בית כאחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית כאחיל (כפר)
بيت كاحل
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה חברון
שטח 5.8 קמ"ר
גובה 859 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 6,526 (2007)
קואורדינטות 31°34′11″N 35°03′58″E / 31.569663888889°N 35.066°E / 31.569663888889; 35.066 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית כאחילערבית: بيت كاحل) הוא כפר פלסטיני בנפת חברון, הנמצא 7 ק"מ בצפון מערב לחברון.

על גבעה סמוך לכפר (ח' אבו ח'רזה) התגלו שרידים ליישוב מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית, שכללו בורות, אבן ריחיים גדולה וחרסים שונים. השרידים נהרסו כמעט כליל כחלק מעבודות של הכשרת הקרקע לחקלאות[1].

ויקטור גרן ביקר בכפר ב-30 ביולי 1863 ותיאור אותו במילים האלו:[2]

בשעה אחת עשרה וחמש דקות הגענו לכפר דל בשם בית כאחל, שיש בו אך כשלושים משכנות עלובים. הוא נבנה על גבי יישוב קדום, כפי שמוכיחות כמה גרנות, ממגורות תת קרקעיות וקברים חצובים בסלע, שרואים גם על גב ההר וגם במדרון... הכפר בית כאחל יושב על הר תלול, שמשני עבריו - מצפון ומדרום - יש שני גאיות עמוקים.

ויקטור גרן, תיאור ארץ ישראל - יהודה

בשנת 1883 תיארו קונדר וקיצ'נר, אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל, את הכפר בספר "סקר פלשתינה המערבית":[3]

כפר קטן על רכס, בנוי אבן, עם באר בדרום. ככל הנראה מקום עתיק, עם קברים חצובים בסלע.

קונדר וקיצ'נר, סקר פלשתינה המערבית

נכון למפקד שנערך על ידי ישראל בשנת 1967 היו בכפר 936 תושבים[1].

לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה אוכלוסיית הכפר ב-2007 מנתה 6,526 תושבים. האוכלוסייה מורכבת ממספר חמולות, כולל: אל-אתוונא, אל-אספרה, אל-זוהור, אל-ג'ודי, ברהם ואל-חטיב. שטחו הכולל של הכפר הוא 5,795 דונם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית כאחיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 עמנואל הראובני, ישראל - היישובים ואתרי עתיקותיהם, מסדה, 1979, עמ' 93
  2. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל / תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פאריס 1868), ירושלים: יד יצחק בן צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. כרך 3 - יהודה, עמ' 240-239.
  3. ^ סקר פלשתינה המערבית, עמ' 303