בית לפליטות - עטרת בנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: כתוב כמאמר ולא כערך אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בית לפליטות. הבניין ברחוב בהר"ן 1 בירושלים.

"בית לפליטות" (נקרא גם "פנימיית עטרת בנות") הוא בית יתומות הפועל כפנימייה לבנות מן המגזר החרדי, הנמצא ברחוב בהר"ן 1 במאה שערים בירושלים והינו מסמליה הוותיקים של השכונה. המקום מלווה בנות יתומות מרקעים שונים מילדותן המוקדמת ולעתים גם לאחר שהתחתנו ועזבו את בית היתומות. המוסד הוא אחד מבתי היתומים החרדים הוותיקים ביותר בעולם.


היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית לפליטות החל את פעילותו בשנת 1949. האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, החל לטפל בבנות שעלו לישראל מיותמות מהוריהן לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה.[1] תחילה האדמו"ר את הבנות בביתו, אולם משגדל מספרן של הבנות פנה לעזרת תלמידו, הרב נפתלי רוזנפלד, שיחליף אותו בדאגה ליתומות.

הרב נפתלי רוזנפלד על רקע בית לפליטות, עם הרב יצחק יעקב ווייס ה'מנחת יצחק' שנת
הרב נפתלי רוזנפלד על רקע בית לפליטות, עם הרב יצחק יעקב ווייס ה'מנחת יצחק' שנת 1971

הרב נפתלי רוזנפלד שכר עבור הבנות מספר דירות בשכונות הבוכרים ובית ישראל בירושלים, שם דאג לצרכיהם מכל הבחינות. בנוסף, פנה רוזנפלד לרב שלמה פפנהיים שיהיה אמון על חינוך הבנות. לאחר שהוסיף לגדול מספר הבנות שהצטרפו למוסד, רכשו בשנת 1955 מבנה ברחוב חיי אדם בירושלים מתרומתו של מר זאב אהרן וויירעב. כאשר גם המבנה ברחוב חיי אדם היה קטן מלהכיל, נרכש המבנה ברחוב בהר"ן 1 בירושלים בזכות תרומה של שני יהודים אמריקאים בשם יוסף רוזן ולואיס דנברג. המבנה נרכש בשנת 1960 ומשמש כמבנה העיקרי של המוסד עד היום. המבנה הקטן ברחוב חיי אדם, המכונה "הבניין הקטן", משמש גם הוא למגורי הבנות.

המבנה המקורי ברחוב חיי אדם.
המבנה המקורי ברחוב חיי אדם.

לאור החובות והקשיים הניהוליים שהתמודדו עמם רוזנפלד ופפנהיים, צירפו לניהול המוסד בשנת 1960 גם את הרב שמואל יצחק שטרן. השלושה הם מייסדיו של המוסד, כאשר הרבנים רוזנפלד ופפנהיים ושטרן ניהלו את המקום למעלה מ-50 שנה. בנו של רבי נפתלי רוזנפלד, הרב משה יונה רוזנפלד ובנו הרב חיים אלעזר רוזנפלד מנהלים כיום את המוסד.

בשנים 2007-2017 (תשס"ז-תשע"ז) שופצו והורחבו הבניינים ברחוב חיי אדם וברחוב בהר"ן והושקעו בהם פאר ויופי לתפארת, בזכות תרומות נגידי עם, גדולי הרבנים והאדמו"רים, ביניהם האדמו"רים מגור, מבעלזא ומויזניץ[2] [3]הגיעו להתרשם מקרוב מהפעילות הנרחבת

והמבנים החדשים, ואף פרסמו מכתב תמיכה.

בשנת 2006 היה בית לפליטות נושא לדיון בבית המשפט העליון בקנדה לערעורים: בדיון נקבע כי אין זיקה ישירה בין עמותת בית לפליטות בקנדה לבין בית לפליטות, היות שהכספים שהועברו לבית לפליטות, הועברו על ידי צד שלישי.[4]

המבנה ברחוב בהר"ן, צילום אחורי
המבנה ברחוב בהר"ן, צילום אחורי

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור לעיל, המקום החל כמוסד המיועד ליתומות על רקע מלחמת העולם השנייה. עם הזמן, החלו לקלוט בנות מרקעים שונים כגון בנות שננטשו על ידי הוריהן, בנות שסבלו מהתעללות, קורבנות טרור ובנות שהתייתמו כתוצאה מהגירת הוריהן.[5] המוסד התקיים תמיד מתרומות של יהודים מישראל ומארצות הברית, ואינו מקבל תמיכה מן המדינה.

רבי נפתלי רוזנפלד על רקע בית לפליטות
רבי נפתלי רוזנפלד על רקע בית לפליטות

בשנת 1972 הקימו מייסדי בית לפליטות את המוסד הנקרא "קריית בנות" ברחוב סורוצקין בירושלים, קמפוס נוסף אשר יכול להכיל עד כ-600 בנות נוספות. בנו של רבי שמואל יצחק שטרן, הרב אברהם ישעיהו שטרן, מנהל כיום את קריית בנות.

כיום, בית לפליטות בשמו העדכני 'פנימיית עטרת בנות' דואג לכל צרכיהן של הבנות, מעניק טיפולים רפואיים, ליווי מקצועי, חוגים, חינוך, לימודים ורכישת מקצוע.

בנוסף, הנהלת המוסדות דואגת לשידוך הבנות ואף נותנת נדוניה לחתונה, ומלווה את הבנות גם לאחר הנישואין. מאז ייסוד המוסד ועד היום נרשמו כ-3500 חתונות של חניכות המוסד. מאז היווסדו ועד היום, התגוררו במוסד (הן בבית לפליטות והן בקריית בנות) למעלה מעשרת אלפים בנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]