בית התפילה הבהאי בסנטיאגו דה צ'ילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית התפילה הבהאי בסנטיאגו דה צ'ילה

בית התפילה הבהאי בסנטיאגו דה צ'ילה הוא אחד משמונת בתי התפילה הבהאים ברחבי העולם, והוא מוגדר כ"מקדש האם של דרום אמריקה". תכנון בית התפילה נעשה על ידי חברת האדריכלות "חרירי-פונטריני אדריכלות".[1] האתר שנבחר להקמת המבנה שוכן על שלוחה לרגלי הרי האנדים, מצפון לסנטיאגו דה צ'ילה בצ'ילה, והוא משקיף על ההרים ממזרח לו ועל העמק שממערב לו. הגנים שסביב בית התפילה משתרעים על פני שטח של 70 דונם, שהוא חלק ממחלה בשטח כולל של 1100 דונם[2]. המבנה נחנך ונפתח לציבור באוקטובר 2016, בטקס חגיגי בו השתתפו מאות בהאים מרחבי העולם כמו גם בכירים מצ'ילה וממדינות נוספות ביבשת.[3]

המבנה עצמו ממנשא לגובה של 30.4 מטר וקוטרו זהה. שטחו כולל כ-1,950 מ"ר והוא יכול להכיל כ-600 איש.[4] המעטפת החיצונית של המבנה בנויה מתשעה "עלים" (או "כנפיים") העשויים מאלבסטר לבן שקוף. העלים נפגשים בשיא גובהו של המבנה; הם משמשים לו ככיפה ומעניקים לו מראה של פרח סגור. עלי האלבסטר מאפשרים חדירת אור שמש בשעות היום, וקרינת אור מתוכו בשעות החשיכה, ובשל כך הוא מכונה גם "מקדש האור". בין העלים יש מעטפת זכוכית ופלדה שמשמשת כמעטפת של אולם המבנה. במבנה נקבעו תשע דלתות שאל כל אחת מהן מובילה שדרה. בריכות נוי סביב המבנה משקפות אותו בבמימיהן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


קואורדינטות: 33°00′21″S 70°39′09″W / 33.00583°S 70.65250°W / -33.00583; -70.65250