בית חגלה (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֵּית חָגְלָה הייתה עיר מקראית בנחלת שבט בנימין, ממזרח ליריחו, אשר המשיכה להתקיים גם בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד.

כיום בית חגלה הוא מאחז המתפתח לצד חווה חקלאית ומדרשה.

אזכורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה בתיאור גבול נחלת שבט יהודה: "וְעָלָה הַגְּבוּל בֵּית חָגְלָה וְעָבַר מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה"[1].

כמו כן, נזכרת בתיאור גבול נחלת שבט בנימין: "וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל כֶּתֶף בֵּית חָגְלָה צָפוֹנָה"[2]. בנוסף, נזכרת כאחת מערי שבט בנימין: "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יְרִיחוֹ וּבֵית חָגְלָה וְעֵמֶק קְצִיץ"[3].

בתחילת המאה ה-4 לספירה נזכרה העיר באונומסטיקון של אוסביוס כיישוב שהיה נושב בתקופתו, הנמצא במרחק של שלושה מיל מיריחו ושני מיל מנהר הירדן, תוך שאוסביוס מקשר בינה ובין האתר "גֹּרֶן הָאָטָד" הנזכר בתנ"ך[4].

שם העיר מופיע גם במפת מידבא, תוך ציון כי המדובר ב"גורן האטד" המקראית.

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה של העיר השתמר לפי הסברה המקובלת, שציין החוקר יהוסף שוורץ עוד בראשית המאה ה-19[5], במנזר העתיק "דיר חג'לא" שממזרח ליריחו ובמעיין "עין חג'לא" הסמוך אליו, לצד כביש "עוקף יריחו" כיום, ואפשר שהעיר הקדומה שכנה באחת החורבות באזור זה[6].

לאחר הסכמי אוסלו הקימה ארנה קובוס צפונית לדיר חג'לה מדרשה העוסקת במשמעות הרוחנית של המקום (לדעתה זהו מקומו של גלגל (אתר מקראי).

בשנת 2018 התיישבו במקום 6 משפחות, הקשורות לתנועות אמנה (ארגון).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק ו'.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק י"ט.
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"א.
  4. ^ ספר בראשית, פרק נ', פסוקים י'-י"א.
  5. ^ תבואות הארץ, פרק ג', חלק ב'.
  6. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 72-73.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.