בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בצפון-אפריקה
 | |
| פרטי בית הקברות | |
|---|---|
| סוג | בית קברות צבאי |
| תאריך הקמה |
1960  |
| שטח | 27 אקר |
| מספר קבורים |
2,841 |
| האתר הרשמי | |
| קואורדינטות | 36°51′56″N 10°19′46″E / 36.865416666667°N 10.329527777778°E |
  | |
בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בצפון-אפריקה (באנגלית: North Africa American Cemetery and Memorial) שוכנים בקרתגו סמוך לעיר תוניס, בירת תוניסיה. בבית הקברות טמונים 2,841 חיילים אמריקניים, אשר נפלו במלחמת העולם השנייה בארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המערכה בצפון אפריקה
ב-8 בנובמבר 1942 החל מבצע לפיד – נחיתת בעלות הברית בצפון אפריקה. המבצע, שתוכנן במקורו כדי להקל את הלחץ הגרמני על הצבא הבריטי במצרים, יצא לפועל מספר ימים לאחר הניצחון הבריטי על הגרמנים בקרב אל עלמיין.
שלושה כוחות משימה אמריקניים השתתפו בנחיתות. אחד מהם נחת בחוף האטלנטי של מרוקו הצרפתית. כוח שני נחת באוראן, בחופה הצפוני של אלג'יריה. הכוח השלישי, ועמו גם כוחות בריטיים, נחת בחופה של העיר אלג'יר. יחידות בעלות הברית באלג'יריה נעו במהרה מזרחה אל גבול תוניסיה, אבל לא יכלו לגרמנים, שמיהרו לשלוח כוחות צבא גדולים לתוניסיה והתבצרו בה. המערכה בתוניסיה החלה עם התייצבות החזית בתוניסיה למשך חודשי החורף.
בפברואר 1943 הגיע הצבא הבריטי שהתקדם ממצרים דרך לוב אל קו ההגנה הגרמני בגבול הדרומי של תוניסיה. באותו חודש ערכו הגרמנים בתוניסיה מספר התקפות נגד יחידות בעלות הברית הסוגרות עליהם והנחילו מפלה לצבא האמריקני חסר הניסיון בקרב מעבר קסרין. במרץ 1943 עברה היוזמה לידי כוחות בעלות הברית, אשר דחקו בהדרגה את הגרמנים לאזור צפון מזרח תוניסיה. במבצעים אלו פעל הצבא האמריקני לאורך החוף הצפוני של תוניסיה. ב-13 במאי 1943 נכנעו הכוחות הגרמניים בצפון אפריקה.
זירת פעילות אמריקנית נוספת במזרח התיכון הייתה העברת אספקה צבאית לצבא הבריטי ולברית המועצות באמצעות נמלי מצרים, עיראק ופרס. בשנים 1942-1945 הועברו לברית המועצות דרך פרס ציוד ואספקה צבאית במשקל של 4.5 מיליון טון, ובכללם כ-4,800 מטוסים ו-160 אלף כלי רכב צבאיים (דרך נמלים אחרים הועברו לברית המועצות עוד 13 מיליון טון אספקה).[1]
בית הקברות בתוניסיה הוקם לאחר תום המלחמה בשטח שאותר לשם כך, על מנת שיבוא במקומם של בתי הקברות הצבאיים האמריקניים הזמניים שהוקמו במזרח התיכון ובצפון אפריקה במהלך המלחמה. הקמת בית הקברות החלה בשנת 1948 והסתיימה בשנת 1960.
בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקברות ממוקם כ-15 קילומטרים מצפון-מזרח למרכזה של העיר תוניס, בסמוך לחופו של מפרץ תוניס. הוא ניצב בקרבת אתר העתיקות של העיר הפיניקית-רומית קרתגו.
מתחם בית הקברות הוא מלבן ששטחו כ-109 דונם, המוקף עצים ומשופע בדשאים וצמחייה. תשע חלקות הקבורה המלבניות בבית הקברות ערוכות בתבנית של שלוש לאורך ושלוש לרוחב, כששבילים סלולים מפרידים ביניהן. בארבע הצטלבויות השבילים נבנו גינות שבהן ספסלים ובמרכז כל אחת מהן מזרקת מים. הן נועדו להוות מעין נווה מדבר באקלים המקומי החם.
