בית הפקידות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הפקידות
Zikhron Ya'akov Clerical House.jpg
בית הפקידות בזכרון יעקב, 8 באוקטובר 2009
מידע
סוג מוזיאון להיסטוריה
אדריכל שמעון שפירא (שיפוץ)
שנת ההקמה 1893; המוזיאון 1999
תאריך פתיחה רשמי 1.2.1999
מיקום הרצליה, ישראל
כתובת רחוב הנדיב 2 זכרון יעקב
מייסדים הברון רוטשילד
בעלות מועצה מקומית זכרון יעקב
קואורדינטות 32°34′27″N 34°57′10″E / 32.574058°N 34.952703°E / 32.574058; 34.952703
אתר המוזיאון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הפקידות (מוזיאון העלייה הראשונה), הוא בניין שנבנה על ידי הברון רוטשילד למגורי פקידיו בזכרון יעקב. פועל בו מוזיאון לתולדות העלייה הראשונה בדגש ההתיישבות במושבות החקלאיות.

תולדות המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הפקידות נבנה בשלהי המאה ה-19, במימונו של הנדיב הידוע ואכלס את פקידות המושבה. בתקופתו נחשב אצל תושבים לבניין הגדול והמפואר בארץ. בעת ביקוריהם במושבה, נהגו הברון רוטשילד ורעייתו להתגורר בקומה העליונה במבנה. בשנת 1903 התכנסה במקום הכנסייה הארצישראלית בראשותו של מנחם אוסישקין. בכינוס זה, שהיה המפגש הציוני הראשון בתחומי ארץ ישראל הוחלט על התנגדות היישוב לתוכנית אוגנדה שהוצגה על ידי הרצל בקונגרס הציוני השישי בבזל. ביומה האחרון של הכנסייה, נאספו כאן נציגי המורים והגננות והקימו את אגודת המורים העברים בארץ ישראל. כנס היסוד של הסתדרות המורים נחשב לאירוע הראשון בא"י שבו הוענקה זכות לנשים לבחור ולהיבחר.

בימי מלחמת העולם הראשונה, הסבו שלטונות האימפריה העות'מאנית את המבנה לבית חולים צבאי ולמקום תפילה. לאחר נטישת הטורקים את הארץ, חזר הבניין לשמש את אנשי המושבה כבית ועד ומאוחר יותר כבית הספר היסודי של המושבה[1]. בקומה העליונה שכנו משרדי ועד המושבה ומאז קום המדינה, משרדי המועצה המקומית[2]. קומת הקרקע שימשה כעין מתנ"ס ישובי לחוגים וכונתה "המועדון הטכני". בפי התושבים וגם במסמכים שונים מכונה הבניין "בית העם"[3].

כיום שוכן בבניין מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון (סבו וסבתו של תד אריסון), ממשפחות המייסדים של זכרון יעקב. המוזיאון נפתח בפברואר 1999, ט"ו בשבט תשנ"ט, לאחר שהמבנה עבר שיפוץ מהותי: המעטפת נשמרה בקפדנות וכל הפנים נבנה מחדש, בתכנונם של האדריכל שמעון שפירא ומעצב התערוכות אורי אברמסון. אולמות התצוגה במוזיאון מעוצבים בסגנון מודרני ויוצרים מסלול הליכה דמוי מנהרת זמן העוקבת אחרי הסיפור ההיסטורי. בתצוגה נעשה שימוש בסרטים שהופקו במיוחד, וכן פסלי חומר שפוסלו על ידי אורה רוזנצוייג, המתארים את החיים במושבות העלייה הראשונה.

  • בית הפקידות הוא אתר מורשת לאומי מוכרז[4] מתאריך 2.5.1988

תוכן התצוגות במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בקומת הכניסה: מבשרי הציונות, הפוגרומים והסיבות להגירה הגדולה מאירופה. הכרות עם משפחה שמחליטה לעלות לארץ ישראל. מפה של המסע מקהילות מזרח אירופה לארץ ישראל. מייצג "הארץ המובטחת" - ביצות, חולות וטרשים בתמונות המייצגות את סוגי האדמות שנמכרות לקבוצות העולים שמחפשות קרקע להתיישבות. בסדרה של דגמי ברונזה ניתן ללמוד על דמותן הפיזית של המושבות הראשונות: ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב, יסוד המעלה, מזכרת בתיה וגדרה. בהמשך מוצג סרט המתאר את המשבר העמוק אליו נקלעו המתיישבים בסוף השנה הראשונה להתיישבות. קיר שלם בכניסה מוקדש לתמונות המתיישבים הראשונים של זכרון יעקב, שישים משפחות של עולי רומניה, חלקם הגדול העמידו דורות של צאצאים במושבה.
  • בקומה הראשונה מוצגת תערוכה על תולדות הבניין, (אוצרת: אורה רוזנפלד) ופינה מיוחדת מוקדשת לסיפורה של משפחת אריזון (אריסון).
  • הקומה השנייה מוקדשת לסיפורו של הברון רוטשילד ושל הפקידים שנשלחו מטעמו לנהל את המושבות. בהמשך מתוארות המושבות שהוקמו בגל השני של העלייה הראשונה (1890 ואילך, חלק מהן על אדמות שרכש הברון) והמעבר של המושבות לטיפולה חברת יק"א. החינוך העברי במושבות מתואר בסרט שבו המורה מנסה ללמד את כל מקצועות הלימוד בעברית וחלק מההורים דורש ממנו לחזור למתכונת מסורתית של לימודי יהדות כמו ב"חדר". הקומה מסתיימת בסיפור הלוויה המכובדת שנערכה לברון בשנת 1954 ובה הובאו שקי אדמה מכל היישובים שבהם תמך, כמחווה לפועלו הייחודי.

