי המשיך סא"ל דימ' יעקב יפה שהוחלף על ידי גב' שושנה ספקטור. כמנהל ההוראה שימש אברהם דוד ואחריו אברהם בן דוד שהוחלף על ידי ד"ר מאיר שש.

הקלת הלחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימוסי שולחן – בשנת 1969 ניתנה הרצאה של חנה בבלי בפני כל בית הספר בחדר האוכל בנושא נימוסי שולחן ונימוסים בכלל. אחר כך זה לא נמשך.

בשנת תש"ל בוטלה הישיבה בחדר האוכל בסדר קבוע בשולחן. השולחנות בבני שש מקומות לקדטים מאותה מחלקה.
השכמה - המשמעת הנוקשה שזכתה לבקורת חיצונית התעדנה. התעמלות בוקר בוטלה.

שמואל טנקוס פרש מן הניהול ב-1970, אך זמן לא רב אחר כך נבחר ליו"ר מועצת המנהלים. טנקוס המשיך ללמד בבית הספר בהתנדבות אחרי פרישתו, מתוך אהבתו למקצוע, עד 1996. גם לאחר שנתו ה-80 הצטרף מדי פעם להפלגות בספינות בית הספר. השפעתו של שמואל טנקוס כמנהל נכרת על מחזורים ו'-ט"ז של בית הספר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורי אח"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל טנקוס המשיך את נוהלי קבלת האורחים שהושרשו בבית הספר אך תדירות הביקורים פחתה.

תקופת דוד מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב חובל דוד מימון, מנהל בית הספר בשנים תשל"א -תשל"ג.

בשנת 1970 הציע שמואל טנקוס לסא"ל דימ' דוד מימון (רב חובל), איש הפלי"ם, ומפקד השייטת הגדולה בעברו, להחליפו כמנהל בית הספר לקציני ים בעכו. במהלך שלוש השנים בהן ניהל דוד את בית הספר, פתח מסלול לימודי שנה חמישית לדרגת "טכנאי", גייס מורים מקרב בוגרי בית הספר, שהמשיכו את הכשרתם באוניברסיטאות השונות, הביא מדענים מרפא"ל הסמוכה, להוראה חלקית. נבנתה מעבדה לאוטומציה, והוכנסו לימודי אוטומציה ומחשבים לתוכניות הלימודים של בית הספר.
מימון הסביר את כוונתו במועצת המנהלים: "בית הספר לא יהיה תיכון בלבד, אלא האקדמיה הימית של ישראל. עם הרמה תשתנה גם האוכלוסיה המכוונת את עצמה לבית הספר." עם זאת דרכו של מימון בבית הספר לא האריכה ימים. לאחר עמותים בין הסגל למנהל שסבבו על שאלות ארגוניות ופרסונליות התפטר מימון ומסר את תפקידו לסא"ל זאב אלמוג (אברוצקי).[12]
השפעתו של דוד מימון ניכרת במחזורים ט"ו-י"ז של בית הספר. מימון ביטל את שיטת הנקודות השליליות. ודחה את חבישת כובע הקצינים ממחלקה ב' למחלקה ד'. לשינויים אלה שלא שונו יש השפעה קשה על צורת ההופעה וההתייחסות לתלמידי בית הספר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת זאב אלמוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סא"ל דימ' זאב אלמוג (אברוצקי) מנהל בית הספר בשנים תשל"ג -תשנ"ו.

בשנת 1973 מונה סא"ל (מיל') זאב אלמוג (אברוצקי) מפקד מבצעי מחיל הים בעבר למנהל בית הספר.[13] אלמוג התמיד בתפקיד במשך 23 שנים, עד שנת 1996. השפעתו של אלמוג נכרת במחזורים י"ח-מ"ב של בית הספר. סיסמת בית הספר בתקופתו של אלמוג הייתה "נעשה אותך רב חובל בכל מקצוע שתבחר."[14]

סגל בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסיוע לאלמוג שימשו סגני אלופים מחיל הים כמפקדי קדטים בסבב של כשנתיים: צבי רטשטיין, חיים רז, אמנון סופר, אלי רגב היה מפקד הקדטים בין השנים אוגוסט 1987 ליולי 1990.ארנון אורי ועמרם חיימי. מנהל ההוראה היה יצחק מזרחי שהוחלף על ידי אילנה יניב. הניהול האדמיניסטרטיבי נעשה על ידי אריה וצלר בוגר מחזור ט'

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמוג ניהל את בית הספר בתקופה בה ידעה מערכת החינוך בארץ שינויים רבים והכניס בו חידושים בהתאם לצרכים באותה עת. במטרה לשמור על מספר הקדטים הלומדים ומסיימים מחד, ולא לוותר על הרמה מאידך, נוספו תחילה מקצועות מתקדמים כמחשבים, אוטומציה. בשנת הלימודים תש"ם 1980 נפתחה מגמת אלקטרוניקה שהצטרפה למגמות השיט והמכונאות ימית.
מגמת מכונה - בתחילת שנות השמונים הייתה פריחה של מגמת מכונה. הביאו ציוד מאנגליה, שיפצו והרחיבו את בית המלאכה. מי שעמד מאחורי כל זה: זאב אלמוג, מ/ר קלמן מאור מרכז המגמה ומ/ר חיים גוראל המפקח הימי במשרד החינוך. בתחילת שנות האלפיים החלו מצמצמים את שעות בתי המלאכה מ-8 ל-6 ואחר כך מ-6 ל-4. אז גם הפסיקו את בית המלאכה לאליפים.
המכללה הטכנית בכיתות י"ג וי"ד אשר הוקמה בתקופת דוד מימון קיבלה הכרה הקנתה דיפלומות של טכנאי והנדסאי במגמות המכונה והאלקטרוניקה. מגמת השיט התאימה את תוכנית הלימודים שלה לדרישות טכנאי תעשייה וניהול בנוסף ללימודי הים.

קליטה לכתה ב - כאשר מערכת החינוך בארץ עברה רפורמה למבנה של חינוך יסודי שש שנתי ותיכוני שש שנתי התאים אלמוג את בית הספר לשינוי כך שהחל לקלוט לא רק בוגרי כיתות ח' אלא גם את מסיימי חטיבת הביניים ט'. החלטה שהעלתה את מספר הנרשמים לבית הספר. הנרשמים לכיתה ב' קיבלו את הכינוי "ב'אליפים" והם עוברים קורס הסתגלות של חודש ימים לפני תחילת הלימודים כדי לרכוש את תפישת העולם של הקדטים.

קליטת עליה – באותה עת הגיעו לישראל שני גלי עלייה מברית המועצות וממדינות חבר העמים. הגל הראשון חל בשנות השבעים והשני המסיבי יותר – בשנות התשעים. תחת שרביטו של אלמוג נערך המוסד לקלוט את הנערים העולים באמצעות הקמת כיתות אולפן, שיעורי עזר וקדטים חונכים מכיתות בוגרות. הנפל בין הקדטים מעליות שונות היה דומה ובהמשך הגיעו לא מעט מילדי העולים להישגים כמצטייני-על בבית הספר ומגשימי הקצונה כבוגרים.

מינוי מנהלת הוראה - צעד נוסף שעשה אלמוג במינויה של אישה אילנה יניב למנהלת ההוראה של בית הספר, אשר גם הוא נחשב אז למהפכני בקציני-ים.

בנות - קדטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעד מהפכני ששינה את צביונו של בית הספר היה קבלת בנות ללימודים. במהלך שנת 1987 קיבל אלמוג את פנייתה של תלמידה מנהריה, מיכל (מיקי) פורת שדרשה להתקבל לבית הספר והודיעה שהיא מוכנה להיאבק על כך. משנת הלימודים הבאה נפתחה ההרשמה גם לבנות. אחוז הבנות הלומדות בבית הספר כ-20 - 30 בכל מחזור. הצעד שובר המוסכמות הזה, שהחל עם קבלתן של שמונה בנות למעוז הגברי, זכה להצלחה מספרית וגם לא מעט ביקורת. עקב המדיניות שנקט אלמוג ואשר עיקריה היו שוויון בין הבנים לבנות בכל החובות והזכויות.

הקדטיות התמודדו עם הקשיים ונעשו בוגרות מוצלחות. מרביתן שירתו בחיל הים וחלקן בצי הסוחר. עדי אלעזרי שלמדה במחזור ל"ח הגיעה לתפקיד קצינה ראשונה ותהילה שיף בוגרת אותו מחזור הגיעה לתפקיד קצינת מכונה ראשונה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת אלמוג נערכו ביקורי שרים ואורחים מכובדים בבית הספר. מתכונת הביקורים נעשתה פחות ראוותנית. מנהל בית הספר קיבל את האורחים/ קוימו טקסי משמר כבוד מקובלים בין האורחים החשובים היו נשיא המדינה חיים הרצוג, שרי התחבורה עזר ויצמן ומשה קצב

הכשרה לשיט מעשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבית ספר ימי היה חשוב לתרגל את הקדטים בהפלגה בים ותפעול כלי שיט. מנהלי בית הספר ראו צורך בהפלגות בים ככלי חינוכי מדרגה ראשונה. בתחילה השתמשו בסירות האגודות הימיות בנמל חיפה.
מיד לאחר הקמת בית הספר נתרמה אניית מפרשים תלת תרנית 'קאפ פילאר' על ידי ד"ר זליגמן נדבן יהודי מבריטניה. האונייה בגודל 395 טון השלימה מסע סביב העולם ונמצאה בבריטניה. ד"ר ברדין יצא לאנגליה לפקח על ההכנות. נבחרו 8 קדטים שיצטרפו לצוות. ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה והכנות להשטה בוטלו והאנייה לא הגיעה.
כלי שיט גדולים יותר של בית הספר היו. 'ארלוזורוב' ספינת האימונים של הפועל חיפה ו'פיניצה' ממועדון שיט כרמל. הספינה ולדורה עד פסח 1950 נזקקה למבדוק והוחלט למוכרה.
ספינת המשמר מ.ח. 14 בעברה אח"י הפורצים נמסרה לבית הספר. הספינה שהייתה עשויה מעץ החזיקה תקופה קצרה ונגרטה.[15]

אלמוג פתח את מחלקת השיט לפעילותם של התלמידים בשעות אחר הצהריים ודאג למצוא לבית הספר גם כלי שיט גדולים יותר בהם יוכלו התלמידים להפליג לאורך חופי הארץ ולאיים הסמוכים לה.
נמצא נדבן מבולטימור שתרם לבית הספר יאכטה מנועית בשם "פולונייז". הקדטים ערכו עימה הפלגות בקבוצות קטנות. כשזו לא ענתה עוד על הצרכים נמכרה.
ב-1979 נתרמה על ידי האנס קאהן, בעל חברת ספנות מהולנד, אניית חופים קטנה. לבית הספר הייתה זו אוניית אימונים מתאימה ושמה הוסב ל"רב-חובל זאב הים". האניה שימשה להפלגות אימונים לתלמידי בתי הספר הימיים בנמלי הים התיכון. הוצאות תחזוקתה הלכו וגדלו ובשנת 1990 נמכרה הוחלט למכרה על אף שמילאה תפקידה היטב במאות הפלגות אימונים.
במקומה נרכשה ב-1990 ספינת אימון דו-מנועית מבריטניה שנקראה באותו שם "זאב הים" והיא שימשה את בית הספר עד 1997.

