בית לודז'יה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית לודז'יה
בית לודז'יה, אפריל 2010
בית לודז'יה, אפריל 2010
מידע כללי
סוג מבנה היסטורי, בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לודז' עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
קואורדינטות 32°03′54″N 34°46′43″E / 32.06506389°N 34.77860556°E / 32.06506389; 34.77860556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית לודז'יה הוא מבנה תלת-קומתי הממוקם ברחוב נחמני מספר 43 (פינת רחוב גולדברג) בתל אביב, אשר שימש בעבר כבית חרושת לטקסטיל של חברת "לודז'יה" וכיום מוגדר כבניין לשימור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית לודז'יה, המכונה גם "הבית האדום" בשל צבע הלבנים המרכיבות את קירותיו החיצוניים, תוכנן ונבנה בשנת 1924 (ה' באדר תרפ"ד הוא היום בו נחתם ההסכם להקמת בית החרושת) על ידי עקיבא אריה ויס, בהזמנתם של יזמי מפעל הטקסטיל "לודז'יה"[1] (על שם עיר מוצאם, לודז' שבפולין): מאיר דנציגר, יצחק שינפרבר, משה ברלינסקי, בנימין גוטר, אלעזר בראון ויהודה מוזס. בהמשך עבר המפעל לידיו של אריה שנקר. בשנת 1936 עברה פעילות בית החרושת לעיר חולון, והשימוש במבנה הוסב למטרות שונות, כגון בית מלאכה, מחסן, גלריית אמנות וסטודיו לצילום.

באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 נמכר המבנה למשפחת קרסו, אחת המשפחות העשירות בישראל, ובשנים האחרונות עמד נטוש. בחודש דצמבר 2008 דווח כי משפחת קרסו מכרה את המבנה במחיר של 28 מיליון שקל[2]. בחודש מאי 2009 דווח כי הקונה של המבנה הוא איש העסקים רוני דואק, אשר מתעתד להפוך את המבנה לבית מגורים עבורו ועבור אשתו יעל אבקסיס, תוך שימור ערכו ההיסטורי והחזותי[3]. ועדת השימור העירונית שבדקה את תוכניות השיפוץ המליצה לפתוח לפחות שליש מהבניין לציבור בגלל ערכיו האדריכליים, ההיסטוריים והאסתטיים. רכישת המבנה עוררה ביקורת בדבר הפיכתו של הבניין בעל המורשת האדריכלית והתרבותית של העיר לחסום-כניסה עבור הציבור[4]. מאוחר יותר הבהיר דואק שכבר אין בכוונתו להפוך את הנכס לבית פרטי, אלא להמיר אותו לבית מגורי יוקרה. באוקטובר 2013, החל שיפוץ המבנה[5].

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטחו של המגרש עליו ממוקם המבנה, בפינת הרחובות נחמני וגולדברג בתל אביב, הוא 815 מטר רבוע. המבנה הוא מלבני, בן שלוש קומות, ושטח כל קומה הוא כ-370 מטר רבוע, כך שהשטח הבנוי של המבנה כולו הוא כ-1,110 מטר רבוע. קירותיו החיצוניים של המבנה בנויים מלבנים אדומות, ומשובצים בו חלונות רבים - חלקם מלבניים וחלקם מקושתים. גגו של המבנה הוא גג רעפים משופע. המבנה נבנה כדוגמת מבני התעשייה בלודז' - ממנה הגיעו מייסדי חברת "לודז'יה".

את המבנה תכננו עקיבא אריה ויס והאדריכלים האקלקטיים יוסף ברלין וריכרד פסובסקי, שתכננו בתים רבים בתל אביב הצעירה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טלי שמיר ורצברגר, הבית האדום: בית לודז'יה, הוצאת כרמי הערבה, 2018

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שביט יעקב, "חרושת הטקסטיל בארץ ישראל 1854- 1956
  2. ^ גיא ליברמן, משפחת קרסו מכרה את "הבית האדום" בתל אביב תמורת 28 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2008
  3. ^ איתי אילנאי, רוני דואק רכש את "הבית האדום" ברח' נחמני, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 25 במאי 2009
  4. ^ נועם דביר, את בניין לודז'יה נוכל לראות רק מבחוץ, באתר הארץ, 11 בפברואר 2010
  5. ^ יונתן יעקבזון וליאור קסוס, ‏נהו, הבית האדום, באתר "Time Out ישראל", 24 באוקטובר 2013