בית מחוקקים דו-ביתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית מחוקקים דו-ביתי הוא סוג של רשות מחוקקת, אחת המחולקת לשתי אספות נפרדות, לשכות או בתים. בית מחוקקים דו-ביתי נבדל מבית מחוקקים חד-ביתי, שבו כל החברים מתלבטים ומצביעים כקבוצה אחת.

לעיתים קרובות, חברי שתי הלשכות נבחרים או נבחרים בשיטות שונות, המשתנות מתחום שיפוט לתחום שיפוט אחר. לעיתים זה יכול להוביל לכך ששתי הלשכות יהיו בעלות הרכבים שונים מאוד של חברים.

הצעת חוק של חקיקת משנה דורשת בדרך כלל רוב מקביל, אישור רוב החברים בכל אחד מלשכות בית המחוקקים. עם זאת, ברפובליקות פרלמנטריות ומשטרים חצי-נשיאותיים (אנ') רבים, הבית שאליו אחראית הרשות המבצעת (למשל בית הנבחרים של בריטניה והאספה הלאומית של צרפת) יכולים לבטל את הבית השני (למשל בית הלורדים של בריטניה והסנאט הצרפתי. חלק מבתי המחוקקים נמצאים בין שתי העמדות הללו, כאשר בית אחד יכול לעקוף את השני רק בנסיבות מסוימות.

התקשורת בין שני בתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקשורת פורמלית בין בתים היא בשיטות שונות, כולל:[1]

שליחת הודעות
הודעות רשמיות, כגון החלטות או העברת הצעות חוק, נעשות בדרך כלל בכתב, באמצעות הפקיד והדובר של כל בית.
הפצה
הפצה של הצעות חוק או תיקון להצעות חוק הדורשות הסכמה מהבית השני.
מפגש משותף
ישיבת מליאה של שני הבתים באותו זמן ומקום.
ועדות משותפות
עשויות להיווצר על ידי ועדות של כל בית שיסכימו להצטרף, או על ידי החלטה משותפת של כל בית. לקונגרס של ארצות הברית יש ועידות לפתרון אי-התאמות בין גרסאות בית אחד לשני של הצעת חוק.

הגדרה ויתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטרסים עשויים תמיד להשיג את השליטה המלאה של אספה דומיננטית במקרה ולרגע, ולכן יש תועלת רבה לקיים בית שני נוסף נגדי, בהרכב שונה.

הועלו מספר סיבות בעד בית מחוקקים דו-ביתי. פדרציות אימצו את בית המחוקקים הדו-ביתי לעיתים, והפתרון נותר פופולרי כאשר הבדלים אזוריים או רגישויות דורשות ייצוג מפורש יותר, כאשר הבית השני מייצג את המדינות המרכיבות את המדינות. אף על פי כן, ההצדקה הישנה יותר לבית השני מתן הזדמנויות למחשבה נוספת על חקיקה. עבור מדינות השוקלות הסדר חוקתי אחר שעשוי להעביר את הכוח לקבוצות חדשות, דו-ביתיות יכול להידרש על ידי קבוצות הגמוניות כיום שאחרת היו מונעות כל שינוי מבני.

המודעות ההולכת וגוברת למורכבות מושג הייצוג והאופי הרב-תפקודי של בתי המחוקקים המודרניים עשויות להעניק רציונלים חדשים מתחילים ללשכות השניות, אם כי אלה נותרו בדרך כלל מוסדות שנויים במחלוקת בדרכים שאינן הלשכות הראשונות. דוגמה למחלוקת פוליטית בין בתים הייתה הוויכוח על סמכויות הסנאט הקנדי או בחירת הסנאט הצרפתי.

מערכת היחסים בין שני הבתים משתנה: בחלק מהמקרים יש להם כוח שווה, בעוד שבאחרים חדר אחד עדין בעליל בכוחותיו. הראשון נוטה להיות המקרה במערכות פדרליות ובאלה עם ממשלות נשיאותיות. השני נוטה להיות המקרה במדינות אחדות עם רפובליקות פרלמנטריות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית מחוקקים דו-ביתי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Chapter 21: Relations with the House of Representatives". Odgers' Australian Senate Practice (14th ed.). Parliament of Australia. נבדק ב-19 בפברואר 2018. {{cite book}}: (עזרה)