בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים
| אוניברסיטת מחקר ציבורית | |
|---|---|
| מוטו |
Knowledge is Power |
| תקופת הפעילות |
1916–הווה (כ־110 שנה) |
| תלמידים | |
|
6,295 (נכון ל־2021) | |
| מיקום | |
| מיקום |
School of Oriental and African Studies, Thornhaugh Street, Russell Square, London, WC1H 0XG |
| מדינה |
|
| קואורדינטות | 51°31′19″N 0°07′44″W / 51.52205°N 0.129°W |
|
soas | |
![]() | |
בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים (באנגלית: The School of Oriental and African Studies או בקיצור SOAS) הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בלונדון, אנגליה, ומוסד חבר באוניברסיטה הפדרלית של לונדון. בית הספר נוסד בשנת 1916, וממוקם באזור בלומסברי במרכז לונדון.
SOAS הוא אחד המוסדות המובילים בעולם לחקר אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. הספרייה שלו היא אחת מחמש ספריות המחקר הלאומיות באנגליה. בית הספר מאכלס גם את גלריית SOAS, המציגה תערוכות עכשוויות והיסטוריות מתחלפות מאסיה, אפריקה והמזרח התיכון, במטרה להציג ולקדם תרבויות מאזורים אלה. ההכנסה השנתית של המוסד לשנים 2023–24 הייתה 113.8 מיליון ליש"ט, מתוכם 9.6 מיליון ליש"ט ממענקי מחקר וחוזים, עם הוצאות של 76.6 מיליון ליש"ט.
SOAS מחולקת לשלוש מכללות: המכללה לפיתוח, כלכלה ומימון; המכללה למדעי הרוח; והמכללה למשפטים, אנתרופולוגיה ופוליטיקה, הכוללת את בית הספר למשפטים של SOAS . האוניברסיטה מציעה כ-350 צירופי נושאים לתואר ראשון, יותר מ-100 תוכניות לתואר שני ותוכניות לדוקטורט כמעט בכל מחלקה. באוניברסיטה למדו במשך השנים מספר ראשי מדינות, שרי ממשלה, דיפלומטים, בנקאים מרכזיים, שופטי בית המשפט העליון, חתני פרס נובל לשלום ומנהיגים בולטים רבים אחרים מרחבי העולם. SOAS חברה באיגוד אוניברסיטאות חבר העמים הבריטי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת האוניברסיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר נוסד בשנת 1916 ברחוב פינסברי סירקס 2, לונדון, שם שכן אז מוסד לונדון. בית הספר קיבל את כתב האמנה המלכותי שלו ב-5 ביוני 1916 וקיבל את תלמידיו הראשונים ב-18 בינואר 1917. בית הספר נחנך רשמית חודש לאחר מכן, ב-23 בפברואר 1917, על ידי ג'ורג' החמישי. בין הנוכחים היו ארל קורזון מקדלסטון, לשעבר המשנה למלך הודו, ופקידי קבינט נוספים[1].

בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים נוסד על ידי ממשלת בריטניה ככלי לחיזוק הנוכחות הפוליטית, המסחרית והצבאית של הממלכה המאוחדת באסיה ובאפריקה.[3] בית הספר סיפק הדרכה למנהלים קולוניאליים (בשירות הקולוניאלי ובשירות האזרחי והקיסרי),[3] מנהלים מסחריים וקציני צבא, כמו גם למיסיונרים, רופאים ומורים, בשפת החלק של אסיה או אפריקה שאליו הוצב כל אחד מהם, יחד עם לימודי המנהגים, הדתות, החוקים וההיסטוריה של האנשים שעליהם היו אמורים לשלוט או בקרבם היו אמורים לעבוד.[3] בין הסטודנטים בתקופה זו היו המזרחן וההיסטוריון היהודי ברנרד לואיס ו"הידיד" אורד צ'ארלס וינגייט. בין המרצים היה הפרופסור לבלשנות וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות חיים רבין.
