בית רחל ובית לאה

(הופנה מהדף בית לאה ובית רחל)
בית רחל ולאה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
על שם רחל אמנו, לאה אמנו
מיקום חברון (היישוב היהודי בחברון)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ? – מרץ 2018
תאריך פתיחה רשמי מרץ 2018
קואורדינטות 31°31′25″N 35°06′33″E / 31.523694563169°N 35.109232329814°E / 31.523694563169; 35.109232329814
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית רחל ובית לאה הם שני מבנים יהודיים בחברון, בסמוך למערת המכפלה ועל רחוב השוהדא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה היה בבעלותו של שמסי זעתרי, שמסר ייפוי כוח לבנו, יוסף זעתרי ביחס לכל רכושו, ויוסף זעתרי מסר ייפוי כוח ביחס מתחם לידי חברת 'קרן גאולת קרקע ליד מדרשת א"י' ב-2009, שהעבירה את הזכויות לחברת 'אלעאידון ללעקראת (טלמון) בע"מ' ב-2012[1].

הכניסה הראשונה של יהודים למבנה נעשתה ב-21 בינואר 2016, והם פונו לאחר מספר ימים בהוראת שר הביטחון משה יעלון בעקבות טענות בני משפחת זעתרי כי המבנים בבעלותם וכי הם לא מכרו אותם[2]. ההחלטה גררה תגובות חריפות בקואליציה, וחבר הכנסת אורן חזן איים כי לא יצביע עם הקואליציה[3].

לאחר מספר ימים, ב-26 בינואר 2016 הגיש יוסף זעתרי תלונה במשטרה, במסגרתה טען כי ייפוי הכוח משנת 2008 זויף; לאחר כשנה וחצי, נסגר תיק החקירה שנפתח בשעתו בעניין מחוסר ראיות.

ביולי 2017 ריתך צה"ל את דלתות המבנים, כדי למנוע פלישה אליהם[4].

בשנת 2017 הורה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן על חקירה מיוחדת, וזו דחתה את טענות הפלסטינים[5].

ב-26 במרץ 2018 חתם ראש המנהל האזרחי על היתרי עסקה, לאחר שהמכירה נמצאה תקנית בעיניו, ואושרה שהיית יהודים במבנה[6][7][8].

ביולי 2019 דחה בג"ץ עתירה פלסטינית שדרשה את פינוי היהודים מהמבנים כפולשים וקבע כי הרחיבי היא המחזיקה בנכסים, ולא העותרים[9][10][11].

מוכר המבנה, יוסף זעתרי, נעצר ונחקר על ידי המשטרה הפלסטינית בשל המכירה[1][4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]