זאב אלמוג החליט על בניית שתי ספינות מפרש בחצר בית הספר על ידי הסגל. בליווי ותרומה של האנס קאהן. הספינה הראשונה הושקה ב-10 במאי 1990 ונקראה "עתיד" על-שם חברה לשירות ימי עתיד, חלוצת האוניות בחידוש הימאות העברית. הספינה השנייה הושקה במאי 1993 ונקראת "ארי הים" כשם הספינה בה יצאו כ"ג יורדי הסירה לדרכם ממנה לא שבו.
ספינות אלה, "עתיד" ו"ארי הים", פעילות ועומדות לשרות לימודי הימאות עד היום. הן מהוות כלי לא רק לתרגול מעשי של הלימוד התאורטי בכיתות אלא גם להתנסות במשמרות הים ולהקניית ערכים כעבודה בצוות ואחריות הדדית, שאותם ראה אלמוג כמטרות החינוך הימי.
במקביל, עודד אלמוג את התלמידים להשתתף בכל המשטים הימיים שהתקיימו בארץ, ואלה נערכו על ידי סירות בית הספר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת אלי רגב[עריכת קוד מקור | עריכה]

סא"ל מיל אלי רגב מנהל בית הספר בשנות הלימוד תשנ"ו - תשע"ז.

בטקס סיום שנת הלימודים תשנ"ו 20 ביוני 1996 פרש זאב אלמוג (אברוצקי) מתפקידו ובמקומו מונה סא"ל (מיל') אלי רגב למנהל בית הספר. רגב שימש בתפקיד המנהל במשך כ-20 שנות לימוד, עד סוף שנת הלימודים תשע"ו. השפעתו של אלי רגב נכרת במחזורים מ"א- ס"ב של בית הספר. רגב נדרש והצליח להקטין את ממדי הנשירה ולהגדיל את מספר הזכאים לתעודות בגרות.

התארגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם כניסתו של רגב לתפקיד קרה משבר מערכתי תקציבי שנדרש לטפל בהו. העובדה ששימש כמפקד קדטים בשנים 1984 עזרה לו להתמודד עם המשבר. עוד טרם כניסתו לניהול הוחלט על ידי משרד החינוך בשני נושאים:

  • להגדיל את מספר מגמות הלימוד על ידי פיתוח תוכניות לימודים במדעי הים.
  • החלטה משמעותית להעביר את בתי הספר הימיים הפנימייתים לפיקוח ומודרכות של המינהל לחינוך התיישבותי.

במקביל וללא התרעה ביטל משרד הביטחון את חלקו בתקצוב בית הספר. דבר שיצר פער של 4.5 מיליון שקל בתקציב של כ-23 מיליון שקל שנתי. אם בעבר חושב תקציב של קציני ים ישירות ממשרד החינוך לפי צורכי בית הספר. התקצוב החדש נעשה לפי קריטריון של מספר תלמידים.[16]

למעבר לפיקוח ומודרכות של המינהל לחנוך התיישבותי והקיצוץ התקציבי שחל היו משמעויות כבדות בהתארגנות לשנת הלימודים תשנ"ז 1996/1997. המנהל חדש רגב נדרש לבצע שינוי מבני וארגוני רחב.
במהלך חופשת הקיץ, ובחופשת הסוכות ביצע, המנהל עם הצוות החינוכי והמינהלי, "צוותי דיון וחשיבה", לבחינה והגדרה מחודשת של מטרות ויעדי בית הספר. החשיבה נערכה בליווי ייעוץ ארגוני של מכון "זיו" בראשותה של הגב' ורדה זיו. בינואר 1997 הוצגו תפוקות צוותי הדיון והחשיבה למועצת המנהלים בראשותו של האלוף במיל שמואל טנקוס.[17] מטרות ויעדי בית הספר הוגדרו מחדש באישור מועצת המנהלים.[18]

עיקרי השינויים שנעשו בעקבות הקיצוץ התקציבי והמעבר תחת כנפי המנהל לחינוך התיישבותי היו::

  • קריטריונים – יישום הנוהלים הנהוגים במינהל לחינוך התיישבותי- תקני כח אדם בפנימייה, במינהלה.
  • תקצוב לפי הנהוג במינהל של החניכים בפנימייה לפי רמה סוציואקונומית. *קליטת תלמידים חדשים במינהל לחנוך התיישבותי בתאום עם בית הספר אך לא עצמאיים יותר.
  • פיקוח על ידי מספר רב של מפקחים ייעודיים לכל התחומים: פנימייה, מטבח, הוראה ולא על ידי מפקח אחד בלבד על כל בית הספר כמו קודם.
  • ספיגת הקיצוץ והתיישרות לפי התקציב המקוצץ בכל התחומים. בשנה הראשונה קבל בית הספר מענק איזון בגובה 1.5 מיליון ₪ לסיוע עקב הקיצוץ התקציבי של 4.5 מיליון ₪ ממשרד החינוך.
  • תקציבי פיתוח מיוחדים לטובת בניני המגורים הישנים. מה שאיפשד שיפוץ כל הפנימיות ובניית פנימייה חדשה בשם "רהב".
  • צמצום ההדחות -קריטריונים נוקשים של המינהל, כנגד הדחת תלמידים, במהלך שנה"ל וגם בסיומה. לפני כן הייתה למנהל בית הספר יד חופשית בנושא.

סגל בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסיוע לרגב שימשו דורון שמואלי ואחריו יוחאי פלצור ויצחק בן שושן כמפקדי קדטים ומורדכי אדרי. מנהלת ההוראה הייתה אילנה יניב שהמשיכה בתפקידה עד שהוחלפה על ידי אסתר רייכלסון. שמסרה את התפקיד בשנת 2012 ליוחאי פלצור שהעביר בשנת 2013 לזאב רביץ.
הניהול האדמיניסטרטיבי נעשה על ידי משה שגב עד שנת 2009 שאז מונתה גבי יעל באן. ראובן וגנר מחזור ט' נעשה הקנין ואיש האפסנאות.

מגמות לימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב מימש את ההחלטה להוספת מגמת לימודים "מדעי הים" המחשבה הייתה למשוך תלמידים על ידי הקמת מגמה שאינה שייכת למסלול הטכנולוגי וללא זיקה לצי הסוחר ולחיל הים. המגמה אושרה בהחברה לחינות ימי לאחר התלבטות לדברי שמואל טנקוס "התלבטחי בנושא פתיחת מגמת מדעי הים.....החלטנו ללכת בכיוון זה. .... להערכתי בעוד כמה שנים הוא לא יהיה בית ספר ימי ולא בית ספר לקציני ים אלא בית ספר כמו כל בית ספר אחר."[19] הלימודים למגמה החדשה החלו בשת הלימודים תש"ס במחזור מ"ז.
בשנת 2014 נסגרה מגמת השיט. בוגרי מגמת 'מדעי הים' המשיכו לקבל שיעורי שיט מעשי ואף עברו קורס צלילה. ההנחה הייתה שמי שיגיע לקורס חובלים יקבל את הכשרתו שם ולצי הסוחר יקבל הכשרה במכון להכשרה ימית.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחייה בים הייתה מרכיב חשוב בהכשרת הקדטים ונמשכה מאז התבססות בית הספר בעכו. תנאי הים במפרץ מאפשרים שחייה במרבית מצבי מזג האוויר. כאשר הוגדרו חופי רחצה מוכרים לא הוזכר חוף בית הספר. הגדרה כחוף מוכרז חייבה צוות מצילים מוסמכים ופתיחת החוף לקהל הרחב. רגב הורה על הפסקת השחייה בים וגם המשחה השנתי סביב חומות עכו פסק.

הקניית ערכים - נעשתה פעילות ענפה בחינוך לערכים, טיפוח מנהיגות, טיפוח מחויבות אישית, תרומה לקהילה והתנדבות, פרויקט "קהילה הוגנת", ודגש על ניהול עצמי.

שיפור תנאי מגורים - נחנך בנין פנימייה חדש. החדרים כללו 4 קדטים לחדר. המיטות בשתי קומות, שהיו צרות ומברזל, הוצאו ובמקומן מיטות עץ רחבות. שולחן כתיבה לכל קדט. הותקנו מזגנים לחדרי הלימוד והמגורים. מקלחת ושירותים צמודים לכל חדר.

ביטאון - פעמיים בשנה הוצא בטאון של בית הספר 'קשר ימי' לתפוצת הקדטים והוריהם. גיליון מס' 1 תשנ"ז-1997.

חדר האוכל - בשנת 2003 עבר חדר האוכל לשיטת ההגשה העצמית. מגוון המזון השתפר אין דרישה לנימוסי שולחן והרעש בחדר אוכל גבוה.

הפנימיה כבית - רגב הוסיף לסגל בית הספר 'אמהות בית' ועובדים סוציאלים. מתוך כוונה להעמיד את הפרט במוקד התהליך החינוכי.

קדטים במשך השנים המונח "קדט" נשאר בשמות בעלי התפקידים. בית הספר התייחס למתחנכים בו כ"תלמידים" ובשיחות פנימיות בסגל ובין התלמידים עצמם כ"ילדים". בהתייחסות זאת הייתה משמעות לרמת ההקפדה. כדברי קדטית מצטיינת. בית הספר נעשה משנה לשנה "קל ונוח למשתמש".

מבני בית הספר במהלך התקופה שופצו מבני הפנימייה, המטבח, חדר האוכל ונבנתה פנימיית "רהב" הפנימייה היחידה שנבנתה כחדשה ב 30 השנים האחרונות. התקציב כ-9 מיליון שקל הגיע מהמינהל לחינוך התיישבותי וממכירת דירות בעכו שהיו שייכות לחברה לחינוך ימי..

