בית מעצר מג"ן-ניצן

בית מעצר מג"ן-ניצן
	אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג	בית סוהר
כתובת	PO Box 178, Ramla., ת.ד 178, רמלה
מיקום	רמלה
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1978
תאריך פתיחה רשמי	1978
קואורדינטות	31°56′05″N 34°52′53″E / 31.934768789328°N 34.881305212015°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית מעצר מג"ן-ניצן בית מעצר מג"ן-ניצן בית מעצר מג"ן-ניצן מפת __ רמלה; [‌למפה דינמית של השפלה וסביבותיה‌] מצפון: __ לוד, __ מועצה אזורית שדות דן; ממזרח: __ מועצה אזורית חבל מודיעין; ממזרח, מדרום וממערב: __ מועצה אזורית גזר; ממערב: __ באר יעקב

בית מעצר מג"ן-ניצן הוא מתקן כליאה לאסירים ברמת ביטחון מרבית של שירות בתי הסוהר הנמצא ברמלה. בית המעצר ניצן נמצא בתוך מתחם בתי הסוהר ברמלה, בו נמצאים גם בית סוהר איילון ובית הסוהר נווה תרצה. הכלא יכול לקלוט עד 600 אסירים עצורים ושפוטים.

בית המעצר פועל כשילוב של שירות בתי הסוהר ומשרד הבריאות ובתוכו מרוכזת פעילות השב"ס לטיפול בבריאות הנפש והפעילות האמבולטורית של השירות הפסיכיאטרי בשב"ס הנותן מענה טיפולי ליתר מתקני הכליאה ברחבי הארץ. כחלק מפעילות זו, פועל במקום בית חולים לחולי נפש. חברי הצוות הרפואי הם עובדי משרד הבריאות המסונפים למרכז הרפואי לטיפול במוח ובנפש מרחבים.^[1]

חלק ממתחם מג"ן השייך לבית המעצר הוקם "מרכז רפואי שב"ס" (מר"ש), המכיל בתוכו אסירים חולים כרוניים ונכים, מכלל מתקני שב"ס המגעים למתחם זה לרצות את עונשם, בכללי אגפי המתחם נמצאים חובשים סוהרים לצד אנשי רפואה המשרתים במתקן.

בכלא מג"ן-ניצן פועל גם מרכז לאבחון ומיון עצורים שנשפטו ליתר בתי הסוהר בישראל. תהליך המיון מבוסס על אבחון מקצועי ועל רקע האסיר כגון משך המאסר, סוג העבירה ורקע משפחתי ועברייני קודם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת פתיחת בית המעצר בשנת 1978, נקרא תחילה "בית מעצר רמלה", ושמו הוחלף בשנת 1981 לבית מעצר "ניצן" על שם מפקדו סגן גונדר רוני ניצן שנרצח. בתאריך 13 בדצמבר 1981 רצח הרצל אביטן את ניצן, כאשר היה אז אסיר נמלט, וכן בסיוע חבריו, שאף סייעו לו להימלט מבית הסוהר שמעיה אנג'ל ויעקב שמש, יחד רצחו השלושה את רוני ניצן, וירו בו 22 כדורי עוזי ממרחק של שני מטרים בלבד, לאחר הרצחו נקרא בית המעצר על שמו "בית מעצר ניצן". ניצן החל את דרכו כקצין חינוך בכלא רמלה, מונה להיות מפקדו הראשון של בית המעצר רמלה הסמוך. בתקופת כהונתו, הנהיג משמעת קשה שכללה חיפוש בתאים לאיתור סמים, ענישה קולקטיבית וכליאה בבידוד בצינוק.^[2]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית המעצר, נמצאת אוכלוסיית אסירים ייחודית ובה אסירים טעוני הגנה, אסירי עבודה ואסירים התומכים באסירים חלשים.

בית המעצר מורכב משלושה מבנים, שבדצמבר 2007 אוחדו למתקן אחד שנקרא "בית מעצר מג"ן-ניצן":

מג"ן (מרכז גוף נפש), שנפתח בשנת 2001 ומכיל שתי מחלקות לבריאות הנפש, פתוחה וסגורה בנות 35 מיטות כל אחת, שמנוהלות בשיתוף עם משרד הבריאות, ושני אגפים לאסירים טעוני פיקוח.^[3]

מר"ש - מרכז רפואי שב"ס, שנפתח בשנת 1990 ובו ניתן טיפול רפואי מקצועי לאסירים הכלואים. המרכז הרפואי היה בתחילה אגף בכלא רמלה הסמוך (שהפך לימים לבית הסוהר איילון). במרכז ניתן טיפול לחולים במצב סיעודי וקיים בו מכון דיאליזה, צילום רנטגן, טיפול יחיד בארץ לאסירים חולי מחלת השחפת. בנוסף, במקום ניתנים שירותי פיזיותרפיה ומעבדה לגלוי נוכחות סמים.

