לדלג לתוכן

בית הספר להגנה אווירית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית הספר להגנה אווירית
סמל בית הספר להגנה אווירית
סמל בית הספר להגנה אווירית
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"לצה"ל צה"ל
סוג יחידת הדרכה
בסיס האם בית הספר להגנה אווירית
פיקוד
יחידת אם מערך ההגנה האווירית
מפקד נוכחי אל"מ גלעד מלכא

בית הספר להגנה אווירית 883 (ר"ת: ביסל"א, לשעבר: ביסנ"מ 883 - בית הספר לנ"מ), הנקרא גם מחנה משאבים, הוא בסיס הדרכה להגנה אווירית של חיל האוויר הישראלי. בית הספר ממוקם בצפון הנגב המערבי, בסמוך לקיבוצים טללים ומשאבי שדה.

עד לאמצע שנות ה-90, שכן הבסיס במרכז הארץ, סמוך לשדה התעופה הרצליה. הוא הועבר לנגב כחלק ממדיניות צה"ל ובשל מחסור בשטחי אש לאימונים.

ראשית ביסנ"מ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של בית הספר להגנ"א (הגנה אווירית) הייתה בבית חרושת לספירט בחולות הרצליה. לפני הקמת המדינה וחודשים ספורים לפני הכרזת המדינה הגיעו ארצה תותחי הנ"מ הראשונים, ובמקום נפתח מחנה אימונים ראשי לתותחנות נ"מ. המחנה הוקם ופעל בתנאי מחתרת מלאים, בשל החשש משלטונות המנדט הבריטי. בשנת 1953 פורסם צו הקמה לבית הספר לנ"מ בהרצליה ובתחילת ימיו נקרא בית הספר לנ"מ (ר"ת: ביסנ"מ). הגדוד הראשון החל את דרכו כגדוד תותחי נ"מ כבד 3.7 אינץ' מכווני מכ"ם, כאשר הוא כפוף פיקודית לחיל האוויר ומקצועית לחיל התותחנים. סוללה סדירה ראשונה הוקמה בשנת 1955 והוצבה במחנה יונה במטרה להגן על אזור תל אביב. בעת מבצע קדש התווספה לה סוללת חיילי מילואים. ובשנת 1957 הוקמה סוללה שלישית, אף היא סוללת מילואים. באוגוסט 1964 החלה הסבת גדודי הנ"מ של החיל לתותחי 70-L בקוטר 40 מ"מ, אשר נקלטו בסוף שנת 1962. הגדוד היה הראשון שהחל בהסבה. במקביל הוטל על הגדוד להסב סוללות ותיקות של גדודים אחרים לתותח החדש, להקים עבורם סוללות L-70 חדשות ולבצע קורסי הכשרה החל משלב הטירונות ועד קורס הקצינים המתקדם (קורס מפקדי סוללות). הכשרת הצוותים התבצעה עד לשלב זה בבסיס ההדרכה של חיל התותחנים. ביולי 1976 ניתן תוקף רשמי לפעילות העיקרית של הגדוד ושמו שונה לביסנ"מ (בית-הספר לנ"מ). תקן מפקד ביסנ"מ הועלה לדרגת אל"ם. בסיס הקבע של הגדוד הוקם בסמוך לשדה התעופה הרצליה.

ב-1 בדצמבר 1970 צורף הנ"מ הקני לחיל-האוויר מחיל התותחנים. ההיטמעות ההדרגתית נתנה את אותותיה בלבושם של חיילי הנ"מ שכבר חבשו כומתות חיל-אוויר, אך המשיכו ללבוש מדים בצבא ירוק. בפברואר 1971 התמזג מערך הנ"מ כולו בחיל האוויר.

מהרצליה למשאבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות להעברת בית הספר לנ"מ לנגב הוצעו עוד בשנות ה-60. תוכנן כי בשנת 1967 יועבר הבסיס לשטח אש בסמוך לבסיס חצרים זאת על פי החלטת הרמטכ"ל יצחק רבין, בהמלצת מפקד חיל האוויר מוטי הוד. החלטה זו בוטלה לאחר שהתברר שאין אפשרות, מבחינה ביטחונית, להגדיר שטחי אש חדשים בקרבת המיקום המוצע לבית הספר לנ"מ. תוכנית העברת בית הספר לנ"מ מומשה רק בשנות ה-90. ב-28 באוגוסט 1992 הורה מפקד חיל האוויר, הרצל בודינגר, לבחון את האפשרות לאיחוד ביסנ"מ עם אחד מאגדי הנ"מ, זאת בעקבות השינויים בסדר כוחות הנ"מ. ב-31 באוגוסט 1993 נסגר ביסנ"מ בהרצליה וב־12 בספטמבר 1993 נפתח מחדש בטללים[1] (בשטח שהתפנה בהרצליה נוסד באותה שנה "המרכז הבינתחומי הרצליה"), תוך איחודו עם אגד נ"מ 170.

