בית הקברות הטמפלרי (ירושלים)
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| דת | נצרות פרוטסטנטית |
| תאריך הקמה |
1878  |
| מיקום | המושבה הגרמנית (ירושלים) |
| קואורדינטות | 31°45′47″N 35°13′09″E / 31.76318°N 35.21908°E |
 | |
  | |
בית הקברות הטמפלרי (בגרמנית: Templerfriedhof) שוכן במושבה הגרמנית בירושלים ברחוב עמק רפאים 37.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושבה הגרמנית הטמפלרית בירושלים הוקמה בשנת 1873, ומתיה נקברו בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון. לאחר מספר שנים החליט הבישוף, סמואל גובאט, למנוע מהם להיקבר במקום כי לטענתו הם "לא נוצרים יותר". אלמנתו של הטמפלרי פטר שמידט רכשה ב-1878 מגרש מדרום למושבה והוא הוקדש לקבורת חברי העדה הטמפלרית ובעלה היה ראשון הנקברים בו.
בחלק המערבי של בית הקברות סמוך לכניסה קבורים מנהיגי הקהילה ובהם מנהיגם כריסטוף הופמן ובנו שהמשיך אחריו כריסטוף הופמן השני.
בחלקו האחורי של בית הקברות ישנו קבר אחים של נקברים שנקברו במושבות הגרמניות ביפו, שרונה ווילהלמה שקבריהם הועתקו לכאן בשנים 1952–1970.
בסמוך לקבר האחים נמצאת אנדרטה בצורת צלב לזכרם של 450 מבני המושבה שנפלו במהלך שירותם בצבאות הגרמניים במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה.
כן קיימות מצבות רבות לתינוקות ולילדים שמתו במושבה בטרם עת, המעידות על תנאי החיים הקשים של בני המושבה הגרמנית הטמפלרית בירושלים בתקופה זו.
בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיאור בית הקברות הטמפלרי מופיע במספר ספרים, בין היתר ברומן "בחזרה מעמק רפאים" מאת הסופר חיים באר[1] ובספר "שירים על סף" מאת המשורר עמיחי חסון[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מירון בנבנישתי, עיר המנוחות – בתי העלמין של ירושלים, כתר, ירושלים, 1990, עמ' 162–169
- דוד קרויאנקר, המושבה הגרמנית ורחוב עמק רפאים, מכון ירושלים לחקר ישראל והוצאת כתר, ירושלים, 2008, עמ' 344–347
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
עלית קרפ, המדריך למטייל של חיים באר בבית הקברות, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2020
- ^ עמיחי חסון ושחף ארז, שירים חדשים מאת עמיחי חסון ושחף ארז, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, 9 בנובמבר 2022