בדיקה עצמית – מדי שנתיים קיים רגב צוותי חשיבה בסיוע מומחי עיסוק לבדיקת "בית הספר לאן?" לאחר מפגש ניתוח עיסוק פסיכולוגי בשנת 2010 נקבעה סיסמת ניהול חדשה " חותרים למנהיגות ומצוינות"[20]

שמירת רמה - רגב הקפיד על נתוני הכניסה ושמירת רמת המתקבלים. הוא התעקש לא להוריד את רמת המועמדים המתקבלים לבית הספר. ולכן לא בכל השנים הפנימייה הייתה מאוכלסת במלואה דבר שפוגע בתקציב. על רקע זה היה מתח "איכות מול כמות" עם החברה לחינוך ימי שרצתה פנימייה מלאה וכך גם התקציב.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים לבית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס החינוך הארצי - בשנת 2002 זכה בית הספר בניהולו של אלי רגב בפרס החינוך הארצי. הישגי בית הספר בזכאות לבגרות ובשיתוף יוצאי כל העדות והמגזרים בחינוך. אלי רגב קיבל את התעודה מהנשיא משה קצב בנוכחות קבוצת מורים מדריכים וקדטים מבית הספר.
פרס יד ושם - בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה ביד ושם מביע את הערכתו למפעלים חינוכיים בנושא השואה בהענקת פרסים. ההפלגה לסלוניקי של מחלקה ג' ארכה תשעה ימי הפלגה לכל כיוון ושהות של שלושה ימים בעיר הנמל הציורית – היה שיאו של פרויקט ייחודי ששילב את לימודי הימאות עם לימוד שואת יהודי אירופה. על התוכנית הייחודית, אופן ביצועה והשפעותיה קיבל בית הספר לקציני ים בעכו פרס על תוכנית חינוכית בהוראת השואה.[21]

פרויקט "גלים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות האלפיים החליט חיל הים שהמסיימים בכתות י"ד הנדסאים, מכונאים ואלקטרונאים מאד נחוצים לו. זאת לאחר שמשרד החינוך עשה קיצוץ מאד רציני במגמות החינוך הטכנולוגי בסוף שנות ה-90. חיל הים קבע מספר בתי ספר במדינה המתאימים לצרכיו. קציני ים עכו הצטרף בשמחה. המשמעות נהייתה ליווי הפרויקט על ידי קצינים אקדמאיים מחיל הים. כל תלמיד המעוניין ומתאים להצטרף לפרויקט מקבל 80% מימון של שכר הלימוד ותמורת זאת מתחייב לשנה וחצי שרות קבע בחיל הים. הפרויקט פועל עד היום.

פעילות שיט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיט חופים - רגב ראה חשיבות רבה בהכשרת הקדטים בשיט מעשי בסירות וספינות. קדטי בית הספר הוכשרו לרמה של משיטי סירות מפרש. רגב חידש את מערך סירות בית הספר. קדטים לקחו חלק בהשתתפות פעילה במירב השיוטים: משט דקר, אח"י אילת, שיוט פלצור, שיוט קורקין במכמורת ושיוט מוסלי ממרינת הקישון.
ספינות בית הספר - נקבע תקן לקיום הפלגות ארוכות לכל קדט בשנה א'- הפלגה בת יום אחד. בשנה ב' - הפלגת חופי ישראל בת 3 יממות. בשנה ג' הפלגה 5–8 יממות לקפריסין או רודוס. העוברים השלמת משיטי יאכטות יפליגו בשנה ד' 8–10 יממות לרודוס.. כך כל שנה נעשו הפלגות ארוכות בספינות בית הספר. הישג מיוחד היה בשנת 2008 שמחזור נ"ד הפליגו בספינות לסלוניקי. על פרויקט "סלוניקי 2008." קיבל בית הספר פרס מיד ושם.
רגב התעקש על החזקת 2 ספינות האימונים 'עתיד' ו'ארי הים'. לדעתו יש להחזיק 2 ספינות לטובת ההכשרה הימית ושמירת רמת הבטיחות בהפלגות ארוכות עם תלמידים. מנגד עמדה דרישת החברה לחינוך להסתפק בספינה אחת בלבד. עד תום שירותו הצליח להחזיק בשתי הספינות.
הגברת המודעות לים - בשנת 2010 פתח בית הספר תוכנית שנקראה "הגברת המודעות והפעילות הימית" שהוצגה בפני מועצת המנהלים וקבלה את אישורה. התוכנית משלבת את הנושא של המוטיבציה לשרת בים בצי הסוחר או בחיל הים ביחד עם פעילות ימית במהלך יום הלימודים של מחלקות א' וב', מחלקה ג' מדעי הים ואלקטרוניקה ומחלקה ד' מדעי הים- המשמעות הייתה תוספת שעות לימוד פורמליות למערכת לימודים לחוצה מאוד.
בנוסף הוגברה הפעילות הימית בשעות אחר הצהרים, במהלך השבוע, לכל המעוניינים להפליג בסירות מפרש. כך גם בסופי שבוע פעילים מתקיימת פעילות ימית מחלקתית.
חוסר תשתית עם כל המודעות לשיט בית ספר נשאר בחוסר תשתית להעגנת סירות. שיעור שיט מעשי מתחיל בסחיבה פיזית של הסירה על עגלה לתוך המים. הדבר מחייב הרטבה של מחצית הגוף התחתון. ואחר כך כל מהלך השיט ברוח ובקור. אין מודעות לנושא ההיפותרמיה האויב הגדול של הימאי. לעומת זאת במבואות ים ובקציני ים אורט אשדוד הסירות נמצאות בעגינה לא צריך לדחוף ולא להרטב, לכן גם הישגי השיט רבים יותר.

ביקורי אח"מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של רגב פחת העניין בבית הספר. אורחים חשובים הגיעו לעיתים נדירות. קבלת האורחים נעשתה על ידי הסגל כמעט ללא מעורבות של הקדטים. מפקד חיל הים הגיע פעם אחת בכל תקופת המשמרת שלו. עמרם מצנע בהיותו יו"ר ועדת החינוך ביקר בבית הספר והזמין את הסגל לביקור בכנסת.

סגירת מגמת השייט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמת שייט נסגרה בשנת 2006. מחזור נ"ו היה המחזור האחרון. הסיבות לסגירת המגמה היו מספר קטן מאד של קדטים שרצו ללמוד בה. הקדטים ראו שבצי הסוחר הישראלי אין כמעט אוניות ובקורס חובלים אין שום עדיפות לבוגרי קציני ים.
בשנות ה-90 המוקדמות הסיקו בחברה לחינוך ימי, שעל מנת לעמוד בדרישות ההסמכה לצי הסוחר, יש להוסיף למגמת שייט כתה י"ג. אך עקב מיעוט נרשמים הוחלט שתלמידי המגמה מקציני ים עכו ומבואות ים ילמדו ביחד את כתה י"ג. מספר התלמידים המשותף יהיה כ-15 ואז הפעלת הכתה תהיה כלכלית. בית ספר מבואות ים סגר את מגמת השייט באמצע שנות ה-90 ומספר התלמידים קטן לכדי 5–7 תלמידים. מבחינה תקציבית נעשתה הפעלת הכתה גרעונית מאד. נושאים שגרמו לקדטים חוסר רצון להמשיך במגמה היו מבחני ההסמכה שנכתבו על ידי משרד התחבורה והיו מאד נוקשים. לא היו שאלות בחירה והמקצועות הנדרשים כמו ניווט אסטרונומי היו קשים. בוגרי המגמה לא קבלו "בונוסים" בהרשמה לאוניברסיטה או לטכניון.

תקרת זכוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבדיקת הצלחה של בוגרי בית הספר הצעירים, בהשוואה לוותיקים יותר, נראה כי אינם מגיעים למיצוי הפוטנציאל. קדטים מצטיינים בציונים גבוהים אינם מגיעים למסגרות העתודה האקדמית. כדי לא להוות עומס על המשפחותיהם עוסקים במלאכות מכל הבא ליד. חלק גם מוצאים עצמם בעיסוקי מסחר קמעונאי בחו"ל. צי הסוחר צריך קצינים אך אינו מושך אותם. חיל הים מסתדר עם מצטיינים מכל בתי הספר בארץ. נראה כי מערכת בית הספר מעדיפה שבוגרי 4 שנות לימוד ימשיכו במכללה הטכנית. כשרצתה עמותת הבוגרים לסייע נוכחה הנהלתה שקצרה ידה מלהושיע.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת קציני ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דגל בית הספר לקציני ים

דגל - ב-31 בינואר 1939 בישיבת ועד הנאמנים העלה ד"ר ברדין את הנושא שכמו באונייה יש צורך להניף כל בוקר על תורן בית הספר את הדגל הימי הארצישראלי ודגל המייחד את בית הספר הימי ויש לקבוע את צורתו. ב-29 במאי 1939 הציג את הצעתו עוגן לבן על רקע כחול. חבר הוועד אבא חושי הציע להוסיף בפינות את שבעת הכוכבים של הרצל. לאחר דיונים התקבלה הצעתו של ד"ר נפתלי וידרא "שדה כחול ועליו שבעה כוכבים ועוגן לבנים". ההצעה נתקבלה והועברה למימוש על ידי קומנדר מילר בנסיעתו לאנגליה.

דגל הכבוד הרקום של בית הספר לקציני ים עכו

מלחמת העולם השנייה פרצה מילר נשאר באנגליה. הדגל יוצר בארץ ישדאל ונמסר בטקס רשמי על ידי מנהל הנמל מר רוג'רס לקדט-קפיטן והונף חגיגית אל על. מאז ועד סיום המנדט הבריטי הונפו על התורן שלושה דגלים דגל הימי הארצישראלי דגל בית הספר הימי ודגל הקוד היומי. לאחר קום המדינה נפסק השימוש בדגל הימי הארצישראלי. ומדי בוקר הונפו דגל בית הספר ודגל הקוד.[22]
דגל הכבוד בשנת 1955 שלחה משפחת רב חובל אנריקו לוי דגל כבוד שנרקם בידם ומומן על ידי הקהילה היהודית בטריאסט. מאז הוא מוצב במשרד המנהל. בטקס הסיום שנת הלימודים עובר למשמרת מהמחלקה המסיימת למחלקה באה אחריה.

תורן בית הספר - בעת הקמת בית הספר בשנת 1939 הוקם התורן. ועליו הונפו מדי בוקר שלושה דגלים: דגל הלאום, הדגל הימי הארצישראלי ודגל הקוד שהוחלף מדי יום. התורן הועבר עם בית הספר לעכו וניצב במקום כבוד בחזית מגרש המסדרים. התורן נושא דרך קבע את דגל בית הספר במעלן קדמי.
כיום מונף דגל המדינה בראש התורן בחגים ואירועים מיוחדים. בפינה הימנית של הצלב נישא דגל מקוד הדגלים הבינלאומי שהוחלף מדי יום. טבלת הדגלים פורסמה דרך קבע בלוח המודעות וניתן היה לשנן את המובן של אותו דגל. בפינה השמאלית של הצלב היה מועלה דגל הכבוד של אורח המבקר בבית הספר. השימוש בדגלי בקוד הבינלאומי בכלי שיט ממשיך להתקיים אך המנהג להניף דגל קוד יומי על תורן בית הספר פסק. ביזמת המדריך אלי דדון נצבעו עמודי המסדרון המובילים לחדר האוכל בדגלי הקו.

הפעמון בתקופת אניות שימש פעמון האנייה להעברת הודעות לצוות. פעמון בית הספר היה צמוד לתורן והועבר לחזית בנין הרכבת, שימש לסימון השעות וקריאה למסדר ותחילת הלימודים. הקדטים בתורנות רכשו מיומנות בצורת הצלצול. אם הזמן הוחלף בפעמון חשמלי המופעל על ידי שעון מתוכנת. הפעמון קיבל עמדת כבוד למזכרת בגן בית הספר.

