בית לדרברג
 | |
| בית לדרברג, 2022 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| כתובת |
שדרות רוטשילד |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1925 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1925 |
| אדריכל | דב טשודנובסקי |
| סגנון אדריכלי |
אר נובו |
| קואורדינטות | 32°03′49″N 34°46′22″E / 32.063611111111°N 34.772777777778°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   בית לדרברג  | |
  | |
בית לדרברג הוא בית אר-נובו לשימור בשדרות רוטשילד 29 פינת רחוב אלנבי 116 במרכז ההיסטורי של תל אביב. הבית תוכנן על ידי האדריכל דב טשודנובסקי בשנת 1924. מעצם היותו פינתי, הוא מתהדר בשתי חזיתות מרשימות.[1]
על הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסגנון העיצובי אקלקטי, ומשלב בין סגנונות אדריכליים של התקופה לבין אלמנטים המאפיינים בנייה מזרחית. המעקות מפורזלים כמנורה, ואת החלונות מעטרים עמודים קורינתיים. על החזיתות משובצים אריחי קרמיקה צבעוניים תוצרת בצלאל, שעיצב זאב רבן וביצוע של יעקב אייזנברג, בהזמנה מיוחדת של לדרברג. האריחים מציגים, על פי מיטב האתוס הארצישראלי, נופים מארץ ישראל וסיפורים מן התנ"ך, הכוללים ציורי קרמיקה המתארים את "הזורעים בדמעה", "קוצרים ברינה" ורועה צאן. בחזית הפונה לאלנבי – ציור העיר ירושלים, וכן ציון שם בעלי הבית (ראו גם: קרמיקה ישראלית#הקרמיקה של בצלאל). בנוסף מעקה מרפסת בדוגמת מנורת קנים - מתוך רצון להעניק לבניין אופי עברי מקורי.
הסמלים הללו יונקים ממגוון מקורות תרבותיים, ללא היגיון פנימי. לסגנון הבנייה הזה, עתיר המניירות, אין אמירה מגובשת, והוא הביע רעיונות שונים - מזרחיים, עבריים ועוד. היה בכך הד לזהות תרבותית של חברה מתהווה. אי סגנון זה מכונה "סגנון אקלקטי", אך הרומנטיקנים מעדיפים לכנותו "בתי החלומות".
בית לדרברג נבנה בשנת 1925 על ידי היבואן יצחק לדרברג כבית משותף עם דירות להשכרה. הבניין מעוטר באריחי קרמיקה פרי יצירתו של זאב רבן. לדרברג עצמו גר עם משפחתו בשכונת רמת השרון (שכונת החשמל), השכונה הכי יוקרתית בתל אביב של תחילת שנות העשרים.
בזמן הבנייה, התעוררה שביתה של הפועלים נגד הקבלן, בטענה כי נוצלו יתר על המידה.[2]
בשנותיו הראשונות, שימש הבית כבית דירות להשכרה. המבנה היוקרתי והסגנון, הביאו למקום משפחות אמידות ובעלי מקצועות חופשיים, עורכי דין ורופאים. בינהם ד"ר וולובלסקי, מומחה למחלות ריאה ושחפת, היה מהראשונים שפתח בבית קליניקה. משרד עורכי הדין של ד"ר גרשמן וד"ר אליהו כהן. ב-1927 הצטרף לבניין עורך הדין פרופ' צבי בלקובסקי, שהיה ממארגני הקונגרס הציוני הראשון. ב-1929 הבית נמכר לאורולוג, ד"ר יעקב ביקלס (ממייסדי בית הרופא, יו"ר ארגון רופאי קופת חולים ויו"ר ההסתדרות הרפואית בתל אביב). משנת 1933, במשך למעלה משלושה עשורים ניהל יעקב פוגל בית ספר לריקוד, לפי שיטה שהוא כינה "שיטת פוגל". בשנות ה-40, בהמשך לשינוי שחל ברחוב אלנבי, הפכה קומת הקרקע למסחרית, ובמקום שכן "קפה שדרות", מהתוססים בעיר.
כיום בקומת הקרקע ישנה "מסעדת בנדיקט" לארוחות בוקר הפתוחה בכל שעות היממה וביתר הקומות נמצא מוזיאון לאמנות "עדן".
בית לדרברג נכלל ברשימת הבתים לשימור של תל אביב, ומטפל בו משרדו של האדריכל אדרעי.
יצחק לדרברג[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק לדרברג היה יבואן כלי בית ומטבח בסוק א-דיר ביפו, שחנותו נשדדה בידי ערבים בפרעות תרפ"ט.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
חזית בית לדרברג לשדרות רוטשילד. -
קרמיקה "הזורעים בדמעה" בבית לדרברג שנמצא בשדרות רוטשילד. -
קרמיקה "ברינה יקצורו" בבית לדרברג שנמצא בשדרות רוטשילד. -
רועה צאן -
המעקות עם דוגמת המנורה -
בית לדרברג, 2011
.JPG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית לדרברג, באתר לוטוס הזהב
- בית לדרברג – הצעה לשימור, באתר אדרעי אדריכלים
- רוטשילד 29, באתר תל אביב הווירטואלית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלט: תל אביב - מבנים לשימור - אלנבי 116, שד’ רוטשילד 29
- ^ ”במקומות רבים היינו צריכים לקבוע סעיף מיוחד בחוזה עם הקבלן על מספר הפועלים הפשוטים שעליו להעמיד לעבודה על כל בנאי ובכל קומה וקומה. דרישה זו נתעוררה אצלנו ביחוד בשביתה אצל הקבלנים החלמאים בבנין לדרברג בחודש אב פ"ד. הקבלנים האלה השכילו יותר מאחרים לנצל את הפועלים באופן מיוחד.” (מתוך הדו"ח של ועד אגודת פועלי הבנין - תרפ"ו, דבר, 8 בנובמבר 1925)