בית ליסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
WIKI AND ACADEMIA.PNG
הערך נמצא בשלבי עבודה במסגרת מיזם "עבודות ויקידמיות". נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית. הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.
העבודה על הערך עתידה להסתיים בתאריך 3 בינואר 2016. ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב.
בית ליסין בשנת 1958
בית ליסין בשנת 2010
בית ליסין
מיקום בית ליסין
בית ליסין
בית ליסין
מפה מפורטת

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ליסין הוא מבנה המשמש לאירועי תרבות ולמופעי תיאטרון. המבנה, בפינת הרחובות ויצמן וזכרון יעקב בתל אביב, תוכנן על ידי האדריכלים (לימים שניהם זוכי פרס ישראל) בנימין אידלסון ואריה שרון ונבנה בשנת 1949 כ"בית תרבות לפועלים" על שם מנהיג הפועלים וידיד הציונות, המשורר והעיתונאי היידי אברהם ליסין. הקמתו התאפשרה בעזרת תרומה בסך 100 אלף דולר שהרים ועד הפועלים היהודי באמריקה.[1]

במקום שכנה מסעדת פועלים אשר הגישה אוכל מבושל במחיר מסובסד.

בין השנים 19802003 שכן בו תיאטרון בית ליסין. בקומה העליונה של המבנה שכן שנים רבות מועדון הופעות בשם המרתף העליון, שאמנים רבים הופיעו בו לפני קהל מצומצם. המבנה היה בבעלותה של ההסתדרות הכללית, עד שמכרה אותו באוקטובר 2000 לקבוצת רחמים-ביתן תמורת 14.2 מיליון דולר. הרוכשים קיבלו אישור להקמת בניין בן שבע קומות מגורים על מגרש החניה של בית ליסין. בדצמבר 2006 נמכרו 52 אחוזים מהמתחם לחברת "אזורים"[2].

תיאטרון בית ליסין הוא תיאטרון ציבורי מוביל, המציג בהצלחה בכל רחבי הארץ רפרטואר איכותי ומגוון.

התיאטרון נוסד בשנת 1980 כמועדון התיאטרון של הסתדרות העובדים בישראל, ופעל באולם הקטן שברחוב ויצמן, בסמוך לרחוב ליסין, ומכאן מקור שמו. בשנת 2003 עבר תיאטרון בית ליסין למשכנו ברחוב דיזנגוף, והפך לתיאטרון השני בגודלו בארץ, המציג מדי ערב בשלושה אולמות בתל אביב ובאולמות נוספים בכל הארץ. תיאטרון בית ליסין שם לו למטרה לטפח ולעודד את המחזאות הישראלית והמחזאות החדשה, ולצד מחזות ישראלים חושף את הקהל גם למחזות מודרניים מהעולם. התיאטרון משקיע רבות בעידוד המחזאות הישראלית ומפתח מחזות המשקפים את ישראל על כל גווניה ואת המציאות הייחודית שלה. על בימות התיאטרון עולות מיטב ההצגות, שלהן אמירה אמנותית, חברתית ועכשווית. כחלק מעשייתו העקבית של תיאטרון בית ליסין בפיתוח המחזאות הישראלית החדשה הוא מקיים מדי שנה, החל משנת 2000, את פסטיבל "פותחים במה", פסטיבל בית ליסין למחזאות ישראלית. הפסטיבל הוא האירוע הגדול והחשוב ביותר למחזאות ישראלית חדשה והוא משמש כקרש הקפיצה המשמעותי ביותר למחזאים בתחילת דרכם. התיאטרון אף הרחיב את פעילותו בתחום כשהקים בשנת 2012, ביחד עם סדנאות הבמה, בית הספר למחזאות, שבמסגרתו הוא מלווה ומכשיר מחזאים מתחילים ומתקדמים.[3]

התיאטרון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון בית ליסין הוא התיאטרון הרפרטוארי היחיד המפיק באופן שוטף הצגות לילדים, במסגרת הסדרה "בית ליסין ילדים". הסדרה חושפת בפני הילדים הצגות איכות מושקעות, במטרה לגדל דור חדש של צופי תיאטרון איכותי. החל משנת 2009 פועלת במסגרת תיאטרון בית ליסין קבוצת צעירים, שהוקמה כחלק מהחזון האמנותי של התיאטרון לשמש בית ליצירה חדשה, צעירה וחדשנית. לתיאטרון בית ליסין היסטוריה מפוארת של זכיות בפרס התיאטרון הישראלי: "חמץ" (פרס הצגת השנה ופרס מחזאי השנה לשמואל הספרי), "שבעה" (פרס מחזאי השנה לשמואל הספרי), "מכתב לנעה" (פרס מחזאית השנה לגורן אגמון), "איסמעליה" (פרס מחזאי השנה להלל מיטלפונקט), "מקווה" (פרס הצגת השנה), "סינית אני מדברת אליך" (פרס מחזאית השנה לסביון ליברכט), "החולה ההודי" (פרס מחזאי השנה לרשף לוי), "תפוחים מן המדבר" (פרס מחזאית השנה לסביון ליברכט), "אנדה" (פרס הצגת השנה, פרס מחזאי השנה להלל מיטלפונקט), "הבנאליות של האהבה" (פרס הצגת המחזה המקורי של שנה), "רוחל'ה מתחתנת" (פרס הצגת המחזה המקורי של השנה, פרס הצגת השנה ופרס מחזאית השנה לסביון ליברכט). ציפי פינס מכהנת כמנהלת התיאטרון.

פרסי התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פרסי השחקנים הטובים ביותר קטפו נדב נייטס ("המקרה המוזר של הכלב") לאורה ריבלין ("סיפור ישן-חדש") – שניהם עבור הצגות של בית ליסין. התיאטרון זכה גם בפרס הקומדיה הטובה ביותר על "המוגבלים", והמחזאי גור קורן זכה עבור בפרס מחזאי השנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°05′04″N 34°47′22″E / 32.084583333333°N 34.7895°E / 32.084583333333; 34.7895 

  1. ^ הונחה אבן פינה לבית פועלים ע"ש אברהם ליאסין, דבר, 23 במאי 1949
  2. ^ אלעזר לוין, אזורים קנתה את בית ליסין בעסקה לפי 52%, חדשות מחלקה ראשונה, 21 בדצמבר 2006
  3. ^ אתר "בית לסין"