בית הקברות מכלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האתר ממוקם בפאתי העיר טהאטה.

הנקרופוליס של מכּליאורדו: مکلی قبرستان; בסינדהי: مڪلي جو قبرستان) הוא אחד מאתרי הקבורה הגדולים בעולם, המשתרע על פני שטח של 10 קמ"ר ליד העיר טהאטה שבמחוז סינד בפקיסטן. האתר מכיל בין 500,000 למיליון קברים[1] שנבנו במשך 400 שנה. בבית הקברות מכלי יש מספר גדול של מבני קבורה גדולים השייכים לבני מלוכה, קדושים סופים, וחוקרים בעלי שם. האתר נכלל ברשימת אתרי המורשת של אונסק"ו בשנת 1981 כ"עדות יוצאת דופן" לציוויליזציה של סינד בין המאות ה-14 וה-18.[2]

משמעות השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטימולוגיה של השם אינה ברורה לחלוטין. ייתכן כי מקור השם במילה הערבית "מֻכַּלַּא" (مكلأ), שפירושה גדת נהר או חוף, שכן המקום נמצא ליד נהר האינדוס.[3] המסורת המקומית מספרת כי האתר, והגבעות הסמוכות לו, קיבל את שמו לאחר שעולה רגל לחג' עצר באתר וחווה אקסטזה רוחנית, בהכריזו על האתר כמכה עבורו. לאחר ששמע את סיפורו של עולה הרגל, הקדוש הסופי שיח' חאמד ג'מאלי קרא אז לאתר בשם "מכּלי", או "מכה הקטנה".[4]

היסטוריה ואדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיח' חמאד ג'מאלי הקים במכלי ח'אנקאה (מסדר צופי), ושם כנראה גם נקבר. ג'אם תמאצ'י, שליט משושלת תרח'אן במאה ה-14, העריץ את ג'מאלי ורצה להיקבר לצדו. כך החלה מסורת הקבורה במכלי. מבני הקבר בעלי החשיבות האדריכלית הגדולה ביותר הם מהתקופה המוגולית, בין השנים 1570–1640.[5]

רבים מן הקברים כוללים מוטיבים מגולפים לקישוט

הארכיטקטורה של מבני הקבורה הגדולים ביותר משלבת השפעות אסלאמיות, הינדיות, פרסיות, מוגוליות וגוג'ראטיות, בסגנון של סינד  התחתונה, המוכר כ"סגנון צ'וכּנדי", על שם קברי צ'וכנדי (چوکنڈی قبرستان) ליד קראצ'י.[6]

הקברים המוקדמים ביותר היו מורכבים משלושה עד שישה לוחות אבן שנערמו זה על גבי זה כדי ליצור פירמידה קטנה.

כמה מבנים הכוללים מסדרונות מקורים הנשענים על אבני חול מסותתות.

עד המאה ה-15, הקברים כבר היו מעוטרים ברוזטות ובתבניות מעגליות. מאולר יותר, נתווספו תבניות מורכבות יותר וקליגרפיה ערבית הכוללת מידע ביוגרפי על הקבורים. מבנים גדולים יותר מתקופות מאוחרות כוללים מסדרונות ומוטיבים השאובים מתחום הקוסמולוגיה.

אנדרטאות רבות מכילות גילופים עדינים

חלק מהקברים הגדולים כוללים גילופים של חיות, לוחמים וכלי נשק, מנהג נפוץ במצבות קבורה אסלאמיות. .

מבני קבר מלכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממבני הקבורה הושפעו מסגנון האדריכלות במרכז אסיה

מבני הקבר המלכותיים והמרשימים מחולקים לשתי קבוצות עיקריות: קבוצת המבנים מתקופת סאמה, והקבוצה הכוללת מבנים מתקופות תרח'אן, ארע'ון והמוגולים.

קבוצת סאמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקברים מתקופת שושלת סאמה מקובצים יחד בקצה הצפוני של בית הקברות. בני שושלת סאמה היו נסיכים מראג'פוט, אשר תפסו את השלטון בטהאטה ב-1335. קברים מקבוצת סאמה מושפעים מאוד מהסגנונות הגוג'ארטיים, ומשלבים אלמנטים עיצוביים אסלאמיים והינדים.