משימת היסוד של בית הספר הייתה לקדם את הלימודים, המדע והמסחר הבריטיים באפריקה ובאסיה, ולספק לאוניברסיטת לונדון יריבה לבתי הספר דומים ברלין, פטרוגרד ופריז. בית הספר הפך מיד לחלק בלתי נפרד מהכשרת מנהלים בריטים, פקידים קולוניאליים ומרגלים עבור שליחויות מעבר לים ברחבי האימפריה הבריטית. אפריקה נוספה לשם בית הספר בשנת 1938.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך תקופה מסוימת באמצע שנות ה-30, לפני שעבר למיקומו הנוכחי ברחוב ת'ורנהו, בבלומסברי, בית הספר שכן בונדון האוס, רחוב ונדון בדרום מערב לונדון והספרייה שלו הייתה ממוקמת בקלרנס האוס. המעבר למבנה החדש בבלומסברי התעכב עקב עיכובים בבנייה והבניין, שהיה חצי גמור, נפגע במהלך הבליץ בספטמבר 1940. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, מכללות רבות של אוניברסיטת לונדון פונו מלונדון בשנת 1939 והוקמו באוניברסיטאות בשאר המדינה. בית הספר, בעצת הממשלה, הועבר לקרייסטס קולג', קיימברידג'.
בשנת 1940, כאשר התברר כי חזרה ללונדון אפשרית, בית הספר חזר לעיר ושוכן במשך מספר חודשים באחד עשר חדרים ברחוב ברודוויי קורט, ברודוויי 8, לונדון. בשנת 1942, משרד המלחמה חבר לבית הספר כדי ליצור תוכנית למלגות מדינה שיוצעו לבחירת נערים מבתי ספר ציבוריים טובים ובתי ספר פרטיים, בעלי יכולת לשונית, במטרה להכשירם כמתרגמים צבאיים בסינית, יפנית, פרסית וטורקית. התלמידים, שלמדו במכללת דולוויץ' בדרום לונדון, נודעו בחיבה בשם "נערי דולוויץ'". אחד התלמידים הללו היה צ'ארלס דאן, שהפך ליפנולוג בולט בסגל ה-SOAS וחתן מסדר השמש העולה[4].
1945–הווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]

.כהוקרה על תפקידה של SOAS במהלך המלחמה, דו"ח ועדת סקרבורו משנת 1946 (רשמית "ועדת החקירה למתקנים ללימודים מזרחיים, סלאביים, מזרח אירופה ואפריקה")[5] המליץ על הרחבה משמעותית של לימודי אסיה, ובית הספר נהנה מתקציב מוגדל בעקבות זאת.[6] בית הספר למשפטים של SOAS הוקם בשנת 1947.
בית הספר, הממוקם בבניין פיליפס, הוא מכללה של אוניברסיטת לונדון, ותחומי העיסוק שלו כוללים משפטים, מדעי החברה, מדעי הרוח ושפות, עם התייחסות מיוחדת לאסיה ואפריקה. ספריית SOAS, הממוקמת בבניין פיליפס, היא המשאב הלאומי של בריטניה לחומרים הקשורים לאסיה ואפריקה, והיא הגדולה מסוגה בעולם[7]. בית הספר גדל במידה ניכרת בסוף המאה ה-20, מפחות מ-1,000 סטודנטים בשנות ה-70 ליותר מ-6,000 סטודנטים 30 שנה אחר כך, כמעט מחציתם בוגרי תואר שני. SOAS משתפת פעולה עם המכון הלאומי לשפות וציוויליזציות מזרחיות (INALCO) בפריז, הנחשב לעיתים קרובות למקבילה הצרפתית של SOAS[8].
קמפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמפוס ממוקם באזור בלומסברי במרכז לונדון, קרוב לכיכר ראסל. הוא כולל את בנייני המכללה (בניין פיליפס והבניין הישן), בניין גלריית ברוניי, כיכר גורדון 53 (בו שוכן בית הספר לדוקטורט) ומאז 2016, אגף פול וובלי (הבלוק הצפוני של בית הסנאט). ספריית SOAS שעוצבה על ידי סר דניס לסדון בשנת 1973 ממוקמת בבניין פיליפס. תחנת הרכבת התחתית הקרובה ביותר היא תחנת כיכר ראסל.
בבית הספר שוכנת גלריית ברוניי, שנבנתה מקרן של סולטן ברוניי דארוסלאם, ונחנכה על ידי הנסיכה המלכותית, כקנצלרית אוניברסיטת לונדון, ב-22 בנובמבר 1995. מתקניה כוללים חלל תצוגה בשלוש קומות, חנות ספרים, אולם הרצאות ומתקני כנסים והוראה. גלריית ברוניי מארחת תוכנית של תערוכות עכשוויות והיסטוריות מתחלפות מאסיה, אפריקה והמזרח התיכון במטרה להציג ולקדם תרבויות מאזורים אלה[9].