קדט - תלמידי בית הספר מאז היווסדו כבית הספר הימי נקראו 'קדטים' מושג הלקוח מצי הסוחר ומציין אדם הלומד ומכשיר את עצמו להיות קצין ים. המושג נהוג במרבית האקדמיות הימיות בעולם. המונח היה רלוונטי גם בתקופות מאוחרות. בתקופת אלי רגב נעשה שימוש במושג 'תלמידים' שעם הזמן ירד ל'ילדים'. בתקופה הנוכחית חוזר לשימוש המושג 'קדט' כמותג איכות של בית הספר.

סמל – נגזר מתוך הדגל כלל את העוגן ושבעת הכוכבים. נוסף תחתיו הכיתוב "בית הספר לקציני ים" מאוחר יותר נוספה המילה עכו. בשנת 1968 לציון זכרם של כ"ג יורדי הסירה נוסף שמם לבית הספר. גרמה להוספת הכיתוב בשורה העליונה.
'תקנון בית הספר קבוע במשך השנים הוא עמוד התווך החינוכי. כולל את חובות הקדטים והתנהלות בית הספר, כללי עליה מכיתה לכיתה, פעילות מועצת הקדטים, וכללי מחויבות אישית. בניית כשירות הקדטים לקראת מילוי תפקידים בבית הספר.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכה ותג הכובע[עריכת קוד מקור | עריכה]

תג-הכובע שנקבע עם הקמתו בשנת 1938, כולל עוגן ומעליו מגן דוד מוקף בעלים. תג הכובע היה בתוקף עד שנת 1954. כחלק מתהליך שדרוג בית הספר והגדרתו כבית ספר לקציני ים, יחד עם המעבר לעכו נוצר תג-כובע חדש ובו עוגן עם מגן דוד קטן מוקף בזר עלי דפנה דק. בשנת 1974 החליט מנהל בית הספר זאב אלמוג (אברוצקי) לשנות את תג הכובע מסגרת עלים רחבה יותר סמל זה נשאר בתוקף כיום.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנון ברית קציני ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנון הקדטים שנכתב על ידי גיורא בר ממחזור י"ב 1967.

הקדט גיורא בר מגמת שיט מחזור י"ב חיבר בשנת 1966 את השיר "ברית קציני ים" שנעשה להמנון בית הספר. את הלחן חיבר המדריך החינוכי דב יונגפר. ההמנון מושר בפי הקדטים והבוגרים בכנסים ומפגשים.

טקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקס מהווה חלק חשוב במהלך החדרת המנהיגות הימית. לכל אירוע יש את צורת הביטוי האחידה והחוזרת על עצמה. מטרת הטקסיות לתת חשיבות לדברים ולהחדיר את ההכרה שדרך הביצוע חשובה ולא רק התוצאה. טקס החניכה התחלת הלימודים בבית הספר אופיינה בשנים הראשונות בטקס אלים בו היו הקדטים ממחלקה ג' גוזזים את שערות ראשם של ה'אליפים' - התלמידים החדשים לכתה אלף. למחרת היו עוברים אצל ספר בבית הספר ומשלימים קרחת. הטקס נקרא טקס הקרחות. הטקס שהיה מלווה באלימות היה נהוג כל תקופתו של אנריקו לוי ושמואל טנקוס דרש לשנותו עד שהפסיק בשנת 1962 הפסיק אותו כליל. תלמיד כיתה ד' הביאו מחאתם בהקמת מצבה "פה נקבר טקס הקרחות 1952-1964"[23]
טקס יום הזיכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שהוא אירוע מאד משמעותי.על מגרש המסדרים.

טקס לזכר הצוללת דקר שנערך בסיום משט מפרשיות, סמוך לתאריך גילוי הצוללת.

טקס השבעה לצה"ל – השנה החמשית של בית הספר הייתה אמורה להיעשות לאחר החיול לצה"ל. נוצרה הזדמנות לקיים טקס השבעה מסודר בבית הספר. המבצעים היו המחזור המתגייס והקהל היה שאר הקדטים אשר גם השתתפו בו.

טקס הסיום הוא האירוע המסיים את שנת הלימודים וחגיגה למחזור המסיים 4 שנות לימוד. האירוע נקבע מראשית השנה בעשור האחרון התקיים בתאריך קבוע של 20 ביוני. לטקס מוזמנים משפחות המחזור המסיים. מנהל בית הספר אלי רגב הזמין באמצעות עמותת הבוגרים את כל בוגרי בית הספר. בוגרים רבים מופיעים לטקס גם ממרחקים.
אורח הכבוד בטקס הוזמן מפקד חיל הים או ראש מספן הים. לפעמים הוזמנה תזמורת המשטרה. הקדטים במדים לבנים יפים ומסודרים. מחלקה ג' חמושה ברובים. במהלך הטקס נקראים המצטיינים שממוצע ציונים מעל 80% ומצטייני העל שממוצע ציוניהם מעל 90%.
כחלק מהטקס עובר דגל הכבוד של בית הספר, מהמחזור המסיים למחלקה ג' שתהיה המחלקה העליונה בשנה הבאה. לאחר הברכות של אורח הכבוד ומנהל בית הספר מתקיים מצעד מעבר בהצדעה מול בימת הכבוד. לאחר שהמחזורים הצעירים מתפנים מבצע המחזור המסיים תרגילי סדר לראווה בפיקודו של אחד מהמחזור. תרגילים שבסופם זריקת הכובעים למעלה. מכאן עוברים הבוגרים הצעירים במסלול ירידה לים כמו שהם לבושים במדים הלבנים. במקביל לפי דרישת המחזור המסיים מתקיימים זיקוקי דינור. המימון לזיקוקי דינור נעשה בדרך כלל על ידי עמותת הבוגרים כשי לבוגרים הצעירים.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורדי הסירה - בית הספר מנציח בשמו את כ"ג יורדי הסירה. אף כי אף אחד מהנופלים לא למד בבית הספר ולא היה קשר בזמן הביצוע. היזמה באה משושנה ספקטור אלמנתו של מפקד הכ"ג אשר הייתה מנהלת אדמיניסטרטיבית ושכנעה את שמואל טנקוס לצעד הזה. מאז בית הספר מתאמץ לעמוד ברמה ולתת בעצם קיומו את הכבוד הראוי ליורדי הסירה. שמותיהם של עשרים ושלושה הלוחמים העברים והמפקד הבריטי מייג'ור אנתוני פלמר, חקוקים בקיר הכניסה הראשית לבניין ההוראה. אחד מחדרי הבניין ההוראה משמש חדר זיכרון לנופלים.
כל שנה בשבוע העלמותה של הספינה נעשות פעילויות חינוכיות, כולל עבודות אישיות של תלמידים, ועצרת קדטים אליה מוזמנים גם משפחות.
ספינת האימונים של בית הספר 'ארי הים' נקראת על שמה של ספינת יורדי הסירה.

חללי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יד לנופלים -בחזית מגרש המסדרים נמצאת מציבה לבוגרי בית הספר שמסרו את נפשם במלחמות ישראל או נהרגו תוך כדי שירות ימי. המציבה מהווה חלק מהטקסים הנערכים בבית הספר. כיום רשומים בה 52 שמות. החללים במלחמות ובשירות בים מונצחים בתמונותיהם בקיר הזיכרון שבספריה.

שמות הקדטים, בוגרי בית הספר ועובדיו, אשר נפלו במלחמות ובעת השירות בים.
שנת נפילה דרגה ושם מחזור נסיבות הנפילה תמונה
קיץ תש"ב יעקב רוזנקרנץ כתה ב' ת"ש בטביעת אונייתו ממוקש באוקיינוס האטלנטי תמונה
תש"ח ישראל בדולח כתה ב' ת"ש בקרב בהרי ירושלים
תש"ח ראובן גלפמן כתה ג' תש"ח בפריצת הדרך לירושלים
תש"ח יצחק דויטשר כתה ב' תש"ח בקרב על בית מחסיר
תש"ח אמון וירטהיים כתה א' תש"ו בשיירת יחיעם
תש"ח עמנואל רוטשטיין כתה ג' תש"ד נפל עם מטוסו
תש"ח שרגא שולקיס כתה א' תש"ו בקרב בדרך למנרה
תש"ח יריב שינבוים כתה ב' ת"ש נפל עם מטוסו במבצע נחשון
תש"ח יצחק שניידמסר ה' ימי בהגנה על משמר העמק
תש"ח חננאל בריל ג' ימי בתאונה על האנייה 'קדמה'
תש"י שרגא בורובסקי ב' ימי בטביעת האנייה 'מסדה'
תשי"ז קצין שלישי אברהם יצחק סלוצקר י' ימי בתאונה באנייה 'הדר'
תשכ"ג קצין מכונה שני צבי גל מחזור ב' בעת שירותו ב'הר כרמל' טבע במהלך עבודת הנצלה של אנייה אחרת
תשכ"ז דן גרינפטר כתה ב' תשכ"ו בטביעת האנייה 'השלושה'
תשכ"ז שלמה זכריה מורה לשיט בטביעת האנייה 'השלושה'
תשכ"ח רב-סרן יהודה בן-בסט מחזור ב' בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח אליהו דוד י"א בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח אלכסנדר כהן מחזור י' בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח דוד לוי מחזור ט' בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח חיים סגל י"א בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח דב סושין י"א בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח יוסף פלוריאן י"א בטיבוע המשחתת אילת
תשכ"ח סגן צבי הר-אבן מחזור ט' בטביעת הצוללת דקר
תשכ"ח רס"ן בנימין מימון ג' ימי בטביעת הצוללת דקר
תשכ"ח סגן ראובן סנפיר מחזור ט' בטביעת הצוללת דקר
תשכ"ט רס"ן משה סגל ט' ימי נרצח בעת שירותו בחיל הים
תשל"ד מיכאל אלאור ג' תשל"א במלחמת יום הכיפורים
תשל"ד רון הרצנשטיין ב' תשכ"ט מלחמת יום הכיפורים
תשל"ד עלי קמחי י"ד מבצע ליידי בפורט סעיד, עיטור המופת
תשל"ד מתתיהו קרס ב' תשכ"ט במלחמת יום הכיפורים
תשל"ד ראובן רוטמן ג' תשל"א במלחמת יום הכיפורים
תשל"ד רון שצר ט"ו במעוז הכפר בתעלת סואץ, עיטור המופת
תשל"ה אשר מגירא י"ט נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו בחיל הים
תשל"ה שמואל עוזרוביץ י"ט נפטר בעת שירותו בחיל הים
תש"ם רב חובל אהרון מרני ה' ימי נהרג בעת מילוי תפקידו כמנהל מבואות ים
תשמ"א רב חובל אמנון שטרנברג ד' ימי נרצח על סיפון אונייתו בפיראוס
תשמ"א רב חובל גרא לוין ט' ימי בטביעת האונייה מצדה
תשמ"ב אייל נוי כ"ה נהרג במבואות צור במלחמת שלום הגליל
תשמ"ד עופר סלומון כ"ד נפל לים מדבור (כלי שיט) ולא נמצא
תשמ"ד ראובן סמולנסק-סער כ"ד התאבד במהלך שירותו בחיל הים
תשמ"ה ראובן פלצור ז' ימי נרצח על ידי מחבלים על סיפון ספינתו בלרנקה
תשמ"ו אל"ם אורי טאיץ י"ד טבע במהלך אימון
תשמ"ז רס"ן ארווין אלי שניידר ט"ו נפטר בעת שירותו הצבאי בחיל הים
תשמ"ט דוד בלן כ"ב נפטר במהלך שירותו במשטרת ישראל
תש"ן אריאל אפרת ל"ד נהרג בתאונת דרכים בעת שירותו בחיל הים
תשנ"ב סא"ל אברהם ישראל י"ז נפטר בעת שירותו בחיל הים
תשנ"ג גיא חבוט ל"ו נפטר בעת שירותו בחיל הים
תשנ"ג קצין שני אבי מיזן י"ב נהרג בתאונה על מכלית 'ניוטה' בשדה נפט מצרי
תשנ"ח דוד אורי מחזור ל' נהרג בעת מילוי תפקידו במשטרת ישראל
תשנ"ט רב חובל פיליפ עירון מחזור ו' טבע עם אונייתו מינרל דמפייר
תשס"ג איגור דרוביצקי מ"ה חובש קרבי בחטיבת הנח"ל נהרג בקרב עם מחבלים בחברון

