בית זרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית זרע
BeitZera 6819.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-200‏ מטר
תאריך ייסוד 1927
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים גרמניה, ליטא
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 577 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.3%‏ בשנה עד סוף 2017
נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין 1921
תנועת אם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
ענפי ייצור חקלאות, תעשיות ארקל, הובלות
http://www.betzera.com
בית זרע ב-1933

בֵּית זֶרַע הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השוכן בעמק הירדן, כ-15 ק"מ דרומית לעיר טבריה. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. על אף שהוקם בשנת 1921 על ידי עולים מגרמניה, עבר הקיבוץ מספר גלגולים בטרם עלה על הקרקע בספטמבר 1927[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית זרע הוא הקיבוץ הרביעי שהוקם בעמק הירדן לאחר דגניה א', קבוצת כנרת ודגניה ב'. המייסדים היו חברי תנועת "בלאו וייס" מגרמניה. הגרעין המייסד הוקם בשנת 1919 בכפר מרקנהוף בגרמניה, שם עברו חברי הקבוצה הכשרה חקלאית, ולכן כונו "קבוצת מרקנהוף".

בשנת 1921 עלו לארץ שבעה מהחברים, ראשוני העלייה החלוצית מגרמניה, והתיישבו כקבוצה חקלאית קטנה בעין גנים. שנתיים אחר כך, עברו 11 חברי הקבוצה לרובע-אל-נצרא בסמוך לעפולה. בשנת 1924 עברו חברי הקבוצה לעמק הירדן, בו עברו ממקום למקום עד שבשנת 1926 התיישבו בחושות באום ג'וני. המקום נקרא במשך תקופה מסוימת דגניה ג' למרות שנועד לחניה זמנית עד לעליה למקום הקבע. ביולי 1927 התמוטטו החושות ברעידת אדמה וחברי הקבוצה נאלצו להקדים את עלייתם המתוכננת על הקרקע. ב-20 בספטמבר 1927, עברו 34 חברי הקבוצה למקום המיועד ובנובמבר אותה שנה, החלו בבנית הבית הראשון.

המקום עצמו עבר כמה גלגולי שם. בתחילה נקרא כְּפַר גּוּן, אחר כך הוסב לכפר נָתָן, על שם נתן לסקי, עסקן ציוני מבריטניה, וקבוצת המייסדים "נתנה" לו את השם הנוכחי. הביטוי "בית זרע" היה נפוץ בתקופת המשנה ואחריה, וציין מידת קרקע הדרושה לזריעה. בעיקר ידועה האימרה "כאן בית נטע כאן בית זרע"[3] (כאן מידת קרקע מתאימה לנטיעה וכאן מידת קרקע מתאימה לזריעה). חברי קבוצת מרקנהוף לא הכירו את המקורות. הם בחרו ליישובם העתידי בארץ את השם "בית זרע" כי מצא חן בעיניהם, וייצג את שאיפתם לבית ויבול. אבל בבואם לארץ נתקלו בהתנגדות הגופים המיישבים כלפי השם. למזלם התערבו בעניין חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון, שתמכו בשם "בית זרע", והציגו את הופעתו במקורות. בהשפעתם התקבל השם ונקבע סופית.[4].

בשנת 1928 ניטע מטע הבננות הראשון. בשנת 1930 ניטע הפרדס הראשון, והקיבוץ הצטרף לתנועת "הקיבוץ הארצי".

בשנת 1934 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של 65 מחברי "קיבוץ ליטא א'" מווילנה, ממייסדי תנועת השומר הצעיר בליטא ומראשוני בוגריו. בשנה שלאחר מכן, הוקמה במקום מאפייה ושנתיים אחר כך, החל לפעול ענף הצאן.

בשנת 1936 הגיעה לקיבוץ חברת נוער ראשונה: "נוער א' מגרמניה".

בשנת 1941 הצטרף גרעין השלמה נוסף של "השומר הצעיר" מווילנה, שכונה "ליטא ב'". לגרעין זה, שמנה 80 חברים, הייתה השפעה רבה על אופיו של הקיבוץ ותרומה חשובה לחיזוקו.

בשנת 1943 הוקם מכון הקירור, נחפרו בריכות הדגים והוקם ענף המדגה.

בשנת 1946 הצטרפה לקיבוץ הקבוצה הראשונה מבני הקיבוץ, קבוצת "אשל", שסיימה את לימודיה במוסד משמר העמק. איתה הגיעה קבוצת בוגרים נוספת מאותו מוסד: קבוצת "אורן", נוער עולה מפולין.

מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 1948, יום לאחר הכרזת המדינה, הופצץ הקיבוץ מהאוויר על ידי הסורים. בהפצצה נהרגה שיינדל כהנא-פרוינד, ממייסדות הקיבוץ, וחבר אחד נפצע. ב-18 במאי כבשו הסורים את צמח, ואז נפלה ההחלטה על פינוי הנשים והילדים לחיפה. הפינוי החפוז התבצע במשאיות. התינוקות והפעוטים הוסעו דרך ואדי פיג'אס (נחל יבנאל). הילדים והנוער הוסעו דרך קבוצת כנרת, תחת הפגזה סורית מצמח, אותה עברו בשלום. בקיבוץ נשארו כ-80 חברים. היו להם 21 רובים, כמה תתי-מקלעים ושני מקלעים[5]. מפקד המקום היה מיכאל צימרמן, חבר הקיבוץ. לא היה כל כוח תגבור נוסף. למשך כמה ימים עברו החברים "לגור" בעמדות, ספגו הפגזות, ובין לבין העמיקו את תעלות הקשר ומתחו גדרות חוטי-תיל בציפייה לטנקים הסורים. אך הסורים ניגפו בשערי דגניה א' ב-21 במאי. בזאת הוכרע הקרב על עמק הירדן, ובית זרע והעמק כולו יצאו מכלל סכנה.

הכפר הערבי עובדייה שכן על תל קדום סמוך לבית זרע. מיד לאחר התבוסה הסורית עזבו תושבי עובדייה את כפרם והלכו אל מעבר לירדן, אל מרגלות הגלעד. יחסיו של הקיבוץ עם תושבי עובדייה היו מתוחים למדי מראשית העלייה על הקרקע. היו התנכלויות שונות מצד תושבי הכפר, בעיקר בשטחי החקלאות, ואף ירי לעבר הקיבוץ. למרות זאת, כאשר הבחינו בבית זרע כי שיירה של תושבים עוזבת את הכפר, יצאו אליה כמה מחברי הקיבוץ וניסו לשכנע את ההולכים להישאר. ללא הועיל, כמובן.

עד שנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1951 הגיעה לקיבוץ מחלקת הנח"ל הראשונה.

בשנת 1963 הוקם מפעל "ארקל" למוצרי פלסטיק. באותה שנה הגיעה לקיבוץ חברת הנוער האחרונה, "עופרים".

הקיבוץ בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 החל בקיבוץ תהליך הפרטה. נכון ל-2017 קיימת בו הפרטה כמעט מלאה, תוך שמירה על ערכי הליבה שלו לערבות הדדית בנושאי בריאות, חינוך, סיעוד ועזרה לבעלי מוגבלויות וחסרי יכולת התפרנסות. כל זאת באמצעות קרנות ייעודיות.

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, כרם, רפת), תעשייה ("ארקל מוצרי פלסטיק" ו"ארקל מערכות סינון"), תיירות ועסקים קטנים. חלקם עובדים גם מחוץ לקיבוץ, ברחבי עמק הירדן, במפעלים, מכללת עמק הירדן, תיירות ועוד.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עד גיל בית ספר: פועלים בקיבוץ בית תינוקות, פעוטונים וגנים.
  • בתי ספר: כיתות א'-ח' לומדות בבית הספר האזורי באפיקים, "אפיקי ירדן"; כיתות ט'-י"ב לומדות בבית הספר האזורי "בית ירח".
  • חינוך בלתי פורמלי: בקיבוץ פועלות מסגרות של חינוך בלתי פורמלי (חוגים, תנועת נוער ועוד) בכל ימי השבוע, לאחר שעות בית הספר, וגם בימי שישי וחופשים.

אמנות, מחקר ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין חברי הקיבוץ ובניו ניתן למנות בדור הראשון (מייסדים ו-ותיקים) את: שמואל ארד, מלחין, מנצח מקהלות; דניאל בן נחום, סופר, משורר, מסאי, מבקר וחוקר ספרות, עורך ומתרגם; בנימין הלוי, סופר, משורר, עורך וחוקר מקרא; זלמן וינוגרדוב, ארכאולוג; פרץ מרחב, פעיל ציוני, סופר ופובליציסט, בכיר בתנועת מפ"ם; יעקב עמית, עורך עיתון על המשמר; יוסף רורמן, סופר.

בדור השני: שלמה ארד, מלחין ומעבד (בנו של שמואל ארד); איתן ארנון, צייר; יונתן בן נחום, סופר; יזהר בן נחום, היסטוריון (בניו של דניאל בן נחום); זהרה רובין (הלוי), פסלת וציירת (בתו של בנימין הלוי); יואב לויטס הלוי, סופר ומתרגם (בנו של בנימין הלוי); שלמה סדן, שחקן, מדבב וסופר;

בדור השלישי: אילן ארד, מלחין (נכדו של שמואל ארד); אורן נאמן, מחזאי, תסריטאי, במאי ומנהל תוכן.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. נמצא כקילומטר דרומית-מערבית ליישוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית זרע בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ ראו דגניה ג'
  3. ^ בראשית רבה (יט, ג)
  4. ^ סיפור הקבוצה בברלין והשם שהביאה איתה מופיע בספר: בית זרע - כ"ה שנים לקיבוץ על אדמתו, הוצאת קיבוץ בית זרע תשי"ד, עמוד ראשון (ללא מספור)
  5. ^ שם, עמ' 221