בית משק הברון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קומפלקס מבנים  |
| כתובת | המייסדים 11 |
| מיקום |
מזכרת בתיה |
| מדינה |
ישראל  |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1892 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1892 |
| קואורדינטות | 31°51′12″N 34°50′18″E / 31.853415135231°N 34.838348367582°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   בית משק הברון | |
  | |
בית משק הברון (מכונה לעיתים חצר המשק של הברון) הוא קומפלקס מבנים היסטורי השוכן בלב הגרעין המייסד של המושבה מזכרת בתיה. המתחם הוקם ב-1892[1] על ידי פקידות הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, במטרה לשמש כמרכז הכלכלי, החקלאי והלוגיסטי של המושבה הצעירה שנקראה אז "עקרון". האתר הוכר כאתר לאומי ועבר תהליכי שימור קפדניים.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם הקמת המושבה מזכרת בתיה בשנת 1883 על ידי קבוצת איכרים דתיים מרוסיה מרוז'ינוי וביוזמת הרב שמואל מוהליבר, נטל הברון רוטשילד את החסות הכלכלית על היישוב. בשונה מהתיישבויות קודמות, הברון החיל במושבה מנגנון פקידותי ריכוזי ומתוחכם שניהל את חיי היום-יום של האיכרים, הדריך אותם חקלאית וסיפק להם את הכלים הנדרשים.
כדי לנהל את המערך הזה, הקימה פקידות הברון בשנת 1885 מתחם משקי ריכוזי במרכז המושבה. חצר זו ריכזה את כל פעילות הייצור, האחסון והמנהלה של היישוב, והיוותה את עורק החיים הכלכלי של מזכרת בתיה במשך עשורים רבים.
אדריכלות ומבנה החצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחם בית משק הברון נבנה בהשפעת האדריכלות הכפרית-אירופית של אותה תקופה, אך תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים. המבנים הוקמו מאבני כורכר שנחצבו באזור, וגגותיהם כוסו ברעפי מרסיי שהובאו במיוחד מצרפת. קירות המבנים עבים במיוחד (על מנת לספק בידוד תרמי) ומשלבים קשתות אבן ופתחי אוורור גבוהים.[2]
הקומפלקס נבנה במקור במבנה היקפי סגור (חצר מבוצרת) כדי להקנות ביטחון לתושבים ולרכוש החקלאי, וכלל מספר אגפים, אגף המחסנים שהיה לאסם המרכזי: חלל גדול ששימש לאחסון התבואות, גרגירי הפלחה, ומאוחר יותר זרעים ודשנים.
בתי המלאכה אשר היו אזורים ייעודיים לנפחיה, נגריה ומתקנים לתיקון כלי עבודה חקלאיים ועגלות.
אורוות הברון ורפתות שהיו חללים רחבי ידיים שבהם הוחזקו בהמות העבודה של המושבה ששימשו לעיבוד השדות.
מגורי פועלים ומנהלה, חדרים ששימשו את עוזרי הפקידים, השומרים והפועלים החקלאיים הזמניים.
בסמוך לחצר הוקמו מבני שלטון וציבור נוספים כמו בית הפקידות שנקראה "קנצלריה", באר האנטיליה המפורסמת, ומגדל המים.
חשיבות היסטורית ופולמוס השמיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית המשק לא היה רק מחסן כלים, אלא זירת אירועים היסטוריים משמעותיים. המשק התפרסם מאוד בפולמוס גדרה בשנת ה'תר"ם 1889, כאשר איכרי המושבה סירבו לעבד את האדמה בשנת השמיטה על פי פסק ההלכה של רבני ירושלים ובניגוד לדעת פקידי הברון, שימשה חצר המשק ככלי לחץ. הפקידים נעלו את מחסני הכלים, הפסיקו את חלוקת קצבאות הקיום ותפסו את בהמות העבודה שנמצאו באורוות חצר הברון כדי לאלץ את האיכרים לשבור את השביתה – אירוע שהוביל למשבר חריף בין היישוב הדתי לפקידות הצרפתית.
שימור ושימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחצית השנייה של המאה ה-20, עם השתנות אופי המושבה ומעבר מחקלאות מסורתית למגורים, נזנח המתחם וחלקים ממנו סבלו מבליה והרס.
בראשית המאה ה-21, במסגרת פרויקט שיקום רחב היקף של המועצה המקומית מזכרת בתיה, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ותוכנית "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת, עבר מתחם בית משק הברון שימור אדריכלי והנדסי מקיף. קירות הכורכר חוזקו, הגגות שוחזרו, יחד עם החצרות הפנימיות.[3]
המבנים המשומרים של בית משק הברון משמשים למטרות תרבות, חינוך ותיירות, חלק מהחללים מארחים תערוכות מתחלפות ומיצגים היסטוריים על ראשית ההתיישבות, במתחם פועלים מרכזים קהילתיים וחינוכיים המפעילים סדנאות יצירה, הרצאות ופעילויות לתלמידים ולחיילים.[4]
החצר מהווה נקודת ציון מרכזית ב"מסלול המושבה" התיירותי, ומארחת אירועי תרבות וטקסים תחת כיפת השמיים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בית משק הברון
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ בית משק הברון, באתר "ציוני דרך"
- ↑ אריאלה אפללו, היסטוריה, אומנות ואוכל טוב: טיול מושלם בשדרות רוטשילד של מזכרת בתיה, באתר מאקו, 4 ביולי 2025
- ↑ בית משק הברון / מזכרת בתיה, באתר "אבני מורשת"
- ↑ בית משק הברון והחצר: מרכז כנסים וקונגרסים, באתר המועצה המקומית מזכרת בתיה
