בית מעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בֵּית מָעוֹן הייתה עיירה יהודית גדולה אשר שכנה בסמוך לטבריה, ואשר התקיימה לאורך תקופת בית שני, המשנה והתלמוד, ועד התקופה העות'מאנית.

העיירה נזכרת רבות בכתבי חז"ל, וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו, בתור הפרבר העיקרי של טבריה בתקופה הרומית.

אתרה של העיירה הקדומה מזוהה בח'רבת נאצר א-דין, למרגלות תל מעון שבטבריה עילית[1].

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשון להזכיר את העיירה בכתובים הוא יוסף בן מתתיהו, בחיבורו חיי יוסף, שם ציין כי בית מעון שוכנת כ-4 סטאדיות מטבריה (דהיינו, פחות מקילומטר), וכי שהה בה בעת שהיה מסוכסך עם הנהגת טבריה בעת המרד הגדול[2].

העיירה נזכרת בתלמוד כיישוב השוכן מעל טבריה במגוון הקשרים. כך, לעניין עיבור ועירוב: "דמר רבי שמעון בן לקיש יכול אני לעשות שתהא בית מעון מתעברת עם טיבריא ואת רואה את האיצטדין כילו היא מליאה בתים"[3]. כך גם לעניין השוני בין מקומות בתנאי הפועלים: "המוציא מחברו עליו הראייה חוץ מזו בני טיבריא לא משכימין ולא מעריבין, בני בית מעון משכימין ומעריבין, בני טיבריא שעלו לשכר בית מעון נשכרין בבית מעון, בני בית מעון שירדו לשכר בטיבריא נשכרין בטיבריא, אבל שעולה מטיבריא לשכר פועלין מבית מעון יכילו"[4].

העיירה נזכרת בתלמוד בהיותה שוכנת מעל טבריה, על מנת להדגים את היחס שהתקיים בין שילה ובין משכן שילה[5], ומיקומה מעל טבריה שימש את חז"ל לא אחת להדגמת היחס שבין מקום נמוך לגבוה באופן כללי: "כגון הדא בית מעין שיורדין בה מפלטתה ועולין בה מטבריה"[6], וכן "כהדא בית מעון דסלקין לה מן טבריה ונחתין לה מן כפר שובתי"[7].

העיירה נזכרת גם על ידי אלעזר הקליר כאחת מערי משמרות הכהונה בגליל, שם ישבה משמרת חֻפָּה. מיישוב זה הגיע גם האמורא מהדור השני יוסי מעוניא[8], אשר בדרשה אחת שנשא בבית הכנסת שבעירו פגע בכבוד הנשיאות, עד שריש לקיש נדרש לפייס בעניין את יהודה נשיאה[9].

בית מעון נזכרת בתלמוד הירושלמי גם לעניין תושביה שנהגו לשבת על ספסלים בטבריה ולקבץ נדבות[10].

בית הכנסת של בית מעון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת של בית מעון, הנזכר בשם "כנשיתא דמעון", נזכר רבות בתלמוד.

את בית הכנסת במקום נהג לפקוד בין היתר רבי יוחנן, גדול אמוראי טבריה, אשר הורה לאנשי בית מעון הלכות שונות: "עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון בגדי שצלאו בחלבו"[11], וכן: "עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון ביום הכיפורים שחל להיות בשבת"[12].

וכן מובא: "עובדא הוה קמיה דרבי יוחנן בכנישתא דמעון ואמר ליה זיל אייתי ראיה (לך הבא ראיה)"[13], וגם: "עובדא הוה בבי כנישתא דמעון ביום טוב הסמוך לשבת ולא ידענא אי מלפניה אי מלאחריה (לא ידעו אם נפטר המת לפני השבת או אחריה) ואתו לקמיה (ובאו לפני) דרבי יוחנן, ואמר להו יתעסקו בו עממין (יקברוהו גויים)"[14].

בנוסף נזכר בית הכנסת של העיירה לשם הדגמת היחס שבין שילה והיישוב המקראי תאנת שילה: "תאנת שילה מקום שכל הרואה אותו מתאנח עליו ... כגון בי כנשיתא דמעון"[15].

רציפות היישוב ומיקומו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי בבית מעון המשיך להתקיים ברציפות אף מאות רבות של שנים לאחר תקופת התלמוד, ועדות לקיומה של בית מעון כיישוב עם קהילה יהודית מצויה עד שלהי המאה ה-16[16].

בראשית המאה ה-14 העיד אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח כי בית מעון נמצאת במרחק של תחום שבת אחד מטבריה (כקילומטר אחד). לפי מידע זה, ועל פי התייחסותו של יוסף בן מתתיהו, מקובל לזהות את מיקומה של העיירה הקדומה בסמוך לקברו של רבי עקיבא, באתר הארכאולוגי ח'רבת נאצר א-דין שמצפון מערב לטבריה העתיקה, כאשר השם הקדום נדד ברבות השנים לראש ההר הסמוך בצורה תל מעין[17].

בבית מעון עברה הדרך הרומית שעלתה מטבריה לציפורי דרך בקעת יבנאל.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.
  2. ^ חיי יוסף, יב, 64, 67.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ה', הלכה א'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא מציעא, פרק ז', הלכה א'.
  5. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה י"ב.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק א', הלכה ח'.
  7. ^ בראשית רבה, פרשה פ"ה, ו'.
  8. ^ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, כרך שני, הוצאת יהושע צ'צ'יק תל אביב, עמ' 550.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק ב', הלכה ו', וכן בראשית רבה, פ ,א.
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ג', הלכה ב'.
  11. ^ תלמוד בבלי, חולין, צ"ז ע"א.
  12. ^ תלמוד בבלי, יבמות, ס"ד ע"ב.
  13. ^ תלמוד בבלי, בבא קמא, צ"ט ע"ב.
  14. ^ תלמוד בבלי, שבת, קל"ט ע"א.
  15. ^ תלמוד בבלי, זבחים, קי"ח ע"ב.
  16. ^ זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, כרך א', עמ' 770.
  17. ^ M. Aviam & P. Richardson, "Josephus` Galilee in Archeological Perspective", 177-201.