לדלג לתוכן

בית הקברות הצבאי בהר הזיתים

בית הקברות הצבאי בהר הזיתים
החלקה העליונה - חלקת חללי הרובע היהודי
החלקה העליונה - חלקת חללי הרובע היהודי
החלקה העליונה - חלקת חללי הרובע היהודי
פרטי בית הקברות
תאריך הקמה 1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר קבורים 81 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′37″N 35°14′35″E / 31.776849967772°N 35.242951806403°E / 31.776849967772; 35.242951806403
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית הקברות הצבאי בהר הזיתים הוא בית קברות צבאי ישראלי, השוכן בתחומי בית הקברות היהודי בהר הזיתים שבירושלים. הוא כולל שתי חלקות קבורה נפרדות השוכנות בחלקים שונים של מתחם בית הקברות האזרחי. בבית הקברות קבורים 80 חללים, 63 חיילים ו-17 אזרחים.[1] כמו כן טמון בו אפרם של חיילים יהודים, שנפלו ברוסיה במלחמת העולם השנייה.

החלקה העליונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבר האחים לחללי הרובע היהודי

ראשיתו של בית הקברות הצבאי בקבר האחים לחללי הרובע היהודי, שנכרה בהר הזיתים בקיץ 1967, לאחר מלחמת ששת הימים. אל קבר האחים הועברו גופות של חללים מן הקרב על הרובע היהודי במלחמת העצמאות, שנטמנו ערב כניעת הרובע בקבר אחים מאולתר ליד כיכר בתי המחסה, באתר הידוע כיום כאתר הגלעד. מקצת החללים נטמנו שם על ידי חיילי הלגיון הערבי לאחר כניעת הרובע ופינויו. קבר האחים נותר למשך 19 שנה בחלקה המזרחי של ירושלים המחולקת.

לאחר איחוד ירושלים נפתח קבר האחים והוחלט להעביר את הנקברים בו לקבורה בהר הזיתים, שבו היו אמורים להיקבר מיד לאחר נפילתם לו איפשרו זאת הנסיבות. טקס הקבורה הצבאי של החללים נערך ב-3 באוגוסט 1967 בחלקה שנבחרה בראש ההר, ליד מערת הנביאים, במעמד קהל רב. בסך הכל נקברו בחלקה 48 חללים, מהם 31 שחוילו, לרבות נסים גיני בן ה-10. יתר ה-17 הם אזרחים.[2][3]

תכנון החלקה והשטח שסביב לה נעשה על ידי האדריכלים אריה פטרן ויצחק המבורג על פי הסגנון הנוהג בבתי הקברות הצבאיים בישראל.[4] חלקת הקבר מוקפת במעקה מלבני, המחופה באבן ירושלמית, שעל גביו הונחו הכריות בסגנון הצבאי לזכר החללים (על מצבות הכרית של האזרחים הטמונים במקום לא נחקק סמל צה"ל). מדרום לחלקה ובצמוד לה הוכשרה רחבת טקס מרוצפת, שבה ניצב כותל זיכרון. ברחבה זו נערך טקס הזיכרון לנופלים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה. הטקס נערך במקום לראשונה בשנת 1970.[5]

בפינת החלקה נמצאים קברי יושב ראש הכנסת ראובן ברקת ואשתו מרים. ברקת נקבר במקום ב-1972, בטרם הוחלט על הקמת רחבת הטקס שם. לאחר קבורתו לא אושרו עוד בקשות להיקבר באותו אתר, למעט זו של אשתו.

החלקה התחתונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת קבר האחים לחללי הרובע היהודי בהר הזיתים התעוררה דרישה ציבורית לאפשר את קבורתם של חללי צה"ל בהר הזיתים. לשם כך אותרה חלקה פנויה המצויה בגוש גניזת סת"ם. היא ממוקמת בתחתית מדרון בית הקברות, בחלקו הדרומי, בצמוד מצפון לדרך יריחו (כביש 417), במרחק אווירי של כ-500 מטר מדרום-מזרח לחלקה העליונה.[6] בחלקה זו נקברו עם השנים 32 חללים, שנפלו בשנים 1967-‏1986. 22 מהם נפלו במלחמת יום הכיפורים. שלושה מהחללים הם מעוטרי צה"ל.[7]

קבר נוסף בחלקה מכיל את אפרם של חיילים יהודים ששירתו בדיוויזיית הרגלים הסובייטית ה-16 ונפלו בקרב ברוסיה במלחמת העולם השנייה. האפר הוטמן בחלקה בטקס שהתקיים ב-5 בספטמבר 1979.[8] זהו קבר האחים השני שבבית הקברות. המצבה שעל הקבר (יחד עם שתיים נוספות) חובלה בשנת 2024.[9]

שתי חלקות הקבורה ורחבת הטקס הוכרזו כבית קברות צבאי נפרד, המשולב בבית הקברות היהודי האזרחי. החלקה התחתונה קיבלה את המספר 1. הגם שחלקת קבר האחים לחללי הרובע היהודי הייתה הראשונה משתי החלקות להיפתח בהר, היא קיבלה את המספר 2.

בית הקברות סבל במהלך השנים ממעשי ונדליזם, שבהם חובלו מצבות ונשברו או שנכתבו עליהן כתובות נאצה.[10][11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הנתון נכון לחודש יולי 2025
  2. ^ מספר החללים הכולל, חיילים ואזרחים, שנפלו בקרב על הרובע היהודי היה 70. חלקם פונו מן הרובע על ידי הבריטים אל ירושלים המערבית לפני מועד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל ב-15 במאי 1948. מקום קבורתם של כמה מהם איננו ידוע.
  3. ^ שמות האזרחים שנקברו בקבר האחים (רשימה לא מלאה): רחמים אבידן אבוהידנה, בלה אבפקוביץ, מושקה ליבה אורנשטיין, ברוך יעקב הייזלר, הניה הירשביין, יעקב זרזר, רחל כהן, רוזה כהן נחמיה, נרגיס מזרחי, חיה שרה סגל, חיים מנדל קוסטרומצקי, בריינה לאה קופרמן, סולטנה מזרחי שמעיה (מקור: אתר לזכר האזרחים נפגעי פעולות האיבה)
  4. ^ פטרן והמבורג נתבקשו לתכנן את המצבה לאחר שאשר חירם, אדריכל הבית של המחלקה להנצחת החייל, נתבקש לעשות זאת והודיע כי לא יוכל (מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013, עמ' 79)
  5. ^ בפעם הראשונה: אזכרה לחללי צה"ל - בהר הזיתים, מעריב, 5 במאי 1970
  6. ^ 31°46′21″N 35°14′40″E / 31.772561547353803°N 35.244365177216764°E / 31.772561547353803; 35.244365177216764
  7. ^ ישראל שינדלר - מעוטר עיטור העוז; יאיר סווט - מעוטר עיטור המופת; אליהו רן ויצמן - מעוטר ציון לשבח של מפקד החטיבה
  8. ^ כחול-לבן בלב הדיוויזיה הסובייטית, באתר עיר דוד, 23 באפריל 2025
  9. ^ על המצבה שעל בור הקבר נחרת (כנראה בטעות) שהנופלים היו חיילי הבריגדה הליטאית ה-16
  10. ^ יורי ילון, פשע שנאה: מצבות הושחתו בבית העלמין הצבאי בהר הזיתים, באתר ישראל היום, 16 באוגוסט 2022
  11. ^ רוני גרין שאולוב, נערים ממזרח ירושלים השחיתו מצבות חללים בהר הזיתים: "זה טרור", באתר ynet, 11 באוקטובר 2024