בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן
.JPG) | |
| החווה לחינוך חקלאי בפתח תקווה, לשעבר בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן | |
| בית ספר | |
|---|---|
| על שם |
רוזה כהן  |
| תקופת הפעילות |
1934–הווה (כ־90 שנה) |
| מייסדים |
רוזה כהן |
| מיקום | |
| מיקום |
קפלן 38 |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°05′02″N 34°52′03″E / 32.084°N 34.867527777778°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן | |
  | |
.JPG)
בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן בגבעת השלושה הוא בית הספר המחוזי הראשון של זרם העובדים. נוסד ביוזמת רוזה כהן, אמם של יצחק רבין ורחל רבין-יעקב, כבית ספר המשך לבתי החינוך לילדי העובדים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר נפתח בסתיו 1934 בקיבוץ גבעת השלושה הישן (כיום בפתח תקווה). בתחילה הוקם בית הספר באופן זמני בתוך הקיבוץ כמוסד דו-שנתי שממנו המשיכו תלמידים רבים לבית הספר החקלאי כדורי. לאחר שנמצאה עבורו קרקע מתאימה ליד הקיבוץ, הפך בית הספר למוסד ארבע שנתי ולמקום לימוד של מספר ענפי משק חקלאיים: גידולי שדה, גפן, הדרים, לול, רפת, עיזים ומכוורת. בית הספר איפשר מגורים בתנאי פנימייה והתאפיין ברוח החלוציות והיצירה, בחינוך לעבודה, בחיי חברה עשירים ובעיצוב דמות המפעל החינוכי מתוך התלהבות, מסירות ואמונה. לימודי הטבע נלמדו מתוך מגמה ליצור קשר נפשי לטבע ולמולדת. על בית הספר ותלמידיו נרקמו סיפורים וצ'יזבאטים כמיטב מסורת הפלמ"ח.
רבים מבוגרי בית הספר המחוזי התגייסו לפלמ"ח והיו מעורבים בתחומי הביטחון, התיישבות, ההווי, הכתיבה וכן בהנהגת המדינה[1].
מנהל בית הספר היה יהודה ארליך ועל סגל המורים נמנו: מרדכי פרידמן, יצחק דמיאל, שמואל יוסף פנואלי, זאב זמירי, יהושע קוגלר, שמואל שלמון, יהודה מלין, ברוך אייזנשטדט, יוסף בורשטיין, יוסף קריספין ומאיר כהן.
בית הספר נסגר עם פרוץ מלחמת העצמאות. המשיך אותו בית המדרש למורים וגננות בגבעת השלושה - לימים סמינר ע"ש אליעזר שיין. כיום פועלים במקום חווה לחינוך חקלאי ולימודי הסביבה לילדי פתח תקווה, בית ספר ארצי לעובדי חינוך ונוער של משרד החינוך וכן מוסדות אזוריים נוספים.
רבים מתלמידי בית הספר המחוזי והסמינר נפלו במלחמות ישראל[2].
המאבק לשימור המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-21 הגישה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של פתח תקווה המלצה לשנות את ייעוד הקרקע כדי לאפשר בנייה רוויה למגורים במקום. מספר גופים (וביניהם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, החברה להגנת הטבע, השדולה החברתית-סביבתית בכנסת, עמותת "פתח תקווה זה אני", עמותת אדם טבע ודין ואחרים) הגישו התנגדויות לתוכניות בתמיכת עצומה שנחתמה על ידי רבים מתושבי העיר. ב-2007 החליטה הוועדה לשימור אתרים בפתח תקווה לפעול לשימור המקום[3]
אתרים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיתוף עיריית פתח תקווה והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל הוכרז שטח החווה החקלאית כאתר מורשת והוצבו בו מספר שלטים כחולים של המועצה שמוסרים מידע על המבנים ההיסטוריים במקום:
-
הדיר -
הרפת -
בית האימון לאפרוחים -
כיתות הלימוד -
שדרת הדקלים והגרווילאות -
הפנימייה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כנס תלמידי ובוגרי בית הספר המחוזי גבעת השלושה, 29.5.2007
- החווה לחינוך חקלאי ולימודי סביבה - פתח תקווה, באתר משרד החינוך
- בית הספר החקלאי בפתח תקווה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בין תלמידי בית הספר לאורך השנים ניתן למנות את יצחק רבין, רחבעם זאבי, מאיר עמית, רפי איתן, ישעיהו גביש, משה נצר, נתן יונתן, חיים גורי, שאול ביבר, מתי מגד, נמרוד אשל, זאב חבצלת, רחל רבין-יעקב, את מקבלי אות גיבור ישראל רון פלר, יאיר רחלי וצבי זיבל, ואת מקבל עיטור העוז אהרון יואלי
- ^ בין הנופלים ניתו למנות את שלמה מילר, חיים בן-דור, יונה לוין, נועם פסמניק, בן עמי פכטר, עמירם אוברפירסט, יוסף סימבול, עמינדב הלפרין, ראובן פיטל, מנשה גרינשטיין, יחיאל ריוין, אורי ארליך, יהודה צפתי, יצחק ארליך, דב יששכר-רובין, מנחם סובול, צבי זיבל, יאיר רזניק, יורם זינגר, זיוי צפרירי, חיים אטלס ואחרים
- ^ דוד הכהן, החווה החקלאית בפ"ת לא תהפוך לבניין מגורים, באתר ynet, 31 בינואר 2007