קברו של ג'אם נזאם א-דין השני מציג השפעות גוג'ארטיות

בניית קברו של ג'אם נזאם א-דין השני הושלמה בשנת 1510. זהו מבנה ריבועי מרשים:אורך כל צלע 11.4 מ'. המבנה בנוי מאבני חול ומעוטר בפרחים ובאלמנטים גאומטריים. ייתכן שצורת הקוביה של הקבר מושפעת מן הכעבה.[7] למבנה אין כיפה עליונה, דבר שמשאיר את פנים המבנה חשוף לפגעי מזג האוויר. למבנה יש מעין מרפסת מגולפת בסגנון גוג'ארטי, ומעליה צריח קטן, המדמה את מבנה הקבר למקדש. הצד החיצוני כולל 14 רצועות של מוטיבים קישוטיים הכוללים גם פסוקי קוראן וגם סמלים הינדיים. בהתאם למסורת האסלאמית, כל הקישוטים מבוססים על תבניות גאומטריות, והחריגה היחידה היא אפריז המתאר סוג של ברווזים.

קברו של דריא ח'אן, בנו המאומץ של ג'אם נזאם א-דין השני, דומה בסגנונו למבצר רג'אסטאני ונבנה לאחר מותו בשנת 1521. דריא ח'אן נולד עבד, אבל עלה לגדולה כגנרל לאחר שהביס את צבא ארע'ון בשדה הקרב. הוא קיבל את התואר "גיבור סינד", ובסופו של דבר נעשה ראש הממשלה.

קבוצת ארע'ון, תרח'אן ומוגול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברו של עיסא ח'אן תרח'אן הראשון, ששלט מ 1554 עד 1565, מייצג שינוי מן הארכיטקטורה של שושלת סאמה. הקבר כולל מוטיבים חדשניין המזכירים אנדרטה, והוא מעוצב בצורה מלבנית. הקירות הפנימיים מכוסים לחלוטין בפסוקי קוראן. הקבר כולל גם אזור עבור קבריהן של חמש מבנות הלוויה המלכותיות שלו.

קברו של עיסא ח'אן תרח'אן הראשון, אחד המבנים הבולטים ביותר באתר

המאוזוליאום של קברו של עיסא ח'אן חוסיין השני (מת 1651) כולל  מבנה אבן בעל שתי קומות עם כיפות ומרפסות. מבנה הקבר נבנה בעוד השליט בחיים. בסיום מלאכת הבנייה, עיסא ח'אן חוסיין השני ציווה לקטוע את ידיהם של הבנאים כדי שלא יוכלו ליצור מבנה דומה עבור יריביו.

קברו של מירזא באקי אוזבק משלב מוטיבים מרכז אסייתיים

קברו של ג'אן בג תרח'אן (מת 1600) הוא מבנה לבנים מתומן בעל כיפה המכוסה באריחים מזוגגים בכחול ובטורקיז. קברי חופה (chattri maqbara) הם מוטיב אדריכלי נוסף המאפיין את הסגנון ההודו-אסלאמי.

התקופה המוגולית מיוצגת על ידי קברים רבים בצד הדרומי של הנקרופוליס, למשל המאוזוליאום של מירזא ג'אני ומירזא ע'אזי בג, המאוזוליאום של נוואב שורפה ח'אן, המתחם של מירזא באקי בג אוזבק, והקבר המשוחזר של נוואב עיסא ח'אן תרח'אן הצעיר.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר קברים ניזוקו קשות לאורך השנים

הנקרופוליס של מכּלי נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 1981.השלמות המבנית של האתר הושפעה מניהול אתר לקוי, מוונדליזם ומהשלכת פסולת בלתי מבוקרת.[8] השיטפונות בפקיסטן ב-2010 פגעו עוד יותר באתר והחמירו את מצבו.[9]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית הקברות מכלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Makli Hill", ArchNet.
  2. ^ "Historical Monuments at Makli, Thatta", UNESCO World Heritage Centre.
  3. ^ Andrews, P.A., “Maklī”, in Encyclopaedia of Islam, second edition, s.v.
  4. ^ Urooj Qureshi, "In Pakistan, imposing tombs that few have seen," BBC Travel, 8 August 2014.
  5. ^ Furnival, WJ (1904). Leadless Decorative Tiles, Faience, and Mosaic: Comprising Notes and Excerpts on the History, Materials, Manufacture & Use of Ornamental Flooring Tiles, Ceramic Mosaic, and Decorative Tiles and Faience, with Complete Series of Recipes for Tile-bodies, and for Leadless Glazes and Art-tile Enamels, Volume 1. W. J. Furnival. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2017. 
  6. ^ Malik, Iftikhar (2006). Culture and Customs of Pakistan. Greenwood Publishing Group. ISBN 9780313331268. 
  7. ^ "Makli Necropolis". Asian Historical Architecture. 
  8. ^ Qasim Ali Qasim, "Makli hills monument Thatta," Journal of research in architecture and planning 16 (2014), pp. 5-8.
  9. ^ " Govt may get time for Makli necropolis conservation", DAWN, August 13, 2012.