מוקדי הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרייה עצמה נקראת על שמו של זאב שינד, המכונה דני, פעיל רכש והעפלה בארצות הברית בתקופת הקוממיות.
בנין ההוראה הראשי נקרא על שם זאב אלמוג מנהל בית הספר בשנים 1996-1973.שנרצח עם משפחתו בפיגוע במסעדת מקסים

זאב הים (רב חובל), מרכז הימאות המעשית בבית הספר הימי בחיפה, הונצח בשתי ספינות אימונים של בית הספר בשנים 1979.

מיכה סלק מגרש המסדרים נקרא על שמו של מיכה סלק מדריך בית הספר ממחזור ג' שעשה בו שימוש רב בהנחלת הגאווה ורוח הצוות של בית הספר באמצעות תרגילי סדר על אותו מגרש.

שמואל טנקוס האלוף מפקד חיל הים מורה ומנהל בית הספר מונצח באוסף ציוד ימי המוצב בחלונות ראווה בקיר הפנימי של חדר האוכל.

ניר רגב בנו של מנהל בית הספר שנהרג בפיגוע במסעדת מקסים מונצח בבית הכנסת של בית הספר הנמצא בקומה השנייה של בנין המגורים.

הצוללות רהב ודולפין - בניני המגורים של בית הספר מנציחים את הצוללות רהב ודולפין

המדריך דוד לוי - לאחרונה נחנכה בחצר בית הספר פינת גן לזכרו של המדריך הוותיק דוד לוי

ד"ר מאיר שש – המרכזיה הפדגוגית בבניין ההוראה נקראת על שמו של מורה ומנהל הוראה בבית הספר ד"ר מאיר שש.

רב חובל עמנואל קלמפרר - בין סירות המפרש של בית הספר נקראה בשנת 2006 סירה אחת בשם "קלמפי" שהיה כינויו של רב חובל בכיר עמנואל קלמפרר מורה לניווט חופי ואסטרונומי שהלך לעולמו בשנת 2005. עמותת הבוגרים בשנים 2006–2014 הנציחה את שמו על הפרס שניתן לבוגרים צעירים שהוסמכו לקצונה בצה"ל או בצי הסוחר הישראלי –"פרס למגשימי קצונה".

כיכר קציני ים - בשנת הלימודים תשע"ח הביעה עירית עכו את השלמתה עם קיום בית הספר במקומו וקראה לכיכר שלפני הכניסה כיכר קציני ים. העירייה ניצלה את ההזדמנות להפרע מישראל בן-עזרא יוצר פסל "הגולש על הגלים" על שהעמיד עצמו בתחרות לבחירות לראשות העיר, והסירה את פרי יצירתו שעמד בכיכר.

מאיר בונה הפרדס שניטע בין בניני המגורים נקרא על שמו של מאיר בונה שהיה מדריך חינוכי בשנות החמשים ועבר ללמד פיזיקה בשנות הששים בתרומת משפחתו.

הקדט יוסי בן-נעים לזכר הקדט ממחזור נ"ג שנהרג בתאונת דרכים במהלך הלימודים נקרא מתקן הגלים במעבדה לפיזיקה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה לחינוך ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1958 נרשם בית הספר לקציני ים כחברה פרטית שמניותיה בידי הממשלה. הנוגעת למשרד הביטחון, התחבורה והחינוך. בשנת 1968 הוסב השם ל"כ"ג יורדי הסירה בית הספר לקציני ים עכו".
בחודש יוני שנת 1999 הוקמה התארגנות שכוללת תחת כנפיה גם את בית הספר מבואות ים ועוד 'בית ספר תיכון מדעי חקלאי ראמה' שאינו קשור לים. שם החברה שונה לחברה לחינוך ימי בישראל (בתיה"ס הימיים). משרד החברה נמצא ברח' יהושפט 1 עכו בסמיכות לבית הספר. מנהלה הראשון היה אריה וצלר בוגר מחזור ט' של בית הספר קציני ים. שלושת בתי הספר מתנהלים כמרכזים כלכליים נפרדים.

וצלר ראה את החינוך הימי מצטמצם וחשב שצריך להחדיר למודעות את "הים כמשאב לאומי", והזמין סקר בחברת lexidale. הסקר שהוגש באפריל 2013 קובע שיש צורך רב בבוגרי בתי ספר ימיים גם למקורות המסורתיים כביטחון ותחבורה בים וכן לחקלאות ימית ומתקני קידוח.
וצלר סיים את תפקידו בשנת 2016 ומאז החברה ללא מנהל קבוע. חבר הדירקטורים נמצא בחסר. אייל קנה ממשרד התחבורה ממלא את מקום המנכ"ל. איתו בדירקטוריון אסנת אבן צור ממשרד החינוך, המדריך יעקב דיכטנברג דירקטור מטעם עובדי קציני ים עכו וחנאן חלף מטעם עובדי תיכון ראמה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הספר היה יעד לתרומות משמעותיות מנדבנים מתושבי ישראל ומחו"ל. תרומות אלה אורגנו על ידי מנהלי בית הספר ועם הקמת עמותת בוגרי קציני ים עברו גם דרכה.
עם הקמת בית הספר ב-1939 תרם ד"ר זליגמן מבריטניה את הספינה 'קאפ פילאר' אשר עקב המלחמה עוכבה ולא נמסרה.

בשנת 1949 ביקר נשיא הקרן האמריקאית למוסדות ישראל, אדוארד א' נורמן בנמל חיפה, והרים תרומה לבית הספר הימי שהיה אז בקשיים
ארגון נשים ציוניות מדרום אפריקה תרמו לחניכי בית הספר הימי בחיפה
הנדבן הנס קאהן תרם לבנית הספינות 'עתיד' ו'ארי הים'

הנדבן הנרי פישל היה יהודי חם מאד ממיאמי ארצות הברית, שלמד בבית הספר הימי בצ'יוויטווקיה עם האלוף במיל שלמה אראל. עסק בארצות הברית בעסקי כותנה והתעשר. האלוף אראל חיבר בין פישל לבית הספר, ומאז תרם כסף רב למלגות. פישל היה מגיע מדי שנה לטקס הסיום כדי להעניקן. פישל נפטר בשנת 2000 ציווה בצוואתו כ-350 אלף דולר. עבור קציני ים. בכסף הוקמה קרן מלגות על שמו לקדטים מצטיינים נזקקים. כן נקנו 2 סירות מנוע והוקם האודיטוריום בבניין 'רהב'.

בוגרי בית הספר מהארץ ומחו"ל תרמו לבית הספר דך עמותת הבוגרים. בדרך כלל ביקשו להימנע מהזכרתם. ידיד הבוגרים אלי בירבנאום מורה דרך במקצועו עניין את ד"ר בורון נדבן מלוס אנג'לס שתרם באמצעות העמותה לנושאי סיוע לקדטים.

מועדוני רוטרי בעיקר אלה שחברים בהם יוצאי חיל הים מגייסים תרומות למלגות תלמידים. נושא מקובל הוא סיוע לנסיעה להשתתפות בשביל החיים בין מחנות ההשמדה בפולין. מועדון רוטרי חיפה, בו חברים מספר בוגרי בית הספר לקציני ים ומספר בוגרי חיל הים, מעניק מזה מספר שנים ברציפות מלגות לתלמידים בבית הספר. בחירת התלמידים המתאימים לקבלת המלגה נעשית על ידי הנהלת בית הספר ובתאום עם ועדת המלגות של מועדון רוטרי חיפה בהתאם לקריטריונים שנקבעו והכוללים בין השאר: הצטיינות בלימודים, מצב כלכלי, תרומה לחברים בבית הספר, ביצוע תפקידים בבית הספר, השתתפות בפרויקטים למען הקהילה, ועוד. התרומה בסכום של מספר אלפי שקלים מדי שנה, מועברת עם רשימה שמית להנהלת בית הספר המוודאת את ניצולה הנכון של המלגה. בשנת 2018 אפשרה המלגה למספר קדטים להצטרף למסע "מצעד החיים".

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר לצי הסוחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר לצי הסוחר הישראלי בתקופת בית הספר הימי בחיפה היה מובהק. בתקופתו של אנריקו לוי קיבלו המסיימים תעודת קצין שלישי בצי הסוחר. עם הקמת הרשות להכשרה ימית של צי הסוחר בעכו בשכנות לבית הספר נפסקה ההתעניינות של מנהל הספנות בבית הספר. שרי התחבורה שביקרו בבית הספר הגיעו ללא אנשי מנהל הספנות.
בשנת 1969 ביזמתו של מנהל בית הספר שמואל טנקוס נדחה הגיוס של בוגרי שנה ד' בחצי שנה. תקופת הביניים נוצלה להפלגות בצי הסוחר במגמה לחבר בין הבוגרים לשירות הימי. חלק מהבוגרים השייטים אף הגיעו לתפקיד קצין משמרת גשר.[24] במאמציו של רב חובל צבי מריאנסקי מאגודת הבוגרים נעשה קשר ובוגרי בית הספר שביקשו להגיע לקצונה בצי הסוחר קיבלו דחית שירות ולמדו במכון להכשרת ימאים. לא נדרשו ללמוד מחדש נושאים שלמדו בבי"ס קציני ים. עמדו בבחינה במנהל הספנות והוסמכו לקצונה.
מאותו שלב שהמשרד האוצר החליט כי תקציב בית הספר יבוא ממשרד החינוך בלבד לא היה למשרד התחבורה עניין בבית הספר.