גינת הגג בסגנון יפני, הממוקמת על גבי גלריית ברוניי, נבנתה במהלך חגיגות יפן 2001 ונפתחה על ידי נותן החסות, הארוהיסה האנדה, עמיתת כבוד של בית הספר, ב-13 בנובמבר 2001[10].
בית הספר אירח את קרן פרסיבל דייוויד לאמנות סינית, אחד מאוספי הקרמיקה הסינית החשובים ביותר באירופה. האוסף הושאל למוזיאון הבריטי, שם הוא מוצג כעת בתצוגה קבועה בחדר 95.
תוכנית האב לציון מאה שנה של בית הספר כללה פיתוח של שני בניינים חדשים ושיפוץ משמעותי של השטח הקיים, כדי להרחיב ולפתח את הכניסה ושני אזורים בתוך הבניין הישן. עלות התוכנית האב היו כ-73 מיליון ליש"ט עבור הפרויקט הכולל. יישום תוכנית האב לציון מאה שנה של בית הספר הגדילה בכ-30% את שטחו[11].
ארגון אקדמי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכללות ומחלקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]SOAS כוללת שלוש מכללות[12]. אלו מחולקות עוד למחלקות אקדמיות. בנוסף יש לה מרכזים ומכונים רבים, שכל אחד מהם משויך לפקולטה מסוימת.
המכללה למדעי הרוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכללה למדעי הרוח מאכלסת את בית הספר לאמנות, את בית הספר להיסטוריה, דתות ופילוסופיה, ואת בית הספר לשפות, תרבויות ובלשנות. היא מציעה קורסים לתואר ראשון ושני, עם דגש על אסיה, אפריקה והמזרח התיכון. תרומה מקרן אלפאווד בשנת 2013 יצרה את הקתדרה על שם היירם וו. וודוורד לאמנות דרום מזרח אסיה, את משרת המרצה הבכירה על שם דייוויד סנלגרוב לאמנות טיבטית ובודהיסטית, ואת משרת המרצה הבכיר באוצרות ובמוזיאולוגיה של אמנות אסייתית, כמו גם מספר מלגות לסטודנטים, מה שהופך את המחלקה לאמנות וארכאולוגיה למוסד מפתח ברמה עולמית בחקר דרום-מזרח אסיה[13].
המחלקה לבלשנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלקה לבלשנות של SOAS הייתה המחלקה הראשונה לבלשנות בממלכה המאוחדת, שנוסדה בשנת 1932 כמרכז למחקר ולימוד שפות מזרחיות ואפריקאיות[14]. ג'ון רופרט פירת', הידוע בעולם בזכות עבודתו בפונולוגיה ובסמנטיקה, היה מרצה ופרופסור לבלשנות כללית בבית הספר בין השנים 1938 ו-1956.
המכללה לפיתוח, כלכלה ומימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכללה לפיתוח, כלכלה ומימון מאכלסת את המחלקות ללימודי פיתוח, כלכלה ומימון וניהול.
המכללה למשפטים, אנתרופולוגיה ופוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכללה למשפטים, אנתרופולוגיה ופוליטיקה מאכלסת את בית הספר למשפטים, את המחלקות לאנתרופולוגיה ופוליטיקה ולימודים בינלאומיים, ואת המרכזים ללימודי מגדר, לימודי תקשורת, את מרכז אסיה-פסיפיק למדעי החברה בלונדון, את המרכז ללימודים בינלאומיים ודיפלומטיה, את המרכז ללימודי טייוואן ומספר מרכזים ספציפיים למחלקה. היא מציעה קורסים לתואר ראשון ושני, רבים מהם עם דגש על אסיה, אפריקה והמזרח התיכון[15].
בית הספר למשפטים של SOAS
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר למשפטים SOAS, אחד המחלקות הגדולות ביותר למשפטים ואחד מבתי הספר המובילים למשפטים בבריטניה ובית הספר היחיד בעולם המתמקד בחקר מערכות משפטיות של אסיה, אפריקה והמזרח התיכון[16]. בבית הספר למשפטים לומדים יותר מ-400 סטודנטים. הוא מציע תוכניות ברמות תואר ראשון במשפטים, תואר שני במשפטים ותואר שני בפילוסופיה / דוקטורט. סטודנטים בינלאומיים מהווים רוב בכל הרמות במשך שנים רבות.
לבית הספר למשפטים של SOAS ריכוז מומחיות שאין שני לו בחוקי מדינות אסיה ואפריקה, זכויות אדם, משפט מסחרי רב-לאומי, משפט סביבתי ומשפט השוואתי. בית הספר למשפטים של SOAS דורג במקום ה-15 מתוך 98 בתי הספר למשפטים הבריטיים על ידי בדירוג של "הגרדיאן" בשנת 2016[17].