ב-11 בינואר 2011 כחלק משינוי שמו של מערך הנ"מ למערך ההגנה האווירית (בראשי תיבות: הגנ"א), שונה שמו של בית הספר לנ"מ לבית הספר להגנה אווירית (בראשי תיבות: ביסל"א). בביסל"א מתקיימות מספר הכשרות: טירונות בסיסית לטירוני מערך ההגנה האווירית, הכוללת הכשרה רובאית (03) הנמשכת כחודשיים ולאחר מכן עוד חודשיים של הכשרה מקצועית למערכת הנשק של החייל: פטריוט (יהלום), חץ, קלע דוד (שרביט קסמים), גילוי להתראה וכיפת ברזל. מגמת מקצועות בביסל"א אחראית על הכשרה בסיסית. בתוך המגמה ישנו מסלול אימונים והכשרות האחראי להכשיר את החיילים למיירטים לאחר תקופה של כשמונה חודשים בסוללות בכל רחבי הארץ. מגמה נוספת בבית הספר נקראת מגמת פיקוד ותפקידה להכשיר את הלוחמים לתפקיד פיקודי. הקורסים השייכים לאותה מגמה הם קורס מפקדי כיתות (מ"כים), השלמה חילית לאחר קורס קצינים בבה"ד 1 וקורס מפקדי סוללות. בביסל"א פועלות כיום עוד טייסות רבות ומגוונות התומכות בהדרכה ובלוחמים בהן טייסת תחזוקה ותקשוב, הדרכה ותעופה, מנהלה, מגמת פיקוד והטייסת החדשה שנפתחה בינואר 2017 מלה"מ 820.

ב-2012 זכתה היחידה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.

ב-18 בספטמבר 2017 הוקם בביסל"א מחנה קבע של צבא ארצות הברית. זו פעם ראשונה שנחנך בסיס אמריקאי בשטחי בסיס צה"לי.[2][3] בבסיס משרתים כ-40 חיילים אמריקנים, המסונפים לפיקוד מרכז של ארצות הברית.[4][5][6]

בשנת 2016 אושרו תוכניות להקמת מרכז מורשת מערך ההגנה האווירית בסמוך לביסל"א.[7]

יחידות כפופות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסמל החדש של הגדוד 137, מ-2017
סיכת גדוד 137 משנת 1968

גדוד 137 הוקם בשנת 1966, הפעיל את מערכת הנשק "הוק" ונסגר בשנת 1976. הוא הוקם מחדש בשנת 1999 כגדוד ההדרכה של בית הספר להגנה אווירית (ביסל"א).

ב-24 באפריל 2017 לאור ההחלטה להקים את גדוד 137 מחדש כגדוד כיפת ברזל שני האחראי על הגזרה הצפונית, עזב הגדוד את ביסל"א ובספטמבר 2017 נפתח הגדוד מחדש כגדוד "כיפת ברזל" הצפוני.

בשנת 2001–2014 היה ביסל"ח 314 כפוף לביסנ"מ. הבסיס שוכן ליד בסיס חצרים, וב־2014 הוכפף לבסיס עובדה.

גדוד קשר 533

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2009 נקלט גדוד קשר 533 בכוחות הנ"מ. בינואר 2010 עבר הגדוד מבח"א 27 בשדה התעופה לוד לביסנ"מ.[8]

מפקדי ביסל"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה הערות
סא"ל איתן שלום 1966 – 1971
סא"ל אברהם אורן 1971 – 1974
סא"ל אפרים רונן 1974 – 1977
אל"ם אליהו ברוך 1977 – 1981
אל"ם אבי שגיב 1981 – 1984
אל"ם צבי מאור 1984 – 1987
אל"ם אורי רם 1987 – 1988 לימים מפקד כוחות הנ"מ
אל"ם יצחק בירן 1988 – 1990 לימים מפקד כוחות הנ"מ
אל"ם בני כהן 1990 – 1992
אל"ם גלעד רמות 1992 – 1993 לימים מפקד כוחות הנ"מ
אל"ם יוסי הורביץ 1993 – 1995
אל"ם יאיר דורי 1995 – 1997 לימים מפקד כוחות הנ"מ
אל"ם שמואל קרא 1997 – 1998
אל"ם מתתיהו סמימי גולן 1998 – 2000
אל"ם אודי כהן 2000 – 2003
אל"ם חיים מוריה 2003–2006 פיקד על החטיבה הכחולה בביצוע תוכנית ההתנתקות[9]
אל"ם דורון גביש 2006–2008 לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
אל"ם יריב שנפ 2008–2010
אל"ם יוני סיידה מרום 2010–2013
אל"ם רן כוכב 2013–2015 לימים מפקד מערך ההגנה האווירית ודובר צה"ל
אל"ם חמי בראל 2015–2017
אל"ם לירן כהן 2017–2019
אל"ם גלעד בירן 2019–2021 לימים מפקד מערך ההגנה האווירית
אל"ם קובי רגב 2021–2023
אל"ם גלעד מלכא 2023–הווה
אל"ם יונתן שבתאי[10]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יואב זאבי, אורי נסים, לא רצינו הלפריע, במחנה, 5 בינואר 1994
  2. ^ מחנה קבע אמריקאי ראשון בבסיס חיל האוויר וגדוד כיפת ברזל חדש
  3. ^ מתחם קבע ראשון לצבא ארה"ב בבסיס של צה"ל, באתר ישראל היום, 8 בספטמבר 2017
  4. ^ U.S. Bases in the Middle East (באנגלית)
  5. ^ US establishes first official military base in Israel, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:13)
  6. ^ In first, US establishes permanent military base in Israel, באתר טיימס אוף ישראל (באנגלית)
  7. ^ הילה שמר, לעוף על טיל: כיפת ברזל, חץ ופטריוט מקבלים מרכז מבקרים והנצחה ללוחמים, באתר Xnet‏, 18 במאי 2016
  8. ^ קליה בן עמרם, ‏גדוד י"ק מחליף פיקוד, באתר חיל האוויר הישראלי, 05.02.2009
  9. ^ טקס פירוק החטיבה הכחולה, באתר חיל האוויר הישראלי, 24 באוגוסט 2005
  10. ^ רשימת המפקדים החדשים בצה"ל, באתר צה"ל, 22 ביולי 2024