הקשר לחיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחשבה שבית הספר יהיה המקור העיקרי לקצונה הימית בחיל הים החזיקה מעמד בחמשת המחזורים הראשונים. ממחזור ח' דרש חיל הים התחייבות לשירות קבע לתקופה של חמש שנים כתנאי לקורס החובלים. לכך הייתה היענות של כמחצית הבוגרים. חיל הים פתח בגיוס מצטיינים מכל בתי הספר התיכוניים בארץ. תוכנית הלימודים קוצרה ל-4 שנים. הבוגרים שעשו שירות חובה כחוגרים תרמו רבות ליחידות בהן שירתו.
בחופשות הקיץ עלו הקדטים כקבוצה -על אניות שייטת המשחתות בעבר ואניית האימונים אח"י נגה - וקיבלו הכשרה מעשית.
משנת 1961 ועד שנת 2000 הציב חיל הים קצין בשירות סדיר בדרגת סא"ל בתפקיד מפקד הקדטים. והקשר עם חיל הים נשמר דרכו. משנה זאת עבר התפקיד לאנשים שנבחרו על ידי מנהל בית הספר לפי קריטריונים למנהלי הפנימיות במשרד החינוך. הקשר עם חיל הים נשמר דרך ראש ענף גיוס במספן כוח האדם ללא נוכחות קבועה בבית הספר.
חלק ממפקדי חיל הים טרחו והגיעו לביקור היכרות עם בית הספר כולל שיחה עם הקדטים. לאורך השנים הזמין מנהל בית הספר את מפקד חיל הים לטקס הסיום. מפקד חיל הים היה בדרך כלל נמנע ושולח את ראש מספן הים שהוא בדרגת תא"ל במקומו. בשנים האחרונות נמנע מפקד חיל הים מביקור בבית הספר וגם אינו משוחח עם המנהל. לטקס הסיום נשלחו קצינים ברמת אל"ם.

ספינות חיל הים נעשו מערכות טכנולוגיות מורכבות. לחיל צורך בכוח אדם מקצועי שיתפעל ויתחזק אותן. מהלך של משרד החינוך לביטול החינוך הטכנולוגי בישראל סגר את מרבית בתי הספר המקצועיים בארץ. בית ספר קציני ים נותר כתיכון יחידי כמעט שיש בו מגמת אלקטרוניקה ומכונה. חיל הים תומך בהמשך לימודים לרמת טכנאי ומממן את ההוצאה. ראש מספן כוח האדם אל"ם עמית פרבר ביקר בבית הספר והכריז שהוא "רוצה את כל הבוגרים בחיל הים. ומי שיכול להיות קצין שיהיה קצין"[25] כשחודש בצה"ל מעמד השוחרים ליצירת כח אדם טכנולוגי הוכנס גם בית הספר לתוכנית וקדטים מכיתה א' כבר נרשמים כשוחרים ומקבלים מעמד המזכה אותם בנסיעות חינם בתחבורה הציבורית.
לבוגרי בית הספר המעוניינים להגיע לקורס חובלים אין שום הקלות. חיל הים מקבל מצטיינים מכל בתי הספר בארץ למיון הנקרא "גיבוש" שהוא תחרות בה אין לקדטים שום יתרון. ניסיונות שנערכו להכשיר מועמדים לקראת המבדק לא צלחו. מדי פעם מצליחים אחד או שנים ממחזור להתקבל. בעמותת הבוגרים הועלה חשד שיש עוינות פנימית בחיל הים נגד הבוגרים הצעירים. הדבר עלה כאשר שני מצטיינים מבית הספר, אחד מהם גם בדרגת אמן ישראלי בשחמט, הודחו במהלך הקורס מסיבות לא עקרוניות. על רקע עוין זה בולטת גאוות בית הספר והבוגרים על זוג בוגרי מחזור נ"ה מיכל בירך ושנהב לב שהתקבלו וסיימו את קורס החובלים מחזור 126 בהצלחה.[26] המשיכו לשרת בשייטת ספינות הטילים.

בשלהי תקופת אלי רגב הפעיל חיל הים את פרויקט 'שוחרים' בו תלמידי בית הספר שהתחייבו לשירות בחיל הים קיבלו מעמד של "שוחרים" והנחות בנסיעה. כמו כן הסכים רגב לקבל לפנימייה הטכנית תלמידים בוגרי בתי ספר תיכון אחרים ולהכשיר אותם כטכנאים עבור חיל הים.

עירית עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד בן-גוריון שהיה משוכנע בצורך בבית הספר לקציני ים יעד לו מקום במרכז שפלת החוף. לראש העיר עכו יוסף גדיש נודע על הכוונה להפרדת בית הספר הימי מהטכניון. הוא יזם הצעה להעמיד את אזור תחנת הרכבת ושטח גן העיר בעכו. בן-גוריון היה קשה לשכנוע שעיר עולים וערבים לא תוכל לתרום לקציני ים. גדיש היה איתן בדעתו. הוא ידע שבית הספר יעלה את יוקרת העיר ויהווה מוקד משיכה לאוכלוסייה וגאווה לעולים החדשים.
נטען שהמיקום המוצע לבית הספר יחסום את הכניסה לעיר העתיקה. גדיש הצליח להתגבר על התנגדות אגף העתיקות ולעזרתו בא שר החינוך בן-ציון דינור, ובית הספר הוקם בעכו. העיר עכו נמצאת על מפת התיירות הזרה והפנימית. הבאת בית הספר יצרה לה מעמד חשוב בקרב אזרחי ישראל. חלק מתושבי עכו מכירים בכך. בית הספר לקציני ים אינו חלק ממערכת החינוך של העירייה. פתיחת האפשרות ללימודים בבית הספר לתלמידים אקסטרניים הוותה תחרות על תלמידים מעכו ונהריה. תלמידים מעכו הנרשמים לבית הספר לקציני ים מקטינים את התקציב המתקבל למחלקת החינוך בעירית עכו.

תביעת ארנונה שנדחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים שילמה החברה לחינוך ימי 1/3 ארנונה לעירית עכו עבור בית הספר. ובשנת 1999 לאחר פסק דין תקדימי בעליון שבניניים ומקרקעין שהבעלות והחזקה בהם היא של מוסד חינוכי, מתקיימת בו פעילות חינוכית ותכלית החזקתו איננה הפקת רווח כספי פטורים מארנונה כללית.[27] לאור זאת בקשה החברה מעיריית עכו פטור מארנונה. עירית עכו הגישה לחברה לחינוך ימי דרישה לתשלום ארנונה מלאה בדיעבד על מבני בית הספר, כולל דמי פיגורים, בהיקף של 8 מיליון ש"ח.
הדרישה נידונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה ונדחתה. השופט יוסף דר קבע בסיכומו "העותרת פטורה מארנונה ולא היה יסוד לדרישות הארנונה ממנה."[28] העירייה לא הסכימה עם ההחלטה והעלתה את הנושא לדיון בבית המשפט העליון. ב-13 בספטמבר 2004 "בעצת בית המשפט חזרו בהם המערערים מן הערעור."[29] עם זאת לא הייתה פסיקה לגבי הוצאות משפט ולא הוחזרו לחברה הוצאות שכר הטרחה ששילמה לבאי כוחה.

תוכנית הרחקה שהוזמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעירית עכו התגבש קו המחשבה שבית הספר אינו שייך למערכת החינוך העירונית והוא מהווה נטל על מנת לעשות שימוש מניב כלכלי בחוף הים. בקיץ 2014 הופתעו אנשי בית הספר לקרוא שאושרה תוכנית מתאר חדשה לעיר עכו. ובה "פיתוח טיילת בעקבות פינוי בית הספר לקציני ים בעכו.[30] שר הפנים גדעון סער אמר: אישור התוכנית יחזק את התשתית התיירותית והכלכלית של העיר. "[31] החברה לחינוך ימי בעלת בית הספר הביעה התנגדות מסודרת.

ההודעה הכתה בתדהמה את הנהלת עמותת הבוגרים שעמדה בפני החלפה. ההתנגדות למהלך התבצעה בהודעת מחאה באינטרנט והזמנה לעצומה. הבוגרים התבקשו לא רק לחתום אלא לפנות לכל מי שהם מכירים ולהפעיל השפעה. בוגרים ואנשי ציבור כאהוד גלילי הביעו התנגדות והציעו דרכים לשיתוף פעולה עם עירית עכו. ויפתח ספקטור הגדיל לעשות וכתב על כך לשרי הממשלה.

הפעילות הציבורית השפיעה והתהליך הממוסד לסילוק בית הספר נעצר. מעירית עכו התקבל מכתב ובו בין היתר "לעירית עכו אין כל כוונה לפגוע בבית הספר... ויתרה מכך בתוכניות הפיתוח ... הושם דגש מיוחד על שמירת צרכי בית הספר, והבטחת התנאים להמשך פעילותו."[32]
על בית הספר מאיימת עדיין תוכנית לבניית טיילת שתחבר את חוף הארגמן במזרח עם שער העיר העתיקה. טיילת שמשמעותה הפרדת חוף הים מבית הספר.

שיפור היחסים - כסימן לשיפור היחסים בין העירייה לבית הספר לטקס סיום שנת הלימודים תשע"ח הוזמן ראש העיר שמעון לנקרי שאף נשא דברים כאורח כבוד.

ועד ההורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו רוב בתי הספר התיכוניים מתקיימת פעילות ב"ועד הורים למען הקדט". הוועד יוזם הקלות ושיפורים בחיי התלמידים. בין היתר נתקבלו הנחות בארקיע ממחירי הטיסה לקדטים המתגוררים באילת.

עמותת הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלוקת שי עמותת בוגרי קציני ים למגשימי קצונה צעירים 2006.[י"ג]
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמותת בוגרי קציני ים

בתחילת שנות השמונים הבחין זאב אלמוג (אברוצקי) שמרבית הבוגרים מצליחים במעשיהם ויזם הקמת עמותה שתתמוך בבית הספר, כדוגמת עמותת בוגרי הריאלי והטכניון.
רב חובל לאכי אפרת היה היו"ר הראשון. ועד המייסדים כלל את אינג' ראובן וגנר, מחזור ט', שניהל למעשה את הפעילות. מלאכי אפרת העביר את תפקיד היו"ר לאלוף מיכה רם ובשנת 2006 נעשה אלי רהב יו"ר. יחד עם בן מחזורו רב חובל צבי מריאנסקי ניהלו את העמותה עד שנת 2014.
משנה זאת וכיום מנוהלת העמותה על ידי תא"ל דימ' רפי אפל ואינג' ראובן וגנר.

קשר לגופי שיט והוראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופי ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועת צופי ים היא חלק מתנועת הצופים העבריים. זוהי תנועת נוער ימית, היחידה שעדיין פועלת מבין תנועות הנוער הימיות שהיו בארץ ישראל. בתנועה קיימים 7 שבטי צופי ים – בת ים, יפו, תל אביב, הרצליה, נתניה, חיפה והמושבה כנרת. סה"כ פועלים בארץ כ-1,200 חניכים במסגרת זו.

