בית חורון (עיר מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

בֵּית חוֹרוֹן (גם: בֵּית חֹרוֹן) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט אפרים בגבול נחלת שבט בנימין, אשר נזכרה במקורות, ונודעה על שני חלקיה - בית חורון תחתון ובית חורון עליון.

שמה נבע כנראה מפולחן האל המצרי-כנעני חורון (הורוס) שהתקיים במקום, בדומה ליישובים מקראיים נוספים ששמם מתחיל ב"בית".

שם העיר נשתמר עד ימינו בשם הכפרים בית עור א-תחתא (בית חורון תחתון) ובית עור אל-פוקא (בית חורון עליון). על שמה קרוי היישוב בית חורון שהוקם בסמוך לאתרה של בית חורון עליון.

העיר נודעה במקורות בשל הדרך מן השפלה לירושלים שעברה בה עוד מימי קדם, ובשנים האחרונות התגלו באזור ממצאים ארכאולוגים רבים[1].

אזכורים בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספר דברי הימים א' נזכרת העיר כיישוב שבנתה שארה, בתו של אפרים: "וּבִתּוֹ שֶׁאֱרָה וַתִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן וְאֶת הָעֶלְיוֹן וְאֵת אֻזֵּן שֶׁאֱרָה"[2].
  • במלחמתו של יהושע בן נון בחמשת מלכי הדרום הושלכו משמים במורד בית חורון אבני ברד על האויבים, ושם גם הכריז יהושע "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון" כדי להשלים את הניצחון לפני שקיעת החמה[3].
  • בהמשך ספר יהושע נזכרת העיר בתור הגבול שבין נחלת שבט בנימין ושבט אפרים[4].
  • במלחמת שאול המלך בפלשתים במכמש, נזכרת העיר כאחד המקומות בהם עברו הפלשתים: "וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן"[5].
  • בספר מלכים נזכר "בית חורון תחתון", לצד גזר, כיישוב שבנה שלמה המלך אחרי בניית בית המקדש הראשון[6].
  • בספר דברי הימים ב' מוזכר כי שלמה המלך בנה את שתי הערים, ושם מוסיפים כי הערים נבנו כערים מבוצרות: "וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן - עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ"[7].
  • כמו כן, העיר נזכרת במלחמות אמציהו: "וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן"[8].

אזכורים בימי בית שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורים בתקופת המשנה והתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העיר נזכרת בסיפור מעשה שהובא במשנה: "מעשה בבית חורון באחד שהיה אביו מודר ממנו הניה והיה משיא את בנו"[10].
  • העיר נזכרת במשנה לעניין מצוות התלויות בארץ: "שלוש ארצות לביעור - יהודה ועבר הירדן והגליל ... ומבית חורון ועד הים מדינה אחת"[11].
  • העיר נזכרת במדרש בראשית רבה כמקום מוצאו של החכם רב הונא דבית חורון[12].
  • העיר נזכרת בסיפור מעשה בתלמוד הבבלי: "בית חורון שהיו מחזיקין בה טומאה ולא יכלו חכמים לבדוק מפני שהיתה מרובה"[13].
  • העיר נזכרת בתלמוד הבבלי לעניין המעלה הצר שלה (הדרך הרומית שחלקים ממנה נשתמרו עד ימינו): "שני גמלים שהיו עולים במעלות בית חורון ופגעו זה בזה אם עלו שניהן שניהן נופלין בזה אחר זה שניהן עולין"[14].

אזכורים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס (תחילת המאה ה-4 לספירה)[15], אשר מתאר כי היישוב (העליון והתחתון) היה מיושב בימיו, ומרוחק 12 מיל מירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]