בית מעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֵּית מָעוֹן הייתה עיירה יהודית קדומה הסמוכה לטבריה, אשר התקיימה לאורך תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ועד התקופה העות'מאנית. העיירה נזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו וכן רבות בכתבי חז"ל.

בראש ההר מעל טבריה נמצא תל מעון ("תל מעין" במקור), אשר לפי הסברה משמר את שם היישוב הקדום[1] (בדומה לשימור שמות ערים נוספות בשם "מעון" בארץ, כגון מעון ביהודה, בית בעל מעון במואב וחורבת מעון בחבל הבשור).

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון להזכירה היה יוסף בן מתתיהו, בחיבורו חיי יוסף, שם ציין כי בית מעון שוכנת כ-4 סטאדיות מטבריה (דהיינו, פחות מקילומטר), וכי בה שהה בעת שהיה מסוכסך עם הנהגת טבריה בעת המרד הגדול[2].

היישוב נזכר בתלמוד כיישוב השוכן מעל טבריה, במגוון הקשרים. כך, לעניין עיבור ועירוב: "דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים"[3]. כך גם לעניין השוני בין מקומות בתנאי הפועלים: "המוציא מחברו עליו הראייה חוץ מזו בני טיבריא לא משכימין ולא מעריבין, בני בית מעון משכימין ומעריבין, בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון, בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא, אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו"[4].

היישוב נזכר בתלמוד בהיותו שוכן מעל טבריה כדי להדגים את היחס שהתקיים בין שילה ובין משכן שילה[5], ומיקומו מעל טבריה שימש את חז"ל לא אחת להדגמת היחס שבין מקום נמוך לגבוה: "כגון הדא בית מעין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטבריה"[6], וכן "כהדא בית מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי"[7].

העיירה נזכרת גם על ידי אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל, שם ישבה משמרת חֻפָּה. מיישוב זה הגיע גם האמורא מהדור השני יוסי מעוניא[8], אשר בדרשה אחת שנשא בבית הכנסת שבעירו פגע בכבוד הנשיאות, עד שריש לקיש נדרש לפייס בעניין את יהודה נשיאה[9]. בית הכנסת של בית מעון נזכר בתלמוד הירושלמי גם בשל ספסליו[10].

רציפות היישוב ומיקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי בבית מעון המשיך להתקיים ברציפות אף מאות רבות של שנים לאחר תקופת התלמוד, ועדות לקיומה של בית מעון כיישוב עם קהילה יהודית מצויה עד שלהי המאה ה-16[11].

בראשית המאה ה-14 העיד אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח כי בית מעון נמצאת במרחק של תחום שבת אחד מטבריה (כקילומטר אחד). לפי מידע זה, ועל פי התייחסותו של יוסף בן מתתיהו, הסברה היא שהיישוב שכן באזור קברו של רבי עקיבא, במדרון שמצפון מערב לטבריה העתיקה, וכי השם הקדום נדד ברבות השנים לראש ההר[12].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.
  2. ^ חיי יוסף, יב, 64, 67.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ה', הלכה א'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ז', הלכה א'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק א', הלכה ח'.
  7. ^ בראשית רבה, פרשה פ"ה, ו'.
  8. ^ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, כרך שני, הוצאת יהושע צ'צ'יק תל אביב, עמ' 550.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו', וכן בראשית רבה, פ ,א.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ב'.
  11. ^ זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך א', עמ' 770.
  12. ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.