בית זרע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.


בית זרע
BeitZera 6819.jpg
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-200‏ מטר
תאריך ייסוד 1927
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים גרמניה, ליטא
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 579 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎2.1%‏ בשנה עד סוף 2016
נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין 1921
תנועת אם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
ענפי ייצור חקלאות, תעשיות ארקל, הובלות
http://www.betzera.com

קואורדינטות: 32°41′20″N 35°34′24″E / 32.6889340494216°N 35.573387334454°E / 32.6889340494216; 35.573387334454

בית זרע ב-1933

בֵּית זֶרַע הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השוכן בעמק הירדן, כ-15 ק"מ דרומית לעיר טבריה. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. על אף שהוקם בשנת 1921 על ידי עולים מגרמניה, עבר הקיבוץ מספר גלגולים בטרם עלה על הקרקע בספטמבר 1927[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית זרע הוא הקיבוץ הרביעי שהוקם בעמק הירדן לאחר דגניה א', קבוצת כנרת ודגניה ב'. המייסדים היו חברי תנועת "בלאו וייס" מגרמניה. הגרעין המייסד הוקם בשנת 1919 בכפר מרקנהוף בגרמניה, שם עברו חברי הקבוצה הכשרה חקלאית, ולכן כונו "קבוצת מרקנהוף".

בשנת 1921 עלו לארץ שבעה מהחברים, ראשוני העלייה החלוצית מגרמניה, והתיישבו כקבוצה חקלאית קטנה בעין גנים. שנתיים אחר כך, עברו 11 חברי הקבוצה לרובע-אל-נצרא בסמוך לעפולה. משנת 1924 נדדה הקבוצה במקומות שונים בעמק הירדן ובשנת 1926 התיישבו בחושות באום ג'וני וכונו דגניה ג'. ביולי 1927 התמוטטו החושות ברעידת אדמה וחברי הקבוצה נאלצו להקדים את עלייתם המתוכננת על הקרקע. ב-20 בספטמבר 1927, עברו 34 חברי הקבוצה למקום המיועד ובנובמבר אותה שנה, החלו בבנית הבית הראשון.

המקום עצמו עבר כמה גלגולי שם. בתחילה נקרא בעקבות השם הקדום כְּפַר גּוּן. אחר כך הוסב לכפר נָתָן, על שם נתן לסקי, עסקן ציוני בבריטניה. עם עליית הקבוצה הגרמנית המייסדת נקבע שמו הנוכחי. השם "בית זרע" לקוח מביטוי שהיה נפוץ בתקופת המשנה, ואף לפניה, ומופיע גם במדרשים. הוא מציין יחידת קרקע המוכנה לזריעה. בעיקר ידועה האימרה "כאן בית נטע כאן בית זרע" [3], שהתייחסה במקור למידת הקרקע הדרושה לנטיעה ומידת הקרקע הדרושה לזריעה. קבוצת הראשונים בברלין לא היתה מודעת למקורות אלה. חבריה חשבו בינם לבין עצמם על שם, שיתאים ליישוב שיקימו בארץ ישראל, ומצאו, שהשם "בית זרע" יפה להם, ומייצג את שאיפתם לבית וליבול. אבל כאשר הגיעו לארץ נתקל השם שהביאו בהתנגדות מצד הגופים המיישבים. למזלם התערבו בענין חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון, שתמכו בשם "בית זרע", והציגו את המופעים של הביטוי במקורות. בהשפעתם התקבל השם ונקבע סופית. [4].

בשנת 1928 ניטע מטע הבננות הראשון. בשנת 1930 ניטע הפרדס הראשון, והקיבוץ הצטרף לתנועת "הקיבוץ הארצי".

בשנת 1934 הצטרפה לקיבוץ קבוצה של 65 מחברי "קיבוץ ליטא א'" מווילנה, ממייסדי תנועת השומר הצעיר בליטא ומראשוני בוגריו. בשנה שלאחר מכן, הוקמה במקום מאפייה ושנתיים אחר כך, החל לפעול ענף הצאן.

בשנת 1936 הגיעה לקיבוץ חברת נוער ראשונה: "נוער א' מגרמניה".

בשנת 1941 הצטרף גרעין השלמה נוסף של "השומר הצעיר" מווילנה. לגרעין זה, שמנה 80 חברים, הייתה השפעה רבה על אופיו של הקיבוץ ותרומה חשובה לחיזוקו.

בשנת 1943 הוקם מכון הקירור, נחפרו בריכות הדגים והוקם ענף המדגה.

בשנת 1946 הצטרפה לקיבוץ קבוצת "אשל" ממוסד משמר העמק וקבוצת "אורן" של נוער מפולין שהגיעה ממשמר העמק.

ב-15 במאי 1948, יום הכרזת המדינה, הופצץ הקיבוץ מהאוויר על ידי הסורים ונגרמו אבדות בנפש. הילדים ורוב הנשים פונו לחיפה עד תום הקרבות.

בשנת 1951 הגיעה לקיבוץ מחלקת הנח"ל הראשונה.

בשנת 1963 הוקם מפעל "ארקל" למוצרי פלסטיק. באותה שנה הגיעה לקיבוץ חברת הנוער האחרונה, "עופרים".

הקיבוץ בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 החל בקיבוץ תהליך הפרטה. נכון ל 2017 קיימת בו הפרטה כמעט מלאה, תוך שמירה על ערכי הליבה שלו לערבות הדדית בנושאי בריאות, חינוך, סיעוד ועזרה לבעלי מוגבלויות וחסרי יכולת התפרנסות. כל זאת באמצעות קרנות ייעודיות.

חברי הקיבוץ מתפרנסים מחקלאות (מטעים, גידולי שדה, כרם, רפת), תעשייה ("ארקל מוצרי פלסטיק" ו"ארקל מערכות סינון"), תיירות ועסקים קטנים. חלקם עובדים גם מחוץ לקיבוץ, ברחבי עמק הירדן, במפעלים, מכללת עמק הירדן, תיירות ועוד.

חינוך
  • עד גיל בית ספר: בקיבוץ פועלים בית תינוקות, פעוטונים וגנים.
  • בתי ספר: כיתות א'-ח' לומדות בבית הספר האזורי באפיקים, "אפיקי ירדן"; כיתות ט'-י"ב לומדות בבית הספר האזורי "בית ירח".
  • בלתי פורמלי: בקיבוץ פועלות מסגרות חינוך בלתי פורמלי במשך השבוע לאחר שעות בית הספר, וגם בימי שישי ובחופשים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים בקרבת היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. נמצא כקילומטר דרומית-מערבית ליישוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית זרע בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ראו דגניה ג'
  3. ^ בראשית רבה (יט, ג)
  4. ^ סיפור הקבוצה בברלין והשם שהביאה איתה מופיע בספר: בית זרע - כ"ה שנים לקיבוץ על אדמתו, הוצאת קיבוץ בית זרע תשי"ד, עמוד ראשון (ללא מספור)