בית מטבחיים חמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית מטבחיים חמש
Slaughterhouse-Five
בית מטבחיים חמש.jpg
מידע כללי
מאת קורט וונגוט
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן סאטירי פוסטמודרני
הוצאה
הוצאה הוצאה לאור דל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הוצאה מרץ 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בעברית הוצאת זמורה ביתן
שנת הוצאה בעברית 1977
תרגום לעברית יורם קניוק
פרסים 100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של רשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 152
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-0-385-31208-0
OCLC 29960763
הספרייה הלאומית 001895205, 002563374
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית מטבחיים חמשאנגלית: Slaughterhouse-Five) או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות" הוא רומן סאטירי פוסטמודרני מאת הסופר האמריקני קורט וונגוט. הרומן מספר על הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, על חייו של שבוי שניצל מהטבח, ועוסק גם בבחירה חופשית וגורל. הספר מבוסס על חווייתיו האישיות של וונגוט, שהיה בעצמו שבוי אמריקני בדרזדן בזמן הפצצתה. הספר תורגם לעברית על ידי יורם קניוק, נכלל ברשימת "100 הספרים הטובים ביותר" של "טיים מגזין", ועובד לסרט קולנוע. ב-2016 העלה תיאטרון האינקובטור מחזמר פסיכדלי באותו שם המבוסס על הספר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי פילגרים (נשמע כמו המילה האנגלית שמשמעותה "צליין" או "עולה רגל") הוא כומר צבאי שנשלח להשתתף בקרב על הבליטה במלחמת העולם השנייה. הוא נשבה בידי הגרמנים, מועבר לעיר דרזדן שבגרמניה ומועסק שם בעבודות שבי. בזמן ההפצצה על דרזדן הוא נמצא בבית מטבחיים מתחת לאדמה, וכך ניצל. לאחר המלחמה הוא חוזר לאמריקה, מתחתן וחי את חייו. במהלך חייו חווה בילי שיוטים בזמן, אל העבר, העתיד ובחזרה. כך בילי מגלה ויודע את כל עתידו, ולכן הוא חסר מוטיבציה ליזום כל פעולה.

בילי נחטף בידי חייזרים מכוכב הלכת טרלפאמדור, אשר כמוהו מכירים גם הם את העבר והעתיד על כל צורותיהם. כך, למשל, הם יודעים כיצד העולם בא אל סופו: הוא יתפוצץ במהלך ניסוי ראשון בדלק חדש להנעה בין-כוכבית. בילי לומד שאין רע או טוב, אין בחירה חופשית, והעתיד ידוע מראש. הוא יודע כיצד ימות, וכיצד יראה המוות: אור סגול, וזמזום.

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיב מרכזי החוזר לאורך כל הסיפור, הוא ההתייחסות האדישה למוות. בכל פעם שמוזכר מותו של יצור חי כלשהו, מובאות המילים "ככה זה" (so it goes). האדישות כלפי המוות נובעת מההכרה כי מדובר אחרי הכל ברגע מסוים שבו היצור אינו במצב טוב כל כך, בעוד שברגעים אחרים אותו יצור מרגיש מצוין. הביטוי, כמו ביטויים רבים בספריו של וונגוט, הפך למטבע לשון בקרב מעריציו.

בספר מעורבבים הערות וסיפורים אישיים של וונגוט, וגם גיבורו הקבוע, הסופר קילגור טראוט. הספר אף מוקדש לידידו של וונגוט מתקופת המלחמה, ברנרד ב. אוהייר, ששמו מופיע בכמה מיצירותיו האחרות של וונגוט. כותרת המשנה של הספר היא "מסע הצלב של הילדים". וונגוט מסביר את הבחירה הזאת בפרק הראשון של הספר, כהבטחה לאשתו של אותו אוהייר שהספר לא יאדיר את המלחמה ויזכיר שהחיילים הם, ברובם הגדול, רק ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.