בחדר נפרד מוצגות תערוכות מתחלפות, כעת תוכלו לצפות שם בתערוכה "נאמנות כפולה".

  • בקומה השלישית והאחרונה נמצא אודיטוריום ובו מוקרן סרט הסיכום, המתאר את ילדי העלייה הראשונה כשהם אנשים מבוגרים, והם מספרים את קורות המשפחה שלהם מראשית ההתיישבות ועד לקום מדינת ישראל. הסרט כולל קטעים דוקומנטריים נדירים מהחיים בארץ ישראל בתקופה.
  • קומת המרתף מוקדשת להפעלות לילדים, למשפחות ולמבקרים בכל הגילים, והיא כוללת חפצים ותלבושות שניתן ללבוש אותן ולהצטלם בסגנון תקופתי.

הסרטים במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי המוזיאון עוקבים אחר משפחה טיפוסית לעולים שהקימו את המושבות. ההורים שמואל ומרים, וילדיהם דוד, רחל, ורותי. הדיאלוגים בין הדמויות נכתבו על פי כתבים מקוריים מהתקופה, כפי שהופיעו בעיתונים, יומנים ומכתבים. העברית בפיהם מהדהדת את ראשיתה של השפה המתעוררת. הסרטים הופקו על ידי חברת מולטימדיה, והבמאי ניסן בלקין. בין השחקנים ניתן לזהות את צק ברמן, שרגא הרפז, יוסי ידין ז"ל, מיכאל כורש, סטייסי אברמוביץ, רות פרחי ואחרים.

ארכיון וספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון נמצאת ספרייה ייחודית המשמשת כמרכז מידע לתלמידים, לחוקרים ולמדריכים בנושאי העלייה הראשונה. ארכיון אישי של החוקר והסופר שאול דגן[5] אשר הקים את הארכיון לתולדות זכרון יעקב, והיה בוועדה המדעית שליוותה את הקמת המוזיאון. דגן כתב ספרים רבים על התקופה[6], בניהם "מזמארין לזכרון יעקב", "זמן החלום", "בדרך הראשונה לציון", "עקשנים על ההר", "מושבות הגליל העליון" ו"מושבות הגליל התחתון". ספריו מבוססים בין השאר על ראיונות אישיים שקיים עם דור הבנים של איכרי המושבות. הארכיון סרוק וממוחשב.

תערוכות שהוצגו במוזיאון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הפקידות, 1943, בהיותו "בית העם" ומושב ועד המושבה. רישום עפרון של הצייר ואדריכל החיפאי דוד ויטמן. אוסף מוזיאון העלייה הראשונה
  • 2004, נשים בחדרה, בשיתוף מוזיאון החאן בחדרה, אוצרת נינה רודין
  • 2008, שירת הבית, פואטיקה על חפצים של המשוררת והאמנית חני שטרנברג, אוצרת אביטל אפרת
  • 2009, ישראליזציה, צילומים של אליוט ג'יקובס, עולים חדשים במרחבים ישראליים. אוצרת אביטל אפרת
  • 2012, דיוקן תימני, באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, אוצר גיא רז. זיכרון תימני, צילומים וחפצים של עולי תימן בזכרון יעקב, אוצרת אביטל אפרת
  • 2012, זיכרון בעפרון, דוד ויטמן, אדריכל וצייר חיפאי, רישומים מקיץ בזכרון יעקב 1941–1943. אוצרת אביטל אפרת
  • 2013, תלוי, אמנות ישראלית עכשיות, אוצרות רויטל גרין וטלי ביכלר
  • 2016, נאמנות כפולה, סיפורם של רפאל קוהן פקיד הברון וחתנו יוסף קופרמן, סגן מושל בתקופת המנדט. אוצרים אביטל אפרת ויורם פוגל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב שורר, בית הפקידות בזכרון יעקב - מושב "הכנסייה" הראשונה, בתוך זאב ענר (עורך), סיפורי בתים, הוצאת משרד הביטחון 1988 עמ' 125
  • זכרונות אליהו שייד, יד בן צבי 1983. תרגם מצרפתית אהרון אמיר הוסיף מבוא והערות שמעון שורצפוקס
  • אורה רוזנצוויג נוף ילדות, פסלים וסיפורים מילדות במושבה, הוצאת הקרן הישראלית ע"ש תד אריסון, 2003. תרגום לאנגלית הלל הלקין
  • אלכס וורד (עורך), שמעון שפירא עושה ארכיטקטורה, הוצאת מוזיאון ישראל, בשיתוף בצלאל וקרן ארטור גולדרייך, 2006.
  • מרדכי אליאב (עורך), ספר העלייה הראשונה (כרך א' מאמרים, כרך ב' תעודות ביוגרפיות וביבליוגרפיה) יד יצחק בן צבי, 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הפקידות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הספר הועבר בשנת 1953 למבנה חדש על שטחים שתרמה רבקה אהרנסון, ונקרא מאז בית ספר ניל"י
  2. ^ בשנת 1983 עברו משרדי המועצה המקומית למבנה חדש ברחוב הנדיב 11, בפינה של גן טיול, מאחורי בנק לאומי
  3. ^ ראו בבלוג של חיליק ליטנר [ https://myzy1882.wordpress.com/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/ "הסלון" שנהיה לבית העם]
  4. ^ [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NationalSites/SitesList/Pages/ZichronYaakov-school.aspx
  5. ^ אוסף שאול דגן במוזיאון העלייה הראשונה ע"ש משה ושרה אריזון בזכרון יעקב https://www.ybz.org.il/?CategoryID=244&ArticleID=264#.WyK4klVvZkg
  6. ^ כל ספרי שאול דגן בבלוג "ראשונים בארץ ישראל" https://shauldagan.wordpress.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/