טיפול נפשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז פועל אגף "מרחבים" לעצורים עם הפרעות נפשיות ונטיות אובדניות. תקופת המאסר כרוכה בהגבלת חופש התנועה, באי ודאות והגבלות רבות שעשויות להוביל למשברים נפשיים והמרכז תומך בפעילות חינוכית-שיקומית נרחבת כגון הכשרה מקצועית, השלמת השכלה, כישורי חיים ותקשורת בינאישית, טיפול באלימות ועוד.

במרכז, מרוכזת הפעילות האמבולטורית של השירות הפסיכיאטרי בשב"ס וממנו ניתן מענה טיפול למתקני הכליאה ברחבי הארץ.^[4]^[1]

ביקורת על תנאי המעצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקורות תקופתיות שערכה מחלקת הסניגוריה הציבורית במשרד המשפטים^[1] הועלו תלונות מצד הכלואים על טיפול רפואי חלקי ולא מספק שניתן בזמינות נמוכה מידי. מהביקורת עלה כי הטיפול החסר נובע מהיעדר נהלים שיסדירו את ממשק העבודה בין הסוהרים עובדי שירות בתי הסוהר לבין הצוות הרפואי, הפועל תחת משרד הבריאות. עוד נמצא, כי הטיפול מבוצע ללא גישה לנתוני החולים במאגרי קופות החולים וכי כל התיעוד הרפואי נערך באופן ידני כך שהמידע אינו זמין בעת הצורך.

מלבד הטיפול הרפואי הלקוי, נמצא כי בבית המעצר נעדר מקום ייעודי לאשפוז כלואות בשל מספרן הנמוך (אסירות בודדות בשנה). בשל הוראות שירות בתי הסוהר הקובעות הפרדה מוחלטת בין כלואים לכלואות (הנמצאות לרוב בבית הסוהר נווה תרצה), נמנעות מהכלואות, השתתפות בפעילויות ציבוריות, גישה לשטחים הציבוריים (חצר הכלא, אולם הייצור) ולכן הן מופנות לאשפוז במחלקת נשים בבית החולים באר יעקב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית מעצר מג"ן-ניצן באתר שירות בתי הסוהר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשנת 2016, יוני 2017
^ על פי עדותו של סמי אלקיים שהיה אסיר בכלא בתקופה זו, באתר "פוסטה", פורסם ב-21 באוגוסט 2014
^ שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר
^ שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר

[ביקורת-1] ¹ ² ³ תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר בשנת 2016, יוני 2017

[2] על פי עדותו של סמי אלקיים שהיה אסיר בכלא בתקופה זו, באתר "פוסטה", פורסם ב-21 באוגוסט 2014

[3] שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר

[4] שב"ס מב"ן, אתר שירות בתי הסוהר

[1]

[2]

[3]

[4]

בתי חולים בישראל
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
בתי חולים כלליים	לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • המשפחה הקדושה (נצרת) • האנגלי (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • בני ציון (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא-תל השומר (רמת גן) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה ירושלים: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • סנט ג'וזף (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • הדסה בית שמש (בית שמש) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים	אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • רפאל (תל אביב) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים	רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים	פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • קריית שלמה (בני ציון/חרוצים) • לוינשטיין (רעננה) • נווה רעיה (פתח תקווה) • בית רבקה (פתח תקווה) • המרכז לאלצהיימר (סטוצ'ינסקי) (רמת גן) • רעות (תל אביב) • בית בלב (ראשון לציון) • שמואל הרופא (באר יעקב) • נאות המושבה (נס ציונה) • הרצפלד (גדרה) • הרצוג (ירושלים) • עדי נגב (מועצה אזורית מרחבים)
בתי חולים פסיכיאטריים	מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • מרחבים (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • הרצוג (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • טלביה (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים מיוחדים	מרפ"א צפון (חיפה) • המרכז לרפואת שיניים (תל השומר) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • בית החלמה ליולדות (קריית יערים) • בית החולים במעבר ארז (ארז)
בתי חולים עתידיים	בגין (קריית אתא) • צומת להבים (עידן הנגב) • פרס (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים	הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האנגלי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • תחנת הבריאות העברית (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים	מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי יולדות	אמהות (חיפה) • מולדה (חיפה) • חדרה (חדרה) • רמת מרפא (רמת גן) • הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • קיבלסון (רחובות) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים	פרדס כ"ץ (בני ברק) • מרב (בת ים) • הנסן (ירושלים)