החל משנת 1979 מקיימת האגודה הימית צופי ים, מדי שנה מחנה קיץ, על מגרש המסדרים וחוף הים של בית הספר. סירות, חניכים ומדריכים מכל הסניפים מתקבצים לפעילות רבה. בחוף הים ובמפרץ חיפה. תנועת צופי ים היא היחידה המקיימת בימים אלו מחנה ימי בסדר גודל שכזה. המתאפשר עקב המיקום הייחודי ויחסי הגומלין עם בית הספר.

מידי קיץ מרוכזים המאמצים בשבטי צופי הים לטובת המחנה הימי. צוות חלוץ נשלח מהשבטים לעכו כדי להקים את המחנה ועשרות כלי שיט עושים את דרכם בים לכיוון עכו. במחנה הימי מתקיימים קורסים לפי שכבות הגיל. שכבת ה' – עוברת קורס של 3 ימים (קורס ה'), שכבת ו' – 4 ימים (קורס ד'), שכבת ז' – 6 ימים (קורס ג'), שכבת ח' – 9 ימים (קורס ב'), שכבת ט' – 17 ימים (קורס סגני מפקדי ספינות), שכבת י' – 24 ימים (קורס מפקדי ספינות).

גולת הכותרת של המחנה ימי היא קורס מפקדי סירות – הקורס הבכיר ביותר במחנה הימי. במהלך הקורס החניכים מפליגים על סירות מדגמי לויתניות, סנוניות וקרוולים ועוברים חוויות מחשלות. מטרות הקורס הן: להכשיר את החניכים לפיקוד על סירת מפרש עד אורך 12 מטר. בהסמכתם יקבלו רישיון משיט מס- 21. לפתח בנוער השואף לים את כישורי המנהיגות ולהקנות להם את ערכי הימאות. במהלך הקורס החניכים מתאמנים בחתירה, מפרשנות, פיקוד על כלי שיט, מקרים ותגובות, החפה ויציאה בגלים ועוד. באחד מימי תחילת הקורס המדריכים מעירים את החניכים בהפתעה קצת לפני אור ראשון, יורדים לסירות יוצאים לים וחותרים עד חיפה וחזרה. בהמשך הקורס יוצאים החניכים להפלגה ארוכה לאורך כל חופי הארץ, הכוללת כניסה לכל אחת מהמעגנות והמרינות בחוף הים התיכון.

חוג למדעי הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רגב קיים קשר טוב עם החוג ללימודי הים באוניברסיטת חיפה. בשנת 2013 נענה לבקשתו של יעקב כהנוב לקיים מוקד התארגנות לחפירות הארכאולוגיות שנעשו בחוף עכו. בהמשך הביאה ההתארגנות לבנית הרפליקה של הספינה העתיקה ממעגן מיכאל בסככת הסירות על חוף הים.
שתוף הפעולה עם אוניברסיטת חיפה נעשה באמצעות פרופ' יעקב כהנוב. הוכנה תוכנית שבית הספר ישמש כבסיס קדמי של החוג לציבליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה. נושא שת"פ עם אוניברסיטת חיפה וקציני ים עכו הוצג לנשיא אוניברסיטת חיפה- עמוס שפירא בזמנו, שלא קיבל את התוכנית מסיבותיו הוא.
התרומה של בית הספר לאוניברסיטת חיפה, במהלך שנים רבות- בצוע משלחות חקר לבדיקת ספינות טבועות במרחב הימי בקרבת בית הספר. למשלחות המחקר במהלך השנים הצטרפו קדטים ממגמת מדעי הים לסיוע בצלילה ובהפעלת סירות.
רפליקה הספינה העתיקה ממעגן מיכאל נבנתה במשך כשלוש שנים במתקני בית הספר שהועמדו לרשות האוניברסיטה במחיר סמלי.
תרומתה של אוניברסיטת חיפה לבית הספר הייתה שיפוץ סככת בניית הסירות בצורה מעולה. וגם בליווי עבודות מחקר של קדטים במגמת מדעי הים,

מועדון שיט הפועל-זבולון עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 נענה המועדון לבקשת עמותת שיט עכו ואפשר בנית מגלש סירות לכיוון חוף בית הספר דבר שהקל מאוד את הפעילות.

חברת רפאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביזמתו של נלסון לוי בוגר מחזור כ"ג המשמש קצין הביטחון ברפאל - מערכות לחימה מתקדמות. אימצה החברה קדטים מבית הספר. התרומה של "רפאל" לבית הספר נעשתה במספר תחומים: שעורי עזר לתלמידי 5 יחידות לימוד מתמטיקה ופיזיקה. סיוע רב ל"יזמים צעירים" בליווי הפרויקט, הנחייתו וציוד שנתרם לכתת היזמים. בקורי קדטים ממגמת האלקטרוניקה, ב"רפאל". הזמנות צוות וקדטים לאירועי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות.

אירועים בחיי בית הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת לימודים\תאריך נושא האירוע תוצאה
8 ביוני 1937 הכרה בצורך כינוס ראשון של הליגה הימית העברית נציגי על האנייה 'הר ציון' בנמל חיפה להפוך את הימאות למקצוע הנלמד בבתי ספר.
31 במאי 1938 כספים כינוס בעלי משרדי נסיעות לגביית תלושים של 50 מיל ארגוני נוער הפיצו תלושים וגבו תרומות
18 באוקטובר 1938 פתיחת בית הספר טקס פתיחת בית הספר הימי בטכניון בחיפה
ינואר 1939 סגל הקצין הבריטי לוטננט סטיבנסון מילר הגיע לנמל תל אביב התקבל בברכה על ידי המורים.
מרץ 1939 כלי שיט הגיעו שתי סירות תרומת החבל הימי מאנגליה והוקם צריף בנמל לאחסונם החלו אימוני השיט המעשי.
29 במאי 1939 מסורת ברדין מעלה הצעתו לדגל בית הספר עוגן לבן על רקע כחול.
5 ביוני 1939 בעיית ביטחון הדרך לנמל עוברת בשכונה ערבית מסוכנת הוחלט להעביר את אחת הסירות ליד צריף זבולון.
1 בספטמבר 1939 מלחמת העולם לוטננט מילר גויס לצי המלכותי הבריטי פתיחת שנה ב עם 60 תלמידים.
1940 סגל זאב הים (רב חובל) קיבל את ניהול מחלקת השיט קדטים מפליגים בשולות מוקשים בריטיות.
יולי 1940 פעילות קיץ מחנה ימי באגם כנרת בחוף גינוסר פעילות שיט רבה.
מרץ 1941 מסורת טקס קבלת דגל בית הספר הדגל נמסר על ידי מנהל נמל חיפה מר רוג'רס
קיץ 1942 סיום שנה בחינות גמר למחזור א 5 שייטים, 9 מכונאים5 מפעילי רדיו ו-5 בוני סירות.
30 בדצמבר 1942 סיום שנה טקס חלוקת תעודות גמר
תש"ג מגמות ביטול מגמת בוני סירות אף כי הבוגרים היו מוצלחים.
24 יוני 1946 כלי שיט כניסה לנמל אלכסנדריה עם הספינה 'ארלוזורוב' קבלת הספינה 'ולדורה' שנרכשה על ידי החבל הימי עבור בית הספר.
אוגוסט 1947 הפלגות הפלגת קדטים ב'ולדורה' בפיקוד שמואל טנקוס לקפריסין ורודוס הפלגה רצופת תלאות בים סוער
יולי 1948 מגורים קבלת צריפים במחנה בת גלים הבריטי שפונה הקמת הפנימיה.[33]
16 בפברואר 1950 מעבר הפנימיה עוברת ממחנה בת גלים למלון וינדזור ברח' ההר כיום שדרות הציונות
ספטמבר 1951 הווי ומסורת טקס הקרחות לתלמידים החדשים בתחילה בסוד והפך למסורת
4 בספטמבר 1951 הנהלה ד"ר גרשון אהרוני מוסר את ניהול בית הספר לרב חובל אנריקו לוי
18 בנובמבר 1951 הפגנה קדטים במדי בית הספר הצטרפו להפגנת הימאים השובתים מול עירית חיפה נדרשה פעולה דחופה למנוע הישנות המקרה.
28 בנובמבר 1951 כלי שיט החלטת ועד הנאמנים לפרק ולמכור את האנייה 'ולדורה' לאחר שלא נעשה בה שימוש מפסח תש"י.
17 יוני 1952 שדרוג ועדה משותפת בראשות אלוף שלמה אראל מגישה צורך לבית ספר ימי משותף לצי הסוחר וחיל הים הוא בית הספר לקציני ים.
24 באוקטובר 1952 החלטת ממשלה ראש הממשלה דוד בן-גוריון מקבל את המלצות הוועדה
1953 הנהלה תפקיד חדש "מפקד קדטים" סא"ל מיל' יהודה קלאוז
ספטמבר 1953 עיצוב המנהיגות פורסם התקנון לקדטים
24 באוקטובר 1954 החלטת ממשלה הקובעת את הבעלות על בית הספר והחברים בדירקטוריון 3 למשרד הביטחון, 2 למשרד החנוך ו-2 למשרד התחבורה.
7 בדצמבר 1957 סיום מחזור מחזור א' מסיים את קורס חובלים ה'
3 באוקטובר 1958 רישום "בית הספר לקציני ים עכו" נתאגדה ואושרה על פי פקודת החברות חברה בע"מ מספר חפ/18989
31 במרץ 1960 ניהול רב חובל אנריקו לוי מעביר את הניהול לאלוף שמואל טנקוס מסדר פרידה מול כל הקדטים.
1962 כלי שיט ספינת המשטרה מ.ח. 14 נמסרת לבית הספר הושטה מנמל חיפה לנמל עכו.
1964 מסורת מנהג הקרחות לאליפים בוטל
6 במאי 1968 שינוי שם החברה "בית הספר לקציני ים, עכו" שינתה את שמה ותקרא "כ"ג יורדי הסירה בית הספר לקציני ים עכו"
תש"ל מנהגים ומשמעת בוטלה שיטת הנקודות השליליות, ובוטל סדר הישיבה בשולחן שולחן קדטים מאותה מחלקה.
1972 תנאי מגורים נפתח בנין מגורים חדש ארבעה קדטים בחדר
תשל"ב מגמות לימודים פתיחת מסגרת לימודים על-תיכוניים מגמת מכונה מגמת שייט הפליגו בצי הסוחר וקיבלו דחיית שירות צבאי.
אוגוסט 1973 ניהול סא"ל מיל' זאב אלמוג (אברוצקי) מקבל את הניהול [י"ד]
תחילת 1977 מימון משרד הביטחון הפסיק להעביר את חלקו בתקציב ביטול תקן מפקד קדטים לסא"ל מחיל הים.
1979 כלי שיט בתרומתו של האנס קאהן נרכשה האונייה אקרבורג שנרשמה לבעתות בית הספר בשם "רב חובל זאב הים".
תש"ם מגמות לימודים תחילת למודי מגמת אלקטרוניקה
יוני 1982 בוגרים רישום עמותת הבוגרים לפי חוק העמותות
1986 כלי שיט מכירת האונייה 'זאב הים' עקב הוצאות אחזקה גדולות תכנון בנית ספינות 'עתיד' ו'ארי הים' בבית הספר.
10 במאי 1990 כלי שיט השקת הספינה 'עתיד' נבנתה בבית הספר בתרומת האנס קאהן.
קיץ 1991 כלי שיט הפלגה ראשונה של 'זאב הים' החדשה בדגל בית הספר לקציני ים
מאי 1993 כלי שיט השקת הספינה 'ארי הים' נבנתה בבית הספר בתרומת האנס קאהן.
20 ביוני 1996 הנהלה סא"ל מיל' זאב אלמוג (אברוצקי) מוסר את הניהול לסא"ל מיל' אלי רגב במהלך טקס סיום שת הלימודים תשנ"ו
1996 קיצוץ תקציבים תקציבי משרד הביטחון ומשרד התחבורה קוצצו תקציב של 23 מיליון ירד ל-18 מיליון.
29 בינואר 1997 מגמות לימודים מימוש הוספת מגמה למדעי הים
1997 כלי שיט 'זאב הים' החדשה נמכרה עקב הוצאות התחזוקה הגבוהות
יולי 1998 הפלגה הפלגה עם שבתאי לוי (קצין) לסלוניקי בספינות 'עתיד' ו'מבואות-ים'
תש"ס תוכן נפתחה מגמת לימוד מדעי הים מחזור מ"ז ראשון
30 במאי 1999 ניהול אלוף שמואל טנקוס פרש מראשות מועצת המנהלים במקומו אלוף אברהם בוצר
22 ביוני 1999 שינוי שם "כ"ג יורדי הסירה בית הספר לקציני ים עכו" שינתה את שמה ותקרא בשם: "החברה לחינוך ימי בישראל (בתיה"ס ימיים)"
28 במרץ 2000 מגמות החלטת מועצת המנהלים לאפשר תלמידים אקסטניים
טבת תשס"ב פרסים בית הספר מקבל את פרס החינוך לשנת תשס"א טקס בבית הנשיא משה קצב
18 בספטמבר 2003 חגיגת יובל ששים וחמש שנה לבית הספר כנס בוגרים וסגל מכל השנים
תשס"ד תלמידים קבלת תלמידים אקסטרנים לבית הספר 6 תלמידים תושבי עכו ונהריה.
ינואר 2006 בוגרים רב חובל צבי מריאנסקי ותא"ל מיל' אלי רהב מקבלים את ניהול העמותה "כל הבוגרים חברים".
יולי 2008 הפלגה הפלגת קדטים לסלוניקי בספינות ב 'עתיד' ו'ארי הים'
13 בספטמבר 2012 התאגדות מתוקנת החברה לחינוך ימי בישראל (בתיה"ס הימיים) נרשמה בפנקס החבות לתועלת הציבור בשם: "החברה לחינוך ימי בישראל (בתיה"ס הימיים)" (חל"צ}"
תשע"ה מגמות חינוך סגירת המגמה לשייט
20 ביוני 2016 החלפת מנהל ד"ר עפרה שטיין קיבלה את הניהול מסא"ל אלי רגב במהלך טקס הסיום למחזור ס"א