בפינה הדרום-מזרחית של האתר, ליד הכניסה אליו, ניצב מרכז המבקרים, ולידו בריכת מים שפסל מוצב על שפתה. בסמוך לה ניצב תורן הדגל האמריקני. בניין האנדרטה ניצב בפינה הדרום-מערבית של האתר. ביניהם, בפאת שטח הקבורה, משתרעת שדירה (Mall), ששורות עצים ניצבות משני צידיה.
האנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין האנדרטה הוא בעל חצר פנימית מרכזית – "חצר הכבוד" (Court of Honor), שמסדרונות הפתוחים אל החצר מקיפים אותה, בדומה לאכסדרה של מנזר (Cloisters). בחצר ניצבת אבן מלבנית כהה, היא "אבן הזיכרון" (Stone of remembrance). על גבי קירות הבניין נקבעו מפות מוזאיקה, המתארות את המבצעים הצבאיים והלוגיסטיים של ארצות הברית בצפון אפריקה ובמפרץ הפרסי במהלך המלחמה. מפות נוספות מתארות את המבצעים הצבאיים נגד גרמניה שנערכו בזירות אחרות ואת המלחמה נגד יפן. הכיתוב על קירות האנדרטה הוא באנגלית, צרפתית וערבית.
בפינת הבניין הפונה אל שטח הקבורה נמצא בית תפילה (Chapel). הוא מעוטר בשיש, פסלים ודגלים.
לאורך השדירה המובילה מן הכניסה לבית הקברות אל בניין האנדרטה נבנה כותל מאבן גיר, 111 מטר אורכו, המעוטר בפסלי שיש. נחרתו עליו שמות החללים האמריקניים בצפון-אפריקה שמקום קבורתם לא נודע – 3,724 במספר. ציון מיוחד נחרת ליד שמות הנעדרים שמקום קבורתם אותר לאחר הקמת כותל הזיכרון. על גבי הקיר נחרתו גם שמות הקרבות שבהם נטלו חיילי ארצות הברית חלק בזירה זו. .
החללים בבית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרבית החללים שנקברו בבית הקברות נפלו בקרבות במרוקו, אלג'יריה ותוניסיה בחדשים נובמבר 1942 עד מאי 1943. אחרים נפלו במהלך שירותם בארצות אחרות בצפון אפריקה וכן בפרס.[2]
240 מן הקברים בבית הקברות הם קברי אלמונים. שלושה זוגות של אחים נקברו בו זה בצד זה.
בבית הקברות נקבר חייל אחד אשר עוטר במדליית הכבוד של הקונגרס, העיטור הצבאי הגבוה ביותר של ארצות הברית – טוראי ניקולס מינו (Nicholas Minue) מן הדיוויזיה המשוריינת ה-1.[3]
מידע נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הקברות והאנדרטה נבנו ומתוחזקים על ידי הוועדה האמריקנית למצבות קרב.
אדריכלי בית הקברות והאנדרטה היו מור והאצ'ינס (Moore and Hutchins) מניו יורק. אדריכל הנוף היה בריאן לינץ' (Bryan J. Lynch), גם הוא מניו יורק. פסלי השיש באתר עוצבו על ידי הנרי קרייס (Henry Kreis). המפות בבניין האנדרטה עוצבו על ידי פול הולמן (Paul D. Holleman).
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
בריכה ופסל בכניסה לאתר -
השדירה בדרום בית הקברות ומימינה כותל ההנצחה -
מפה בבניין האנדרטה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בצפון-אפריקה- בית הקברות הצבאי והאנדרטה האמריקניים בצפון-אפריקה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אתר הוועדה האמריקנית למצבות קרב.
- עמוד בית הקברות והאנדרטה באתר הוועדה האמריקנית למצבות קרב.
- עלון מידע על בית הקברות והאנדרטה באתר הוועדה האמריקנית למצבות קרב.
- סרטון וידאו על בית הקברות והאנדרטה באתר YouTube (באנגלית).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.abmc.gov/cemeteries/cemeteries/na_pict.pdf.
- ^ בבית הקברות נקברו כ-39% מן החללים האמריקנים בצפון אפריקה ופרס. האחרים הוחזרו לארצות הברית לקבורה לבקשת משפחותיהם.
- ^ http://www.findagrave.com/cgi-bin/fg.cgi?page=gr&GRid=8887582.
| בתי קברות צבאיים אמריקאים מחוץ לגבולות ארצות הברית | ||
|---|---|---|
| מלחמת העולם הראשונה | _seal.jpg)
| |
| מלחמת העולם השנייה | ||
| אחרים | ||