למרות שקורסים רבים ב-SOAS מגלמים מרכיב משמעותי של המשפט המקובל האנגלי, כל הקורסים נלמדים (ככל האפשר) באופן השוואתי או בינלאומי עם דגש על האופן שבו המשפט מתפקד בחברה. לפיכך, לימודי המשפטים ב-SOAS הם רחבים והשוואתיים באוריינטציה שלהם. כל הסטודנטים לומדים כמות משמעותית של משפט שאינו אנגלי, החל מהשנה הראשונה של לימודי LL.B., ולימוד מערכות המשפט של אסיה ואפריקה הוא חובה.
מכונים ומרכזים אזוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ל-SOAS מספר מוסדות ספציפיים לאזורים שונים, הנשענים על מומחיות מהמכללות השונות:
- מכון SOAS לסין
- מכון SOAS למזרח התיכון
- מכון SOAS לדרום אסיה
- מרכז SOAS ללימודי טייוואן
יש בו גם מספר מרכזים אזוריים ומכונים אחרים, שאינם אזוריים:
- מכון SOAS שאפורג'י פאלונג'י ללימודים זורואסטריים
- מרכז ללימודי אפריקה
- מרכז אסיה המרכזית והקווקז בת זמננו
- המרכז ללימודים איראניים
- המרכז ללימודי קוריאה
- המרכז לחקר פקיסטן
- המרכז ללימודי פלסטין
- המרכז ללימודי דרום מזרח אסיה
- מרכז המחקר של יפן
המרכז ללימודי יהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המרכז ללימודי יהדות ב-SOAS הוקם בשנות ה-90 של המאה ה-20 והוא ממוקם במחלקה ללימודי המזרח הקרוב והמזרח התיכון בפקולטה לשפה ותרבות. המרכז עוסק בקידום לימודי יהדות וישראל באמצעות מחקר, הוראה, השקות ספרים, סדנאות, אירועים ציבוריים, כנסים וסימפוזיונים ודיונים. הוא שואף לחקור ולהעביר את עושר החוויה היהודית ובכך להעלות את הפרופיל של לימודי יהדות וישראל ב-SOAS. הוא מקיים קשרים הדוקים עם גופים אקדמיים מקצועיים כמו האגודה הבריטית ללימודי יהדות (אנ') והאגודה ללימודי ישראל. בין השאר ניתן ללמוד ב-SOAS תואר ראשון בעברית ולימודי ישראל (BA Hebrew and Israeli Studies)[18]. בשנת 2008 מונה קולין שינדלר כפרופסור ללימודים ישראליים (הראשון שנשא בתפקיד זה)[19]. בשנת 2011 נוספו שני תקנים חדשים למשרות של מרצים על ישראל, אשר קבלו מימון מקרן פירס (Pears Foundation) (קרן צדקה של מארק, טרבור ודייוויד פירס, אנשי עסקים ונדבנים בריטיים-יהודים)[20][21]. נכון ל-2022 ראש המרכז ללימודים יהודיים הוא יאיר ולך, פרופסור חבר ללימודי ישראל ב-SOAS[22].
במשך השנים עשרות ישראלים שירתו ב-SOAS כמרצים וחוקרים, ביניהם: יהודה אריה קלוזנר (אביו של עמוס עוז), רון פונדק, חגי ארליך, יעקב לנדאו, אייל גרוס, אהרן ליש, ישעיהו ליבמן, זאב רובין, נור מסאלחה, משה מורד, גדי גילבר, דליה מנור, יהודה בנציון סגל, אריה ארנון ונחמיה לבציון.
המכון למוזיקה יהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המכון למוזיקה יהודית
המכון למוזיקה יהודית (JMI - Jewish Music Institute) הוא ארגון הממוקם ב-SOAS, ומשמש כמכון המוביל בבריטניה למוזיקה יהודית. המכון עוסק בהוראה, שימור וקידום המוזיקה היהודית. המכון היה ידוע בעבר בשם קרן מורשת המוזיקה היהודית ונוסד מחדש תחת שמו הנוכחי בשנת 2000. JMI מארגן פסטיבל שנתי של מוזיקת כלייזמר, "כליזמר בפארק", בריג'נטס פארק, בלונדון.
הספרייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספריית SOAS היא ספרייה ללימודי אסיה, אפריקה והמזרח התיכון המכילה יותר מ-1.2 מיליון ספרים ומשאבים אלקטרוניים לחקר אפריקה, אסיה והמזרח התיכון,[23] ומושכת אליה חוקרים מכל רחבי העולם. הספרייה הוכרזה בשנת 2011 כאחת מחמש ספריות המחקר הלאומיות של בריטניה[24].
הספרייה שוכנת בבניין פיליפס בקמפוס כיכר ראסל ונחנכה בשנת 1973[25]. היא תוכננה על ידי האדריכל סר דניס לסדון, שתכנן גם כמה מהמבנים הברוטליסטיים המפורסמים ביותר בבריטניה, כגון התיאטרון הלאומי והמכון לחינוך.
בהיותה מכללה שהיא חלק מאוניברסיטת לונדון, לסטודנטים בה יש גם גישה לספריית בית הסנאט, המשותפת למכללות אחרות כמו בית הספר לכלכלה של לונדון ואוניברסיטת קולג' לונדון, הממוקמת במרחק הליכה קצר מקמפוס כיכר ראסל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים (באנגלית בריטית)
בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים, ברשת החברתית פייסבוק
בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים, ברשת החברתית X (טוויטר)
בית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Early years (1917-36)". SOAS, University of London. ארכיון מ-11 ביולי 2016.
- ↑ Collections, Special. "SOAS Picture Archive: Finsbury Circus – Special Collections, SOAS Library". Special Collections, SOAS Library.
- 1 2 3 Brown, Ian (21 ביולי 2016). The School of Oriental and African Studies: Imperial Training and the Expansion of Learning. Cambridge University Press, 2016. ISBN 9781107164420.
- ↑ O'Neill, P G. (13 בספטמבר 1995). "Charles Dunn: Master of the rising sun". The Guardian. p. 16.
- ↑ "Commission of Enquiry into the Facilities for Oriental, Slavonic, East European and African Studies". aim25.ac.uk. 1945. ארכיון מ-4 במרץ 2016.
- ↑ Yapp, M. E. (19 בינואר 2006). "Professor Sir Cyril Philips". The Independent. London. ארכיון מ-18 במרץ 2014.
- ↑ Phillips, Matthew (17 בדצמבר 2005). "What's it like at SOAS". ארכיון מ-20 בספטמבר 2014.
- ↑ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ The Brunei Gallery, SOAS (אורכב 24.06.2016 בארכיון Wayback Machine).
- ↑ SOAS Japanese-Inspired Roof Garden (אורכב 24.06.2016 בארכיון Wayback Machine).
- ↑ "2016 A Vision and Strategy for the Centennial" (PDF). SOAS. באפריל 2010. אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 ביוני 2011.
- ↑ "Academic Departments, Institutes, Centres and Faculties at SOAS, University of London". Soas.ac.uk. ארכיון מ-22 ביולי 2015.
- ↑ "Alphawood Foundation announced a $32 million gift to SOAS". Alphawood Foundation Chicago. ארכיון מ-4 במרץ 2016.
- ↑ "Collaboration for language preservation and revitalisation in Asia". Asian Correspondent. 14 במאי 2014. ארכיון מ-24 ביוני 2016.
- ↑ "Faculty of Law and Social Sciences (L&SS)". ארכיון מ-2 בפברואר 2017.
- ↑ "QS World University Rankings for Law and Legal Studies 2024". 10 באפריל 2024.
- ↑ "University guide 2016: league table for law". TheGuardian.com. 25 במאי 2015. ארכיון מ-20 בדצמבר 2016.
- ↑ BA Hebrew and Israeli Studies Programme Specification 2014 SOAS University of London
- ↑ Colin Shindler | Emeritus Professor, SOAS, University of London, Colin Shindler, 17 באוגוסט 2018
- ↑ הנהלת האתר, יחידת מחקר אירופאית חדשה על ישראל בלונדון, באתר Alondon Magazine, אפריל 15, 2011
- ↑ Harriet Swain, Soas creates two new posts in Israel studies, The Guardian, 12 APR 2011
- ↑ הסדנה להיסטוריה חברתית, "המנדט" לא מגויסת, אבל מתרפקת על עבר קולוניאלי נוח לצפייה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2022
- ↑ "SOAS Library, University of London". COPAC. ארכיון מ-3 במאי 2016.
- ↑ "Brief Overview of the Collection". SOAS Library. ארכיון מ-27 ביולי 2019.
- ↑ "New Library (1973-1985)". SOAS, University of London. ארכיון מ-22 באוגוסט 2016.