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבואות ים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דגל בית הספר לקציני ים
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עמותת בוגרי קציני ים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפורה רומן, הצעירה והים על הקדטית מירב מיצד[ט"ו] לאשה, 25 בדצמבר 1989.
  • נחמה ליאור, נערה בין שמים ומים, לאשה, 1 ביולי 1991.
  • יובל פלג שוברת את הגלים על הקצינה הימית עדי אלעזרי (לנדסמן בעת הלימודים) ידיעות אחרונות 22 בספטמבר 1997.
  • שמחה בינות, בים דרכך ושביליך במים רבים, יובל לבית הספר לקציני ים עכו, הוצאת בית הספר לקציני ים, ספטמבר 2003.
  • מרדכי ניומן, פרק בית הספר לקציני ים – עכו בישראל והים אסופה, הוצאת ספרים מ, ניומן בע"מ, בשיתוף עם חבל ימי לישראל עמ' 206–210.
  • הלל ירקוני, הים האנייה ועם ישראל הוצאת פרדס, 2009, עמ' 50–52.
  • יונתן ארבל וד"ר אלעד פלד, מקצועות הים- השקעה בעתיד הימי של ישראל מחקר עבור החברה לחינוך ימי בישראל, אפריל 2013.
  • צבי מריאנסקי, נאצים פיראטים וג'נטלמנים של הצי - זיכרונותיו של רב חובל בצי הסוחר, בהוצאת המחבר, 2013, עמ' 46–67
  • דוד בר יוסף, צעירים בלבן, בית הספר לקציני ים ממשיך להיות פס הייצור האיכותי של החיל, "בין גלים" מגזין עמותת חיל הים, גיליון אוקטובר 2014.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמאל לימין: ד"ר נפתלי וידרא, ד"ר שלמה ברדין, ד"ר שלמה קפלנסקי, ה' זיליסט.
  2. ^ ליד המנהלת תא"ל דימ' אלי רהב יו"ר עמותת בוגרי קציני ים לשעבר.
  3. ^ נתון לא ברור הנמצא בבדיקה
  4. ^ המקור הורי התלמידים. בשלב זה הנהלת בית הספר שומרת דיסקרטיות מלאה על הנושא.
  5. ^ סול אדלר הוא אביו של הסופר מייק אלדר תלמיד מחזור ט' בבית הספר לקציני ים.
  6. ^ מימין לשמאל:מנחם פרמולניק, מילה ברנר אבינועם ברקר, זאב הים, אורי גרשום ויקותיאל פיק.
  7. ^ משמאל לימין: ד"ר סולובייצקי, ד"ר קפלנסקי, ד"ר אהרוני, ד"ר וידרא, משה פומרוק, ה' זיליסט, ר/ח זאב הים.
  8. ^ יושבים, מימין לשמאל: ראשון טרם זוהה, במרכז, רב אלוף יעקב דורי, יו"ר מועצת המנהלים משמאל משה פומרוק, יו"ר החבל הימי לישראל. עומדים, מימין לשמאל: יעקב יפה, המנהל האדמיניסטרטיבי; זאב הים (רב חובל); לא מזוהה; שילה, נציג משרד הביטחון, שנעשה מאוחר יותר ליו"ר מועצת המנהלים בעצמו; ר/ח אנריקו לוי, סא"ל יצחק גזית מחיל הים ומפקד הקדטים סא"ל יהודה קלאוז.
  9. ^ השנה הראשונה נחשבה כשנת חניכות התלמידים נקראים 'אליפים' וחבשו כובע דומה לחוגרי חיל הים.
  10. ^ שיטת הנקודות השליליות הופעלה בבתי ספר לקציני צי ארצות הברית הצמודים לאוניברסיטאות בזמן מלחמת העולם השנייה. שם ב-50 נקודות היה הקדט נפסל ומפסיק את הכשרתו לקצונה.
  11. ^ קדטים מחלקה ג' במדים רגילים וכומתה נראים פחות חגיגיים
  12. ^ מימין לשמאל: רוברטו דיקפואה, זאב אלמוג (אברוצקי), אנריקו לוי זכרונם לברכה וניר בוים יבדל לחיים ארוכים,
  13. ^ מימין לשמאל: אלי רהב סגן גל ראשינסקי, סגן גלי גולדמן, סגן נשאב מלחם.
  14. ^ בהמלצת מפקד חיל הים בנימין תלם לאחר שדוד מימון (רב חובל) התפטר
  15. ^ מירב מיצד ז"ל הלכה לעולמה ממחלה פתאומית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המקור האתר הרשמי של בית הספר.
  2. ^ דניאלה רן, מילה ברנר, קיבוץ דליה, 2003 עמ' 48–49.
  3. ^ שמואל ינאי ויוסף אלמוג, השערים פתוחים אסופת זכרונות העפלה 1948-1945הצאת קרן פלי"ם 2001 עמ' 15.
  4. ^ דניאל רוזן, גדעונים הוצאת 'העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב', 2017 עמ' 320.
  5. ^ שמחה בינות עמ' 27.
  6. ^ החלטת הממשלה 24 באוקטובר 1954 סעיף 18 ע'32
  7. ^ נפתח בית הספר לקציני-ים בעכו, דבר, 21 באוקטובר 1954
  8. ^ הרמן ווק המרד על הקיין, הוצאת טברסקי, 1954, עמ'35-34.
  9. ^ צבי מריאנסקי, עמ' 62.
  10. ^ צבי מריאנסקי ע' 53.
  11. ^ טנקוס - מנהל ביה"ס הימי; אנריקו לוי - לנמל אילת, מעריב, 6 במרץ 1960
  12. ^ שמחה בינות, בים דרכך ושביליך במים רבים, יובל לבית הספר לקציני ים עכו, הוצאת בית הספר לקציני ים, ספטמבר 2003, ע' 44-47.
  13. ^ זאב אלמוג מונה למנהל בית הספר לקציני ים בעכו, דבר, 16 באוגוסט 1973
  14. ^ זאב אלמוג, אמרי שפר בשירות הימי באתר משמר המורשת הימית.
  15. ^ שחר פודולי הפלגת הבתולין של "מ.ח. 14" תחת דגל בית הספר בעלון הקדטים 1962 משוחזר אצל שמחה בינות ע' 40.
  16. ^ רואה חשבון לחמני דו"ח שנת 1997.
  17. ^ שמחה בינות יובל לבית הספר לקציני ים עכו עמ' 55-56.
  18. ^ "קשר ימי" גיליון מס' 1 תשנ"ז- 1997.
  19. ^ שמחה בינות ע' 55
  20. ^ יוחאי פלצור, אמרי שפר בשירות הימי באתר משמר המורשת הימית.
  21. ^ רינת ריבק פרסי יד ושם למפעלים חינוכיים תשס"ט
  22. ^ שמחה בינות, עמ' 8, 11.
  23. ^ שמחה בינות, עמ' 40.
  24. ^ זכרונות יעקב גורן בוגר מחזור באתר משמר המורשת הימית.
  25. ^ פרסום באתר עמותת הבוגרים.
  26. ^ ליאור אל-חי וגואל בנו, ספינת האהבה ידיעות אחרונות 14 במרץ 2013.
  27. ^ פקודת מסי העיריות ומסי הממשלה (פיטורין) 1938, סעיף 4(א)( IV)
  28. ^ בית השפט לעניינים מנהליים בחיפה עתירה מנהלית 000725/02 מ23/10/2003.
  29. ^ פסק דין בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מנהליים, עע"ם 10511/03
  30. ^ מודגש במקור.
  31. ^ דוברות משרד הפנים, אושרה תוכנית מתאר חדשה לעכו הודעה לתקשורת, 14 ביולי 2014.
  32. ^ ד"ר מיכל סופר, התוכנית לפיתוח טיילת החוף הדרומי בעכו, מנהל הנדסה עירית עכו, 11 באוגוסט 2014.
  33. ^ מאמר בעיתון הצופה 26 ביולי 1948.