בית מטבחיים חמש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית מטבחיים חמש
Slaughterhouse-Five, or, The Children's Crusade: A Duty-Dance with Death
מידע כללי
מאת קורט וונגוט
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן סאטירי פוסטמודרני
נושא מלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות דרזדן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה הוצאה לאור דל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה מרץ 1969 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 152
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת זמורה ביתן
תאריך 1977
תרגום יורם קניוק
פרסים
  • 100 ספרי המדע הבדיוני והפנטזיה הטובים ביותר של NPR
  • 20th Century's Greatest Hits: 100 English-Language Books of Fiction עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001895205, 002563374
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בית מטבחיים חמש או "מסע הצלב של הילדים, מחול חובה עם המוות"אנגלית: Slaughterhouse-Five, or, The Children's Crusade: A Duty-Dance with Death) הוא רומן סאטירי פוסטמודרני מאת הסופר האמריקני קורט וונגוט. הרומן מספר על הפצצת דרזדן במלחמת העולם השנייה, על חייו של שבוי שניצל מהטבח, ועוסק גם בבחירה חופשית וגורל. הספר מבוסס על חוויותיו האישיות של וונגוט, שהיה בעצמו שבוי אמריקני בדרזדן בזמן הפצצתה. הספר תורגם לעברית על ידי יורם קניוק, נכלל ברשימת "100 הספרים הטובים ביותר" של "טיים מגזין", ועובד לסרט קולנוע. ב-2016 העלה תיאטרון האינקובטור מחזמר פסיכדלי באותו שם המבוסס על הספר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילי פילגרים (נשמע כמו המילה האנגלית שמשמעותה "צליין" או "עולה רגל") הוא עוזר כומר צבאי שנשלח להשתתף בקרב על הבליטה במלחמת העולם השנייה. הוא נשבה בידי הגרמנים, מועבר לעיר דרזדן שבגרמניה ומועסק שם בעבודות שבי. בזמן ההפצצה על דרזדן הוא נמצא בבית מטבחיים מתחת לאדמה, וכך ניצל. לאחר המלחמה הוא חוזר לאמריקה, מתחתן וחי את חייו. במהלך חייו חווה בילי שיוטים בזמן, אל העבר, העתיד ובחזרה. כך בילי מגלה ויודע את כל עתידו, ולכן הוא חסר מוטיבציה ליזום כל פעולה.

בילי נחטף בידי חייזרים מכוכב הלכת טרלפאמדור, אשר כמוהו מכירים גם הם את העבר והעתיד על כל צורותיהם. כך, למשל, הם יודעים כיצד העולם בא אל סופו: הוא יתפוצץ במהלך ניסוי ראשון בדלק חדש להנעה בין-כוכבית. בילי לומד שאין רע או טוב, אין בחירה חופשית, והעתיד ידוע מראש. הוא יודע כיצד ימות, וכיצד יראה המוות: אור סגול, וזמזום.

ניתוח ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוטיב מרכזי החוזר לאורך כל הסיפור, הוא ההתייחסות האדישה למוות. בכל פעם שמוזכר מותו של יצור חי כלשהו, מובאות המילים "ככה זה" (so it goes). האדישות כלפי המוות נובעת מההכרה כי מדובר אחרי הכול ברגע מסוים שבו היצור אינו במצב טוב כל כך, בעוד שברגעים אחרים אותו יצור מרגיש מצוין. הביטוי, כמו ביטויים רבים בספריו של וונגוט, הפך למטבע לשון בקרב מעריציו.

בספר מעורבבים הערות וסיפורים אישיים של וונגוט, וגם גיבורו הקבוע, הסופר קילגור טראוט. הספר אף מוקדש לידידו של וונגוט מתקופת המלחמה, ברנרד ב. אוהייר, ששמו מופיע בכמה מיצירותיו האחרות של וונגוט. כותרת המשנה של הספר היא "מסע הצלב של הילדים". וונגוט מסביר את הבחירה הזאת בפרק הראשון של הספר, כהבטחה לאשתו של אוהייר שהספר לא יאדיר את המלחמה ויזכיר שהחיילים, ברובם הגדול, הם רק ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.